במשך שנים, גם אחרי שלקתה בשבץ, נהגה יפה דרמר לשאול את בנה כשהגיע לבקר מתי כבר יגיע פורים. כלומר, מתי יקומו היהודים וישיבו מלחמה מול הצורר הפרסי שמאיים להשמידם, ויהפכו את הקערה על פיה. ובמילים פשוטות, מתי תתקוף ישראל את מתקני הגרעין של איראן. ביום שבו הגיע "פורים", 13 ביוני השנה, כאשר ישראל יצאה למתקפת פתע כנגד מיזם הטילים ותוכנית הנשק הגרעיני של הרפובליקה האסלאמית, נערכה אזכרת השלושים ליפה, אימו של השר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר.
בשבוע שעבר הגיש השר דרמר לראש הממשלה מכתב פרישה. הוא סיפר בו כי הבטיח למשפחתו שיכהן רק שנתיים בתפקיד, וכבר האריך אותו פעמיים – פעם אחת כדי לסייע בהסרת האיום הקיומי הנשקף מיכולות הגרעין הצבאיות של איראן, ופעם נוספת כדי לסיים את המלחמה בעזה ולהשיב את החטופים הביתה. במכתבו הביע דרמר את הוקרתו לגיבורי המלחמה וביטא את תודתו והערכתו הגדולה למנהיגותו של בנימין נתניהו, האיש שלצידו כיהן ברבע המאה החולפת כיועץ, כשגריר וכשר.
דרמר, שאביו כיהן כראש העיר מיאמי־ביץ' בפלורידה והתמודד על תפקיד בקונגרס, נהג להתבדח על העובדה שהוא עצמו הגיע לתפקידים ולצומתי הכרעה בכירים מבלי שהתמודד מעולם לבחירת הציבור. העניין הזה הקנה לו את היכולת שלא להתחשב, או להתחשב הרבה פחות משותפיו לממשלה, בשיקולים פוליטיים בעת קבלת החלטות מהותיות. אף שהוא נחשב אהוד מאוד בליכוד, דרמר הסתייג עד כה מכל הצעה להתמודד בפריימריז של המפלגה.
פגישתו הראשונה של רון דרמר עם נתניהו התרחשה ב־1999, כאשר עבד כיועץ לצידו של השר ויו"ר הסוכנות היהודית לשעבר נתן שרנסקי. אגב, דרמר רוחש לשרנסקי הערכה עמוקה מאוד, ורואה בו מורה־דרך אישי. באותה פגישה ראשונית אמר דרמר לנתניהו, שהתמודד בבחירות, כי על פי ניתוחיו את הסקרים המתפרסמים הוא עומד להפסיד. מטבע הדברים נתניהו לא התלהב מהניתוח הזה, אך הבנתו של דרמר בסקרים הוכיחה את עצמה לאחר שאהוד ברק ניצח בבחירות ההן.
מעט מאוחר יותר, ביוני 2000, התקיימה הפגישה המשמעותית הראשונה בין השניים. בריאיון לפודקאסט של העיתונאי היהודי־אמריקני דן סינור ביולי האחרון, סיפר דרמר שהיא ארכה כשעתיים, ועסקה בנושאים אסטרטגיים. לדבריו, נתניהו ביקש ממנו כבר אז שיסייע בידו למנוע מאיראן לפתח נשק גרעיני, ולהסיר את האיום הקיומי הזה מעל ראשה של ישראל. את המעגל הזה הצליח דרמר לסגור.
דרמר עם טראמפ ונתניהו בבית הלבן, פברואר 2025 | צילום: גטי אימג'ס
פחות משבוע לאחר ניצחונו של דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות ארה"ב בשנה שעברה, טס דרמר לפגישה עימו. דרמר ניתח באוזניו כיצד תקיפה באיראן תבטא מדיניות הפוכה לנסיגה האמריקנית מאפגניסטן בתקופת ביידן, שהפכה לסמל של מפלה. לעומת ההתקפלות באפגניסטן, אמר השר הישראלי לנשיא האמריקני הנבחר, תקיפה באיראן תשגר מסר ברור של הפגנת עוצמה אמריקנית במזרח התיכון וברחבי העולם כולו. כשמונה חודשים לאחר מכן, ולמרות הסתייגויות מצד הגורמים הבדלניים בסביבת טראמפ, מפציצים אמריקנים הצטרפו אל המערכה הבלתי נתפסת שניהלה ישראל מול איראן, ותקפו את מתקני הגרעין שלה. דרמר, שהשקיע שנים של דיפלומטיה בנושא, כתב בחשבונו ברשת X ברכת שהחיינו.
שר האוצר וחבר הקבינט בצלאל סמוטריץ' תיאר את הרגעים שבהם צוות הקבינט המצומצם ישב בבונקר באותו מוצאי שבת מול מסכי הווידאו־קונפרנס, ושמע מחיל האוויר את הדיווח כי "המטוסים האמריקנים מעל פורדו". "לא שמעתי מעולם קודם את קולו של רון דרמר רועד, וברגע הזה הקול שלו רעד", סיפר סמוטריץ'. "הוא וראש הממשלה בירכו שהחיינו. הם סגרו מעגל של 25 שנה. כמה ביזיונות הם ספגו, כמה לעגו להם. אמרו שראש הממשלה אובססיבי לאיראן. זו הייתה משימת חייו, והוא ראה אותה מתממשת".
עוד כתבות בנושא
צמוד לנתניהו
דרמר, בן 54, מתגורר בישראל מאז 1996, אם כי את העלייה הרשמית עשה שנה לאחר מכן. הוא בעל תארים בכלכלה, בפילוסופיה ובמדע המדינה מאוניברסיטאות פנסילבניה ואוקספורד. תחילה עבד כאמור לצידו של שרנסקי. יחד הם כתבו את הספר "יתרון הדמוקרטיה: על כוחו של החופש לגבור על הרודנות והטרור", שראה אור בעברית בהוצאת שלם. בין השאר הם טענו שם כי עד שלא תמוגר ההסתה נגד ישראל ממערכת החינוך הפלסטינית, לא יהיה סיכוי להסכם בינה ובין ישראל. לאורך השנים שב דרמר והעלה את הטענה הזו בפני בני שיח אמריקנים בשלל דרגים, שסברו כי יש ביכולתם להשכין שלום בין ישראל לפלסטינים. לפי אנשים שנכחו בחלק מהשיחות הללו, הוא נהג להסביר לבני שיחו כי הפלסטינים הרעילו דור שלם של צעירים שגיבורי התרבות שלו הם רוצחי יהודים. עד שזה לא ישתנה, היה אומר, אין סיכוי לשלום.
בשנת 2004 מונה דרמר בידי נתניהו לציר הכלכלי של ישראל בוושינגטון. עם שובו ארצה, ב־2009, ייעץ לקמפיין הבחירות של נתניהו, ולאחר הבחירות מונה ליועץ מדיני בכיר במשרד ראש הממשלה. ב־2013 שלח נתניהו שוב את דרמר לבירה האמריקנית, הפעם כשגריר ישראל. זו הייתה כהונה אינטנסיבית, שהחלה בשנים המורכבות של ממשל אובמה, כולל החתימה על הסכם הגרעין והנאום של נתניהו בקונגרס נגד ההסכם; דרמר היה גורם מרכזי בעובדה שהנאום יצא לפועל.
בהמשך הגיעה הקדנציה הראשונה של הנשיא טראמפ, שהייתה מאירת פנים לישראל. במהלכה היה דרמר מעורב בהעברת השגרירות האמריקנית לירושלים, בהכרה ברמת הגולן ובחתימת הסכמי אברהם. דרמר היה שותף לשיחות האינטנסיביות שהביאו לחתימה על נורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות, יחד עם יועצו וחתנו של טראמפ, ג'ארד קושנר, ועם שגריר האמירויות בוושינגטון, יוסף אל־עוטייבה. בישראל נשמר אז העניין תחת סודיות כבדה, ודרמר היה אחד משותפי הסוד הספורים מאוד, לצד ראש המל"ל דאז מאיר בן־שבת והשר יריב לוין.
תקופתו כשגריר של דרמר, שנחשב לדיפלומט מבריק, התאפיינה גם היא בעבודה צמודה מאוד לנתניהו. מבקריו טענו כלפיו שהוא מתפקד כשגריר אישי של ראש הממשלה, וכי יחד עם נתניהו הוא נוקט גישה של טיפוח היחסים עם המפלגה הרפובליקנית, על חשבון הקשר עם הדמוקרטים. דרמר, שגדל בבית דמוקרטי (וגם ציוני מאוד), דווקא עמד בקשר עם גורמים דמוקרטיים, בוודאי עם הדור הוותיק יותר במפלגה. הוא עצמו מזכיר לא פעם כי למרות הטענות על נתק מהממשל הדמוקרטי, הרי שבתקופת אובמה הוגדל תקציב הסיוע לכיפת ברזל, נחתם הסכם סיוע בטחוני חדש ומוגדל לישראל, ואובמה עצמו אף ערך ביקור נדיר כנשיא בשגרירות הישראלית בוושינגטון, בטקס לכבודו של חסיד אומות העולם שהיה חייל אמריקני.
ועם זאת, הביקורת מהצד הדמוקרטי גברה לאחר נאומו של נתניהו בקונגרס נגד הסכם הגרעין של אובמה, למורת רוחו של הנשיא דאז. לפני כארבע שנים שוחח דרמר עם עמית סגל במסגרת ועידה של מקור ראשון, והגיב לביקורת נגדו כאילו הריחוק מהדמוקרטים התרחש בשל התנהלות ישראלית. "אפשר להגן על המדיניות של המדינה שלך וגם לעבוד יחד עם הממשל", אמר. באותו ריאיון הוסיף דרמר כי עיקר התמיכה בישראל בקרב הציבור האמריקני מגיע מהקהילה הנוצרית־אוונגליסטית, שישראל נמצאת בראש סולם הערכים שלה, ולאו דווקא מהקהילה היהודית, שחלקים גדולים ממנה מציבים את ישראל במקום נמוך יותר. לכן, טען, על נציגי ישראל בארה"ב להשקיע יותר בקשר עם האוונגליסטים, לצד שימור הקשר עם היהודים. כצפוי, האמירה הזו עוררה ביקורת רבה מצד מנהיגים יהודים בארה"ב. יצוין כי באותו ריאיון אמר דרמר שבשעת מלחמה, כאשר ישראל מותקפת, התיאור הזה משתנה, ותמיכתם של יהודי ארה"ב במדינה היהודית עולה באופן ניכר.
כהונתו של דרמר כשגריר הסתיימה ב־2021, ובדצמבר 2022 מינה אותו נתניהו במינוי מקצועי לשר לעניינים אסטרטגיים ולחבר בקבינט המדיני־ביטחוני. נתניהו הפקיד בידיו שלושה תחומים: את המאבק בהתגרענות הצבאית של איראן, את היחסים מול ארצות הברית, ואת החתירה להסכמי שלום אזוריים נוספים, ובראשם עם סעודיה. במשרד גובש צוות מצומצם ומקצועי, שמיעט מאוד במגע עם התקשורת.
עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל צירף נתניהו את דרמר כמשקיף גם לקבינט המצומצם, קבינט המלחמה. בפברואר האחרון הוא קיבל מידי נתניהו גם את האחריות על המשא ומתן לשחרור חטופים, ובכלל זה הקשר מול השליח האמריקני סטיב ויטקוף.
מה מלמד היומן
באוגוסט, בעקבות בקשה לחופש מידע שהגישה עמותת "הצלחה", פורסמו יומני הפגישות של השר דרמר. התברר כי בחודשים הראשונים של 2025 הוא קיים שיחות רבות עם ויטקוף ועם משפחות חטופים. על פי היומן תדירות הפגישות שלו עם נתניהו, אחת ליומיים בערך, היא כנראה הגבוהה ביותר בקרב שרי הממשלה. מדובר בכ־150 פגישות ושיחות טלפון לאורך עשרה חודשים. דרמר נפגש גם עם ראש המוסד וראש השב"כ, השתתף בדיונים במל"ל וקיים פגישות עם חברי קונגרס ומנהיגים יהודים מארה"ב. הוא גם טס תכופות לוושינגטון. הלו"ז שלו שם, שאיננו מפורט ביומן, כלל פגישות עם נציגיו הבכירים ביותר של הממשל, כולל הנשיא עצמו. עוד עלה כי דרמר נפגש לא מעט עם שרי הקבינט, ובולטים שמותיהם של בצלאל סמוטריץ' ואורית סטרוק. מוזכרות ביומן גם פגישות עם בני פלוגתא פוליטיים, ובהם עמוס ידלין. גם המתנגדים לקואליציה שנפגשו עמו בשנתיים האחרונות מתארים את דרמר כשר המשפיע ביותר בממשלה וכאיש חכם וחיובי, שטובתה של ישראל עומדת לנגד עיניו באופן חד־משמעי. הם מסכימים שקשריו והיכרותו את המערכת האמריקנית עמוקים הרבה יותר משל כל גורם ישראלי, וכי עזיבתו היא הפסד משמעותי.
בתחום הריאיונות לתקשורת, לוח הזמנים של דרמר כלל בעיקר תקשורת אמריקנית. הוא נמנע במכוון מלהתראיין לתקשורת הישראלית, והביע לא פעם את חוסר האמון שלו בה. מאז שבעה באוקטובר הוא נפגש פעמיים עם נציגי התקשורת הזרה בארץ, בכל פעם לכשלוש שעות של תדרוך, שבמהלכן ענה גם לשאלות. דרמר התבטא בעבר כי מבחינתו הדלפות לתקשורת הן איום על המדיניות הישראלית. לדבריו, קרה שמנהיגים ערבים מהאזור סירבו להיפגש עם נציגים ישראלים בטענה שהדברים זולגים היישר לתקשורת. מסיבה זו, כפי שהעיד על עצמו, הוא ממעט מאוד, אם בכלל, לדבר במהלך ישיבות ממשלה. בישיבות הקבינט, לעומת זאת, הוא חש הרבה יותר בנוח.
בריאיון נוסף לפודקאסט של דן סינור בשנה שעברה, סיפר דרמר כי התבטא פעם אחת במהלך ישיבת הממשלה, לפני ההצבעה על עסקת החטופים הראשונה בנובמבר 23'. הוא רצה אז לשכנע חלק מהנוכחים, ובהם שרי עוצמה יהודית, הציונות הדתית וכמה משרי הליכוד, להצביע בעד העסקה, ולהרגיע את חששותיהם כי היא תביא לעצירת המלחמה ולהפסקת הפגיעה בתשתיות הטרור ובמחבלי חמאס.
דרמר השווה אז את המצב לבקשתם של יהודי ארה"ב מבכירי הממשל בשנות השואה להפציץ את אושוויץ, בקשה שלא נענתה בטענה שהדבר יפגע במאמץ המלחמתי. הלחימה בחמאס תימשך, הבהיר דרמר, משום שמבחינת ישראל יש בכך חשיבות קיומית, ועצירת המלחמה היא קו אדום גם עבורו. ועם זאת יש לקיים את העסקה, שכללה אז נשים וילדים. דרמר הוסיף ואמר כי הפעם היחידה שבה חלק כיועץ על מדיניותו של נתניהו הייתה בעסקת שליט, שהוא התנגד לה, ואולם הפעם הוא תומך בעסקה. בסופו של דבר תיווך דרמר גם בעסקה האחרונה לשחרור חטופים, שנחתמה בידי משלחת בראשותו בשארם־א' שייח, בתחילת החודש שעבר.
בריאיון למקור ראשון בקיץ החולף, לאחר החלטת הקבינט על מהלך לכיבוש העיר עזה, תיארה השרה סטרוק כי מי שהניח על שולחן הקבינט את ההצעה להכרעת חמאס היה רון דרמר. "הוא הניח אותה על מצע של חוות הדעת המקצועית שלו לגבי סיכויי השיח עם חמאס ולגבי השיח עם ארה"ב. קודם לכן, לאורך כל המלחמה, הוא היה מי שדחף לעסקאות. במשך 22 חודשים, דרמר חלק עליי בתפיסה הערכית בנוגע לעסקאות. אבל הוא הגיע למסקנה שכעת זה הדבר המעשי".
נשאר בסביבה
לפני כמעט שנה, בינואר, השיב דרמר באופן נדיר מעל במת הכנסת לשאילתות שהפנו אליו חברי הכנסת. הן עסקו בנושא שהפך השבוע אקטואלי במיוחד, הקמת מדינה פלסטינית במסגרת הסכם נורמליזציה עם ערב הסעודית. דרמר טען אז כי "אין הבטחה כזו בכלל בתמורה לנורמליזציה עם סעודיה. אני שומע הרבה זמן שצריכה להיות תוכנית ישראלית – אנחנו עובדים על זה ואני שותף לעבודה הזו, אבל כל תוכנית צריכה להיות יוזמה לא ישראלית. אם זו תהיה יוזמה ישראלית, היא תמות ברגע שתוצג. בגלל זה מנסים לרתום את ארה״ב וכוחות באזור, אני אופטימי שאפשר להגיע לניהול בעזה ביום שאחרי לפי המסגרת של נתניהו". מאז הוא אמר פעמים נוספות בראיונות שיש תקדימים באזור לדה־רדיקליזציה, כפי שקרה באמירויות ובסעודיה, וגם אם אין כל ביטחון שהדבר יצליח בעזה, צריך לנסות.
במכתב הפרישה שלו בשבוע שעבר הודה דרמר גם למשפחתו ולרעייתו רודה, "על נכונותם להקריב כה רבות במהלך שני העשורים האחרונים, וביתר שאת בשלוש השנים האחרונות, כדי שאוכל לשרת את המדינה היהודית האחת והיחידה". מלבד היעדרויותיו התכופות, והעבודה שהשתרעה על כל שעות היממה ובכל ימות השבוע, רמז דרמר גם להפגנות המטרידות שהתקיימו בחודשים האחרונים מול ביתו, והסבו סבל רב לאשתו וילדיו. ההערכה היא כי למרות הפרישה ימשיך דרמר לסייע לנתניהו בחלק מהסוגיות, כמו למשל השיחות שקיים בתחילת השבוע כדי להסביר לכמה משרי הקבינט מדוע לשיטתו ההחלטה האמריקנית שהונחה על שולחן מועצת הביטחון אינה רעה לישראל.
את מכתב הפרישה סיים דרמר בדברים הבאים: "רבים מהאויבים ששמחו על מעשי הזוועה של שבעה באוקטובר ונשבעו לכבות את הלהבה של עם ישראל הושמדו, ואילו אורו של עם ישראל מאיר היום בעוז ברחבי האזור והעולם עולו. אין בי ספק כי אורו של עמנו הנצחי יוסיף לבעור לדורי דורות".
עוד כתבות בנושא
