כשמבקשים מטייסים בכירים לתאר את אישיותו של מפקד חיל האוויר היוצא, אלוף תומר בר, הם נזכרים בשני רגעים דרמטיים הקשורים למערכה מול איראן. אחד של בשורות טובות, אחד של הכנה לנורא מכול. בבור חיל האוויר, כך מספר לנו אחד הטייסים, לא נהוג לפצוח במחיאות כפיים סוערות, אבל יש מחוות אחרות שמבטאות את פריקת המתח העצום. "בפתיחת מבצע עם כלביא היה רגע שבו הבינו שהסיכולים הצליחו. נודע שחוסלו מפקד חיל האוויר האיראני ומפקד משמרות המהפכה. תומר ניגש לרמ"א (ראש להק מבצעי אוויר - מ"פ), כמפקד המבצע, ונתן לו כזו טפיחה חזקה שלדעתי הוא סובל מכאבי גב עד היום. לתומר יש כף יד ענקית, וצ'פחה ממנו מחמיאה, אבל גם עלולה להיות כואבת".
טייס בכיר אחר חוזר אל השיחה של בר עם טייסי חיל האוויר בבסיס רמת־דוד, רגע לפני ההמראה למטס "בראשית", מכת הפתיחה של מבצע שאגת הארי. בשיחה עלו גם התרחישים הקשים - מטוסים ישראליים שנפגעים בשמי איראן, טייסים שמפעילים את כיסא המפלט וצונחים היישר אל אדמת האויב. "תומר אמר לנו: אם מישהו ייאלץ לנטוש את המטוס - אנחנו נוציא אותו", משחזר הטייס. "זו הייתה שיחה חשובה וטובה שהכינה אותנו ליציאה למלחמה ונתנה הרבה כלים להתמודדות. תומר דיבר על מטרות המלחמה וצדקת הדרך, על הציפיות מהטייסים ועל הדגשים לביצוע. גם ההבטחה שלו לגבי החילוץ במקרה של נטישה הייתה חשובה".

חיל האוויר בדרכו לתקיפות באיראן במסגרת מבצע שאגת הארי | "אם המסלול המדיני לא מציג תוצאות, אנחנו צריכים לגמור את העבודה". בר וראש הממשלה נתניהו | צילום: דובר צה"ל | אריאל חרמוני - משרד הביטחון
הקדנציה של בר כמפקד חיל האוויר התנהלה בתוך דיסוננס: מחמיא ומוחמא בגלל המערכה באיראן, כאוב ומותקף בגלל 7 באוקטובר. בחודשיו הראשונים בתפקיד נדמה שהאתגר הגדול ביותר העומד בפניו אחר לגמרי: ההכרזה של טייסים במילואים כי לא יתייצבו בבסיסיהם אם תימשך הרפורמה המשפטית. בר נמנע אז מלכנות אותם בשם המפורש "סרבנים" או להדיח אותם, וספג תגובות זועמות מצד תומכי הרפורמה.
מפקדיו, פקודיו וחבריו של בר מתארים אותו באוזנינו כקצין מקצועי מאוד ואנושי מאוד. "איש עם לב גדול ונשמה גדולה", אומר מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף אליעזר שקדי. "תומר הוא קצין וג'נטלמן במובן העמוק של המושג. אדם מוסרי ואדם נחוש, ואין מתח או סתירה בין השניים". "הוא מפרגן, הוא כיפי, בעל הומור דק ועדין", מוסיף תא"ל פ', פקודו וחברו של בר. "לא טיפוס לחוץ, אבל כשצריך הוא נדרך בשנייה. יש לו 'קילר אינסטינקט'".
גם שר האוצר בצלאל סמוטריץ', חבר הקבינט המדיני־ביטחוני, מפרגן לו בחום. "תומר בר הוא איש מרשים וחכם", אומר סמוטריץ', שפגש את מפקד חיל האוויר פעמים רבות בדיוני הקבינט. "תמיד אומרים שלטייסים יש איזו יהירות של 30 אלף רגל, אבל הוא אדם צנוע, שיודע להגיד בבירור על מה הוא יכול להתחייב ועל מה לא. הוא מנצח על חיל האוויר בצורה יוצאת מן הכלל, ואני רואה את זה דרך קצב פיתוח היכולות של חיל האוויר ושל אמ"ן, שהוא ממש אקספוננציאלי. גם לתומר וגם לי יש אופי ג'ינג'י, אבל לפעמים דווקא שניים כמונו יכולים להסתדר לא רע. בניגוד להרבה אחרים, איתו לא היו לי עימותים, ואני מתרשם שקשה להוציא אותו משיווי משקל".
שלא כמו המפקדים הבכירים האחרים של זרועות הביטחון ב־7 באוקטובר, בר הצליח איכשהו להישאר מתחת למכ"ם, והביקורת הציבורית לא הופנתה אליו במלוא עוצמתה. בניגוד לרבים מעמיתיו, הוא מצליח לסיים קדנציה מלאה. "תומר התבקש להישאר בתפקידו, ועם כל מה שקורה באיראן, הסיבה לכך ברורה", אומר שקדי. "כשהדברים מצליחים, יש נטייה לחשוב שהכול פשוט וקל. אז חשוב שיהיה ברור לכולם: מה שקורה באיראן מאוד לא פשוט".
"בסערה שנוצרה, אני חושב שלא היה נכון שהוא יתפטר", מסכים אלוף במיל' איתן בן־אליהו, גם הוא ממפקדי חיל האוויר לשעבר. "אני גם חושב שאי אפשר לבחון את 7 באוקטובר בלי לדבר על מה שקרה באותה השנה - המשבר שהחברה הישראלית נקלעה אליו, ובתוכו המשבר של חיל האוויר. תומר היה במצוקה נוראית, נתון בין הטייסים להנהגה הפוליטית, ואני אישית ניסיתי לסייע לו. אני סבור שהאופי המופנם והרגוע שלו עזר לו לעבור את המשוכה הזאת. לעניות דעתי היא הייתה קשה יותר מאשר להתאושש מ־7 באוקטובר".

להחמיץ את הכור
"35 שנים חלפו מאז ששני האבטיחים שאחזתי בשדה נשמטו מידיי, כאשר המיית המנועים של רביעיית קורנסים חמושה מטייסת 69 המריאה מעליי בדרך צפונה. נשמטו, ואני ידעתי - שם מקומי. קו טבעי כמעט חיבר בין ילדותי בעמק, עם הורים חלוצים ועבודת אדמה קשה, ובין המסלול שעברתי בחיל האוויר - נחישות, דיוק, תוצאה סופית. היום אני יודע שגם התכלית הייתה זהה, הלמען. למען המדינה, למען בניינה, למען הגנה עליה", כך אמר תומר בר בנאום עם מינויו למפקד חיל האוויר, ב־4 באפריל 2022. בר, בן 56, נשוי לטלי ואב לארבעה, מתגורר ביישוב קהילתי שמטעמים מובנים לא נשרטט את הפוליגון סביבו. כדי לנקות את הראש הוא יוצא לרוץ עם פרטנרים מהיישוב, ומפעם לפעם הוא גם משתתף במרתונים. אבל הוא גדל בכפר־יהושע, שסבו וסבתו היו ממקימיו. במושב הזה בעמק יזרעאל צמחו לא מעט טייסים, ובהם גם קודמו של בר בתפקיד מח"א, אלוף עמיקם נורקין.
תומר הוא החמישי מששת ילדיהם של נתן ואראלה בר־שירה, חקלאים שנאלצו לא פעם להתמודד עם משברים כלכליים. אחד מאחיו הגדולים הוא רונן בר־שירה, נוכל סדרתי שהורשע בשרשרת עבירות מרמה ונידון לעשר שנות מאסר. בין השאר הצליח האח להונות ארגונים שפעלו למען גלעד שליט, למען נפגעי השרפה בכרמל ולמען ילדי שדרות. גם אנשים פרטיים היו בין קורבנותיו, ובהם רבנים ואפילו טייסים לשעבר שנתנו בו אמון בין השאר משום שידעו שהוא אחיו של אחד מבכירי חיל האוויר. רונן בר־שירה הבטיח להשיג עבורם משקיעים למיזמים שונים, לקח מהם תשלום וכמובן לא סיפק את הסחורה. בגזר הדין שניתן בשנת 2016, כתב שופט בית המשפט המחוזי בני שגיא כי "כבר עשרות שנים שרונן בר־שירה אינו מלח הארץ, כפי שתיאר את עצמו, אלא אדם שהפך את הנוכלות למקצוע". כתב כאן 11 ויקו אטואן תיאר בכתבה ששודרה ביוני 2017 כי "בבית הצנוע והקטן הזה בכפר־יהושע התגורר בחדר אחד מי שהיום הוא מבכירי חיל האוויר הישראלי, ובחדר לידו אחיו, מבכירי הנוכלים שקמו במדינת ישראל".
"רונן תמיד היה ברקע. מדי פעם היה קורה איתו משהו והוא היה נתפס", מתאר אחד מחבריו של בר. "תומר ניסה כל הזמן להתרחק ממנו, שזה לא יידבק בו. אני חושב שזו אחת הסיבות להחלפת שם המשפחה שלו, אבל לא שאלתי אותו על כך, כי זו נקודה רגישה".

"גם לתומר וגם לי יש אופי ג'ינגי, אבל דווקא שניים כמונו יכולים להסתדר לא רע" | צילום: נעמה שטרן
ב־1987 התגייס בר לחיל האוויר, וכעבור שנתיים סיים קורס טיס. "בסוף הקורס הבוגרים מעלים הצגה", מספר תא"ל פ'. "תומר היה צריך כותפות של מכינצ'יק (צוער בשלב הראשון של הקורס - מ"פ), והוא פגש אותי במקרה וביקש את הכותפות שלי. מכיוון שגם אנחנו צעדנו בחזרות לקראת מסדר הכנפיים, זיהיתי אותו וידעתי שהוא החניך המצטיין של הקורס. אני הייתי הכי טירון שיש, אבל אני זוכר שהוא התייחס אליי בכבוד ובגובה העיניים".
לאחר סיום הקורס שירת בר בטייסות 110 ו־116. מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף אמיר אשל, שפיקד על טייסת 110, זוכר את הטייס הצעיר שהגיע אליו בשנת 91'. "כבר אז ראינו את האיכויות שלו כלוחם מקצועי בעל חוסן פנימי וכאיש של אנשים. בימים ההם הטכנולוגיות היו מפותחות פחות, והרבה מאוד היה תלוי ברמה האישית של הטייס. במיוחד זכורה לי הגיחה המבצעית הראשונה שלו בלבנון. זה היה אזור מוכה טילים סוריים, אבל לא הייתה אפשרות לתקוף שם מרחוק, ואני הובלתי את מבנה המטוסים לתקיפה מקרוב, קרוב מאוד אפילו. תומר היה הטייס הכי צעיר שם, אבל הוא ביצע את המשימות בקור רוח ופגע יפה מאוד במטרות".
במחצית השנייה של שנות התשעים כבר היה בר סגן מפקד טייסת 140, ולאחר מכן מילא תפקיד דומה בטייסת 105. מ־1999 עד 2002 עמד בראש ענף במחלקת מבצעים, ואז קיבל לפיקודו את טייסת 133 בבסיס תל־נוף. כעבור שלוש שנים מונה למפקד טייסת 69, הטייסת המובחרת של מטוסי אף־15־איי, ופיקד עליה במלחמת לבנון השנייה. בריאיון למעריב ב־2019 סיפר כי מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה היה על הכוונת שלהם כבר אז. "אני אישית טסתי עם הטייסת והייתי מעורב בזה", תיאר. "אתה תמיד נשאר עם התחושה שאם זה היה מצליח, היית יכול לשנות את המציאות". בספטמבר 2024, כמפקד חיל האוויר, נתן בר את ההוראה, ונסראללה חוסל בבונקר שלו בביירות.
עוד כתבות בנושא
טייסת 69 הייתה זו שתקפה והשמידה את הכור הגרעיני בסוריה בשנת 2007. בר הכין את פקודיו למשימה, אך כשהגיעה ההזדמנות המבצעית, הוא כבר היה בשלב חילופי תפקידים לקראת מינויו לראש מחלקת המבצעים של חיל האוויר. ברגע האמת הוא לא הוביל את התקיפה, אבל הוביל רביעיית מטוסים שהשתתפה בה ככוח גיבוי. "זה לא היה פשוט לתומר ברמה האישית", אומר שקדי, שהיה אז מפקד חיל האוויר. "הערכתי אותו מאוד על כך שראה לנגד עיניו רק את טובת העניין, ועשה כל מה שהוא יכול כדי לעזור, הן בהיבט המבצעי בטייסת והן במחלקת המבצעים.
"החלק המעניין הגיע לאחר השמדת הכור. ראש הממשלה אהוד אולמרט ביקש ממני להציג לו תוכנית מבצעית לתקיפה באיראן. ומי שריכז אז את התוכנית המבצעית של חיל האוויר היה תומר. 18 שנה אחר כך הוא זה שזכה לפקד על חיל האוויר בתקיפה באיראן. היש סגירת מעגל מדהימה מזו?"
אחרי סיום תפקידו כרמ"ח מבצעים, פיקד בר על בית הספר לטיסה בחצרים. "מעבר לחלק הטיסתי, התחרותי והמשימתי שצריך לייצר, הוא חינך את החבר'ה לצניעות", נזכר תא"ל פ', שהיה אז מדריך טיסה. "החניכים אהבו אותו מאוד ונשאו אליו עיניים. הוא היה עבורם דמות מרשימה שרוצים להזדהות איתה".
באחד הימים עלה בר למסוק יסעור והצטרף ל"צ'ק", בחינה מעשית שנערכה לחניך. "המפקד שבחן את החניך אמר שהוא לא מתאים לטיס", נזכר פ'. "השם שלו הועבר לוועדה עם המלצה שלא ימשיך בקורס. אבל תומר אמר: 'שמתי לב למשהו בחניך הזה. תחושת הבטן שלי אומרת שצריך להשאיר אותו'. החניך נשאר, וסיים בהצטיינות. אני בכלל לא בטוח שהוא בעצמו יודע מה קרה מאחורי הקלעים".

גיבוי אל מול מפקד הדרום. הרמטג"ל זמיר ומפקד חיל האוויר תומר בר | צילום: ביטאון חיל האוויר
כמפקד בית הספר לטיסה ואחר כך כמפקד חיל האוויר, מה היה היחס של בר לגיוון האנושי בקורס הטיס, ולתדמית ה"לבנה" שלו?
"חשוב לו שיהיה שוויון הזדמנויות מלא לכל אדם באוכלוסייה הישראלית. המצפן היחידי הוא התאמה, לא שום דבר אחר. חשוב לו גם שאם אישה מתאימה לטיס, דבר לא יחסום אותה ממיצוי הפוטנציאל שלה. זה לא רק לטובת החברה הישראלית, אלא גם לטובת חיל האוויר, מתוך הבנה שאנחנו לא עושים להן טובה - אנחנו באמת צריכים אותן".

כשהפטיש הופך לאזמל
התחנה הבאה של בר הייתה פיקוד על בסיס תל־נוף, תפקיד שמילא גם בימי מבצע עמוד ענן. לאחר מכן, במהלך מבצע צוק איתן ב־2014, מונה בר לתפקיד חדש במטה חיל האוויר - מפקד להק מבצעי אוויר. היה זה חלק משינוי מבני דרמטי שהנהיג אשל בתפקידו כמח"א. באוקטובר 2017 קיבל בר את תפקיד ראש להק המטה בחיל האוויר. "זה תפקיד אינטנסיבי שכרוך באחריות עצומה", אומר אשל. "תומר, באופן די חריג, מילא אותו במשך שלוש שנים. הוא היה אחראי על הפעלת כל הכוח האווירי, בהגנה ובהתקפה. תפקיד זה וקודמו הכינו אותו היטב להפעלת הכוח האווירי כפי שהיא באה לידי ביטוי כיום".
את שני התפקידים במטה חיל האוויר מילא בר בשיאה של "תקופת המב"ם" - המערכה שבין המלחמות. הייתה זו תקופה של עימות בחתימה נמוכה, שבמסגרתו שאפה ישראל לפגוע בהתעצמות ובהתבססות של איראן באמצעות שלוחיה בסוריה ובלבנון. "זו הייתה הפעם הראשונה שחיל האוויר קיבל אחריות על מערכה שהיא לא בהכרח רק אווירית, אלא משולבים בה הרבה כוחות", מתאר אשל. "זכינו לשיתוף פעולה בלתי רגיל מקהיליית המודיעין ומהמוסד, מחיל הים ומכוחות היבשה. תומר קיבל את האחריות על הפעלת כל המערכת הזאת תחתיי. נדרשה יצירתיות רבה כדי להפעיל את הפטיש הזה שנקרא חיל האוויר, אבל לפעמים פועל בצורת אזמל, מול אויב שלומד ומשתנה. המערכה התנהלה תחת כלל ברור: שתהיה יעילה, אבל שלא תוביל למלחמה. לא לקחנו אחריות לשום אירוע, עד שהדרג המדיני התחיל לפלוט דברים, לצערי הרב".

"ודאי שהיה כשל מערכתי של הצבא בטיפול בסרבנות ערב המלחמה" הצהרה של "אחים לנשק", 2023 | צילום: אבשלום ששוני - פלאש 90
קצין ששירת תחת בר בתקופה ההיא נזכר בשני מבצעים בסוריה שהשתבשו בהם דברים ברגע האמת - "שיבושים קטנים, כמו החלפה של מטרה או חוסר ודאות לגבי מטרה", הוא משחזר. "היינו צריכים לתפוס סוללת טילי קרקע־אוויר שהייתה אמורה לעבור לחיזבאללה, ומשהו השתבש בתהליך ההפללה. תוסיפי לזה גם מזג אוויר סוער, שהקשה על חלק מהפעולות. תא השליטה של מבצעים כאלה נראה כמו חדר מצב בנאס"א. שיבוש שמביא לדחייה קצרה עלול לגרום לתחושת חמיצות בתא השליטה, חלק מהבכירים ינעצו בך מבט שיקפיא לך את הנשמה. אתה תרגיש שכועסים עליך כי לא הכול עובד בצורה מושלמת. בהרבה מקרים כאלה תומר היה מעין מתווך בין המפקדים הבכירים ובינינו. הוא נתן לנו את התחושה שגם אם דברים השתבשו, הוא כבר התנסה בכך, והוא יודע שיש לנו מערך מקרים ותגובות שיוציא אותנו מהבעיה".
ביוני 2020 הועלה בר לדרגת אלוף, וקיבל תפקיד מחוץ לחיל האוויר - ראש אגף התכנון ובניין הכוח הרב־זרועי בצה"ל (אג"ת). בוועידת כלכליסט בדצמבר באותה השנה הוא פירט על ההכנות למלחמה הבאה: "צה"ל כשיר, ערוך ומוכן לפעולה בכל עת, אך מגמות האויב לקיזוז הפער מול צה"ל מדאיגות. האויבים שלנו נעלמים, הם בתת־קרקע ובאזורים מיוערים. הם יגיחו לזמן קצר, ינסו לשגר נשק תלול מסלול ולהיעלם שוב... מטרתם היא שלא נדע מי אויב ומי אזרח עד שנגיע לקרב פנים מול פנים, שבו יתרונות האש המערכתית של צה"ל מצטמצמים. לאויבים שלנו יש מערכי טילים לכל הטווחים, המיועדים לפגוע בעורף האזרחי, והם משוגרים מאזורים צפופי אוכלוסייה. בנוסף האויב מצטייד באמצעי לחימה מתקדמים, מערכות בקרה ויכולות סייבר".
המענה לאתגרים אלה, המשיך בר, ניתן ב"תפיסת ההפעלה לניצחון" של הרמטכ"ל דאז אביב כוכבי, שלדבריו "מגדירה את הדרך שבה צה"ל ינצח את אויביו בזמן קצר, תוך הסבת נזק אדיר לאויב". הגישה של כוכבי זכתה כבר אז לביקורת בשל השלכת יהבו של צה"ל על טכנולוגיה ועל אש מנגד, אך בר הדגיש כי תוכניות הפעולה לא מתבססות רק על הפצצות, אלא על "מהלומות בעוצמה גבוהה ובדיוק רב, בסייבר, בלוחמה אלקטרונית, ביבשה ובים".

כוכבי הוא זה שמינה את בר למפקד חיל האוויר. בריאיון בידיעות אחרונות בדצמבר 2021, בתשובה לשאלה על הנושא האיראני, אמר בר: "אני חייב להניח שזה יקרה בתקופה שלי, והכתפיים כבר מבינות את כובד האחריות". כשנשאל אם חיל האוויר יצליח להשמיד את מתקני הגרעין של איראן, השיב בביטחון: "אין מצב שנפעל שם, אלף קילומטר מפה, ואני לא חוזר הביתה ואומר 'ביצעתי את המשימה'... הצטיידנו באף־35, הוא לא יודע להגיע למעגל שלישי? רכשנו אלפי מיירטים לכיפת ברזל להגנה רב־שכבתית". ראש הממשלה דאז, נפתלי בנט, מתח על בר ביקורת מרומזת כשאמר בריאיון ברשת ב': "אני מעריך מאוד את מפקד חיל האוויר הנכנס ואת מפקדי צה"ל בכלל. אני מציע לכולנו לעמוד בכלל של 'אמור מעט ועשה הרבה'".
הוראות בחרדת קודש
תחת פיקודו של בר, בשנת 2023, יצאו מטוסי חיל האוויר למבצע מגן וחץ ברצועת עזה והשתתפו במבצע בית וגן במחנה הפליטים ג'נין. במקביל נאלץ החיל להתמודד עם מחאת טייסי מילואים נגד הרפורמה המשפטית, כשאלה איימו להפסיק את שירות המילואים ולא להתייצב לאימונים. בין המוחים היה גם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף במיל' דן חלוץ. כשרשימות החותמים על העצומות התארכו, בצה"ל התעוררה דאגה מפגיעה בכשירות של טייסות ושל חיל האוויר כולו.
באיגרת שפרסם אז לאנשי המילואים של חיל האוויר הדגיש בר: "אני מכבד את ההתלבטות. לצד זאת, הציפייה שלי כמפקד החיל, וכן של המפקדים שלצידי, היא שתמשיכו להגיע לטייסות וליחידות. שתמשיכו לשרת ולממש את המחויבות לטייסת, ליחידה, לפקודים ולמפקדים, למדינת ישראל, לביטחונה ולהגנה על אזרחיה. אין לכם תחליף. לא אתן יד לציור דמותכם באופן לא הוגן. אני מחויב לכם, אני מחויב לכשירותו של חיל האוויר, אני נחוש לשמור על כך עמכם מכל משמר. אני קורא לכם להמשיך ולהתייצב לשירות המילואים, כפי שעשיתם עד כה".
קצין במיל' שהיה אז בשירות קבע בחיל מספר על האתגר שיצרה המחאה: "קל לנו יותר להתמודד עם דילמות מבצעיות - יורים עליך טילים, אתה צריך לטוס ולתקוף, זו העבודה שלך. כאן לראשונה מצאנו את עצמנו מתעסקים בפוליטיקה. ראיתי איך זה מכביד על תומר באופן אישי, וגם הדילמות שלי כמפקד היו קשות מנשוא. כעסתי על עצם האיום בהפסקת התנדבות, בעיניי זה היה דבר שלא ייעשה. לכולנו היה איזשהו רפלקס שאומר שצריכים להיות קשוחים יותר כלפי טייסי המילואים האלה. במבט לאחור נראה לי שתומר בחר לא להדיח אותם, כי הוא האמין שהם לא יממשו את האיום, ולא צריך להוריד גרזן בגלל איום בלבד. אני לא יודע לתחקר אם עשינו נכון, אולי היינו צריכים להיות קשוחים יותר בחלק מהמקרים. אבל ב־7 באוקטובר הם כולם התייצבו, והם עשו חלק מהפעולות של חיל האוויר במלחמה".
"עד תומר, מח"א לא נאלץ לעמוד במורכבות כזאת", אומר אלוף במיל' אשל, שהיה חתום יחד עם מפקדים־לשעבר נוספים של חיל האוויר על מכתב נגד הרפורמה. "לו היה נכנע ללחצים פסולים עד כדי מקוממים (להדיח טייסים - מ"פ), במקום לפעול נכון ובשום שכל, אני סבור שחיל האוויר לא היה יכול להפעיל את מלוא כוחו במלחמה הזאת. במבחן התוצאה, תומר ניהל את המשבר בצורה נכונה".
עוד כתבות בנושא
פגישה שקיים בר ביולי 2023 עם קודמיו בתפקיד, ובהם אשל ושקדי, הוצגה בתקשורת כהתייעצות כיצד להתמודד עם המחאה, לאחר שכמאתיים אנשי חיל האוויר הודיעו שלא יתייצבו למילואים. אשל מבקש להדגיש כי עצם קיומה של הפגישה לא נבע מהאירועים. "כבר עשרות שנים נהוג שמפקד חיל האוויר נפגש מדי שלושה חודשים עם המפקדים הקודמים של החיל לעדכון ולהתייעצויות. זו אכן הייתה תקופה שונה, ותומר שיתף אותנו בדילמות".
"לאורך כל התקופה הזאת קראתי בקול שאסור לערב את הצבא במחאות פוליטיות", אומר ח"כ לשעבר מתן כהנא, שבשירותו הצבאי היה טייס קרב ומפקד טייסת. "בה בעת אני חושב שאם תומר היה אומר 'כל מי שנוטל חלק במחאות עף מיד מחיל האוויר', רבים היו מפסיקים לטוס. פעולה אגרסיבית מצד מפקד החיל הייתה גורמת נזק בלתי הפיך".
למרות ההישגים הפנומנליים של חיל האוויר בשנתיים האחרונות, יש מי שעדיין כועסים מאוד על התנהלות הטייסים בימים ההם.
"אני מכיר את שני הצדדים על בוריים: אני דתי־לאומי וימני, והחברים הכי טובים שלי הם אותם טייסים שמאלנים־ליברלים. כל צד כועס מאוד על הצד האחר, ומשוכנע ש'הם מפרקים את המדינה'. אני מקווה שעם הזמן, ובעקבות 7 באוקטובר, הרוחות יירגעו".
סערה נלווית פרצה בסוף פברואר 2023, לאחר שהשר סמוטריץ' אמר שהמדינה צריכה "למחוק את חווארה", בעקבות רצח האחים הלל ויגל יניב בדם קר ולאור יום בכפר הערבי. האמירה הזאת התפרשה כקריאה להשמדת כפר על יושביו, וטייסים במילואים הביעו חשש שבעתיד הם יקבלו מהדרג המדיני פקודות בלתי חוקיות. סמוטריץ' בתגובה פרסם מכתב פתוח לטייסים בעמוד הפייסבוק שלו, והסביר כי כשל במילותיו ולא התכוון לפגיעה באוכלוסייה אזרחית. גם בר הוציא אז איגרת והדגיש כי צה"ל ימשיך לפעול לפי אמות מידה מוסריות. "כשמסתכלים היום על הביטוי 'למחוק את חווארה', קצת מוזר שהוא נתפס כבעייתי", סבור סמוטריץ'. "זה ביטוי עדין לעומת מה שאנחנו עושים לתשתיות טרור בזירות מלחמה אחרות. אבל נכון, ניסו לתת פרשנות מעוותת לדברים שלי, כאילו אני רוצה חס וחלילה להפגיז את חווארה מהאוויר ולמחוק אותה על תושביה".

"הוא רצה להראות לגפים ולמערך האחזקה: 'אני סומך עליכם שאתם מכינים את המטוסים היטב'. בר עם טכנאי חיל האוויר" | צילום: דובר צה"ל
האם קיבלת תגובה ממח"א למכתב שפרסמת?
"לא אחשוף בעיתונים את שיחותיי האישיות עם תומר או עם אחרים. יש לי חבר טייס, והוא שיקף לי את החשש שעל רקע הרגישות והמורכבות שהייתה ממילא בין חיל האוויר ובין הדרג המדיני, מישהו שם עלול להבין את זה ככה, ואז לשחוק עוד את האמון בינינו. טייס שמקבל פקודה ומוריד פצצה לוקח על עצמו אחריות כבדה. הוא צריך לדעת שמי ששולח אותו למשימות עושה את זה באחריות ובחרדת קודש. אין עלות בהבהרת הדברים, לכן כתבתי פוסט שמסביר שאף אחד לא מתכוון לירות ללא הבחנה ולהרוג נשים וילדים".
מה דעתך על הטיפול של בר במחאת הטייסים?
"ודאי שהיה כשל מערכתי של הצבא בטיפול בסרבנות ערב המלחמה. הוויכוח על התיקונים שרצינו לקדם במערכת המשפט היה לגיטימי, אבל כשהוא נכנס לצבא והגיע לגלי סרבנות גדולים, שמרכז כובד חשוב שלהם היה בחיל האוויר – צה"ל ושר הביטחון כשלו לדעתי בטיפול. היה עליהם למגר את זה בשלבים מוקדמים. אני לא מצביע על מישהו ספציפי, זה לא מתפקידי וגם לא חקרתי את זה לעומק, אבל במבחן התוצאה היה פה כשל ערכי, והתוצאות שלו היו גם פגיעה בכשירות ובביטחון".
בעל הבית או קבלן ביצוע
בלילה בין 6 ל־7 באוקטובר, כשהצטברו סימנים על כוונתו של חמאס לצאת לפעולה, מפקד חיל האוויר לא עודכן ולא היה שותף בהתייעצויות הליליות של בכירי מערכת הביטחון. גם כשפרצה מתקפת הטרור בבוקר עברו שעות לפני שבר והקצינים הבכירים בחיל הבינו את היקף האירוע. בתחקיר "זמן אמת" בכאן 11, למשל, נטען שרק אחר הצהריים שמע מפקד חיל האוויר על הטבח במסיבת הנובה, על אף העיסוק הנרחב של כלי התקשורת באירוע הזה. בתחקיר הצה"לי על תפקודו של חיל האוויר באותו היום נמתחה ביקורת על בר, ונאמר שהיה עליו לחלק באופן מוצלח יותר את הקשב בין השליטה על חיל האוויר ובין ההשתתפות בהערכות המצב המטכ"ליות.
"אני יכול להבין את התסכול העמוק שלו. אתה לא יכול לא לדמיין 'מה היה קורה אילו'", אומר אשל. "בפעמים רבות בעבר, כשנקלטו כל מיני סימנים לא ברורים - כי אף פעם זה לא ברור עד הסוף - חיל האוויר הגביר כוננות בשקט והעמיד עוד מטוסים ומסוקי קרב למקרה הצורך. יכול להיות שאם תומר היה משותף בהתייעצות המוקדמת, גם הפעם הוא היה עושה את זה. במקרה כזה, אני לא אומר ש־7 באוקטובר לא היה מתרחש, אבל ייתכן שהמצב לא היה רע עד כדי כך".

"פעולה אגרסיבית מצד מפקד החיל הייתה גורמת נזק בלתי הפיך" | צילום: יוסי אלוני - פלאש 90
לפי התחקיר, חיל האוויר לא היה אפקטיבי עד השעה 12 בצהריים בשבת ההיא, אך כן עמד בכוננות שנקבעה לו מראש. בהמשך היום הורה בר "לסגור" מהאוויר את הגבול הפרוץ עם רצועת עזה - החלטה שהתקבלה לבקשתו של מפקד פיקוד הדרום ירון פינקלמן, וללא אישור הרמטכ"ל או הדרג המדיני. לפי דיווח ב־ynet, ההנחיה לטייסים ולמפעילי כטמ"מים הייתה "כל מי שאין לו משימה, ללכת לגבול ולירות על כל מה שזז, קילומטר מהגדר לכל צד". גם יישום ההוראה הזאת היה בעייתי, כי הטייסים התקשו להבחין בחלק מהמקרים מי אויב ומי אזרח ישראלי. הם הצליחו להרוג מאות מחבלים, אך מאש חיל האוויר נהרגה בשוגג גם אפרת כ"ץ, אחרי שנחטפה מביתה בניר־עוז, ובמקרים אחרים נמנעו הטייסים מלפתוח באש על אנשי חמאס.
לאחר התחקיר קיבל בר הערה פיקודית מהרמטכ"ל אייל זמיר על היערכות חיל האוויר לאיומים מהקרקע, בין השאר על רקע השימוש של חמאס במצנחי רחיפה ובכטב"מים כדי להשמיד רכיבים במערכת המעקב והאיסוף של צה"ל.
"מי שיבדוק את האירועים מבחינה מקצועית, ודאי יגיד 'טוב, תפסו אותם עם המכנסיים למטה'", אומר לנו איתן בן־אליהו. "אבל גם ההתאוששות של חיל האוויר במהלך 24 השעות הראשונות, שמבחינה מקצועית הייתה סבירה, לא סיפקה את מה שצריך מבחינה מעשית. עד האירוע הזה, היכולת של ישראל לעבור משגרה ללחימה דרשה כמה ימים; ב־7 באוקטובר נחשפנו להפתעה שהצריכה היערכות בו ברגע. זה הלקח הגדול לעתיד: כדי להגיב על הפתעה כזאת, עלינו להיות ערוכים מראש באופן שלא היינו ערוכים בעבר. זה נכון במיוחד לחיל האוויר, כי הזריזות שלו היא הגבוהה ביותר".
"לא הייתה פאניקה", משחזר קצין בכיר שהשתתף בהערכות המצב ובקבוצת הפקודות של חיל האוויר ב־7 באוקטובר. "לאט־לאט הבנו שלא הצלחנו להיכנס לאירוע הזה כמו שצריך, ושלא הכרנו, או שאנחנו לא מכירים, את תמונת המצב המבצעית. אתה מבין שיש פה אסון, ושלא הצלחת לעזור. מצד אחד זה קשה מאוד ויושב על האנשים, ומצד שני אני חושב שכולם, בהשראת תומר, לקחו מזה הנעה לפעולה, ולא התעסקות במציאת אשמים או בהדיפת אחריות".
"מבחינה צבאית היה פה כישלון אדיר", אומר מתן כהנא, "אבל חשוב גם להבין את מבנה הפעולות של חיל האוויר: יש משימות שבהן הוא בעל הבית, כמו התקיפה באיראן, אבל במשימות של השתתפות בלוחמת היבשה, חיל האוויר הוא קבלן ביצוע. לצערנו הרב, מי שהיו אמורים לתת לו את המטרות ב־7 באוקטובר, אוגדת עזה לצורך העניין, נלחמו על חייהם מול המחבלים, ולא היה מי שייתן משימה לחיל האוויר. בהתחלה בר נתן לטייסים משימות לא רלוונטיות, למשל תקיפת מנהרות הטרור. בדיעבד אנחנו יודעים שלא היה בהן אפילו מחבל אחד, כי כולם כבר היו בישראל".
אשל: "בהמשך תומר הביא את חיל האוויר למלוא כוחו בשבע זירות, ובכלל זה תמרון חסר תקדים בעזה. חיל האוויר כבר לא היה שם בגדר כוח סיוע אלא כוח מרכזי, שאי אפשר כמעט לבצע בלעדיו את המשימות הקרקעיות. מח"טים שהשתתפו בתמרון אמרו לנו שללא החיל, מספר החללים של צה"ל במקומות מסוימים היה גדול פי עשרה".

"הכישלון של 7 באוקטובר לא עורר האשמות הדדיות או מתחים בין חיל האוויר לפיקוד הדרום", אומר טייס בכיר שהשתתף בתקיפות בעזה. "תומר ופינקלמן היו בקשר מדהים, שנתן לתמרון בעזה כוח מטורף. בהמשך זה תורגם לשילוב של חיל האוויר עם כוחות הקרקע. מדובר באירוע היסטורי, כי החיל מעולם לא נלחם לצידם באופן אפקטיבי ומחובר וקרוב כל כך. זה הדי־אן־איי של תומר, ממנו מגיעה החשיבה איך לעשות כל מה שהפיקוד צריך וכל מה שהאוגדות צריכות. הוא אמר את זה מהשנייה הראשונה".
האידיליה הבין־זרועית, כך נראה, התערערה כשאת פינקלמן החליף אלוף יניב עשור. לפי דיווחים של נדב אייל ויואב זייתון, באחת מהערכות המצב באוגוסט 2025 עלו הטונים, כאשר בר גרס שהתקיפות שמפקד פיקוד דרום מאשר בעזה צריכות לעבור גם את אישורו. לטענת מפקד חיל האוויר, היה שם "חוסר מקצועיות" שהביא לפגיעה בבלתי מעורבים. "אתם שם בתל־אביב מנותקים מהשטח", אמר אז עשור, וננזף מיד בידי הרמטכ"ל זמיר בשל התבטאותו.
"כשדברים לא טובים קורים, זה מכווץ לך את המעיים, ורואים את זה גם על תומר", אומר טייס בכיר שהשתתף בתקיפות בעזה. "חשוב לו שנדע שעשינו את הדברים באופן נקי ומקצועי, שהמודיעין באמת הצדיק את התקיפה כפי שתוכננה, שהשתמשנו בנשק במדויק, ושלא היינו קהי חושים. אם מישהו רק ירמוז שחיל האוויר יורה על אזרחים ומשתמש בכוח מופרז, תומר יאבד את עשתונותיו וכל הג'ינג'י יצא ממנו בשנייה אחת".
לפתחו של מפקד חיל האוויר נמצאת גם משימת ההגנה האווירית על שמי המדינה. קצינים שהשתתפו בהיערכות חיל האוויר למתקפות הטילים והכטב"מים מאיראן באפריל ובאוקטובר 2024, מספרים על יכולות מיוחדות שפותחו לצורך זה. "תומר נתן למפקדי הטייסות תחושה שהוא סומך עליהם לרוץ עם רעיונות לשיטות פעולה, והשיטות האלה עזרו לנו למשל להפיל כטב"מים. אלה דברים שפותחו במידה רבה בזכות המרחב שתומר נותן", אומר אחד מהם.
מפקדי הבסיסים של חיל האוויר הבינו מראש שרבות מהמתקפות האיראניות יכוונו לבסיסים שלהם, ואפילו קיבלו הערכה כמה טילים ישוגרו לכל אחד מהם. בחיל אפילו התפתח הומור סביב המידע הזה. "היו עולים מולנו מהמודיעין ואומרים: 'מפקד בסיס זה וזה, אתה כאן? עליך הולכים לירות חמישים טילים'", נזכר אחד הקצינים. "לשני אמרו: 'עליך תכננו לירות רק עשרים, אבל הגדילו לשבעים'. ואז מי שיועדו אליו פחות טילים כאילו נעלב, שהבסיס שלו חשוב פחות. בכל אופן, תומר היה מענטש בסיפור הזה, וכל הזמן אמר: 'אני בא להיות איתכם בבסיס. אל תדאגו, אנחנו ביחד בזה'".
תדלוק עצמי
גם בעיצומה של הלחימה בעזה, באפריל 2025, פורסם "מכתב טייסים". לוחמי צוות אוויר במילואים ובדימוס דרשו בו את השבת החטופים גם במחיר הפסקת הלחימה באופן מיידי. בר בתגובה איים עליהם בהדחה, אבל הדבר נותר בגדר איום בלבד, כי ניתן להם פתח לשוב לשרת. היה זה ערב מבצע עם כלביא, ובחיל האוויר ניסו למנוע זעזועים מיותרים.
עוד כתבות בנושא
"את ההבנה שהסיפור עם איראן מתקדם לכיוון מלחמה ישירה קיבלנו החל מאוקטובר 2024", מספר קצין בכיר שמשתתף בתקיפות באיראן בימים אלה. "גם אם לא ידענו באיזה חודש זה יקרה, חיל האוויר נכנס לתהליך מרשים במיוחד. תומר אמר שוב ושוב: 'חבר'ה, זה עומד לקרות. שלא תחשבו שאנחנו עושים פה איזו הכנה של פקודת מגירה שלא תופעל'. בהומור שלו, הוא גם נקב בסיכויים שזה יקרה. שבוע אחד הוא דיבר על 90 אחוזים, ואחרי כמה שבועות עלה ל־92, וכשטראמפ התחיל לשאת ולתת עם האיראנים באפריל 2025, תומר אמר בחיוך 'ירדתי ל־91 אחוז'.
"הוא אמר לנו שאנחנו מתכוננים לקרב חיינו. כשאתה מבין שזה להיות או לחדול, אנשים מביאים הרבה יותר מעצמם. בהיבטים רבים חיל האוויר המציא את עצמו מחדש בחודשים האלה. טייסות שלא היו אמורות להשתתף בתקיפה באיראן לפי התוכניות המקוריות הפכו לאלו שתקפו הכי הרבה. על שיטות וכלי נשק שיועדו למלחמה מול חיזבאללה תומר אמר: 'כל מה שעבד לנו במעגל ראשון, אני רוצה שתתאימו אותו כך שיעבוד גם במעגל שלישי'".
איך נראה ליל התקיפה הראשון בעם כלביא?
"עכשיו הוא נראה כמו הצלחה, אבל באותו הלילה ממש לא היינו בטוחים שננצח. היו גם כמה סימנים לא טובים - שאולי האיראנים חושדים, ואולי לא נצליח להפתיע אותם. אולי הם אפילו מוכנים יותר מאיתנו, וישלפו ראשונים. מצד אחד אתה יודע שאתה שולח אנשים למשימה הכי ערכית, ומצד שני אתה בטוח שיהיו מטוסים שלא יחזרו. זה סיכון שאתה מוכן לקחת, אבל מדובר בחברים שלך, בפקודים שלך, ואתה רוצה לראות את כולם בחזרה על הקרקע, בתחקיר שאחרי המשימה.
"למח"א היה חשוב מאוד להגיד לנו: 'חבר'ה, נפתחת מלחמה, ואני מצפה מכולכם להיות במיטבכם ולהיות שם בשביל האנשים שלכם. זה קרב חיינו'. הוא גם אמר, 'תדעו שלא כולם חוזרים, ותראו שאנחנו יודעים להתמודד עם זה'. הוא חשש ממה שעלול לקרות אם טייס בכיר או מפקד טייסת לא יחזור, והטייסת תצטרך להמשיך לטוס ולתפקד. הוא ציפה מכולנו לדעת להתמודד עם נפגעים, עם נעדרים ועם ערפל המלחמה. והוא גם נתן לנו את התחושה שהתכוננו בצורה הטובה ביותר, ושאנחנו צריכים להיות המפקדים הבוגרים שנותנים כוח לאנשינו, ולא משנה כמה קשה יהיה, אנחנו נמשיך להילחם".

"חר'ה זה עומד לקרות" תקפה של חיל האוויר באיראן בראשית שאגת הארי | צילום: AFP
עם שובם של אחרוני החטופים מעזה, באוקטובר שעבר, בר הטיס בעצמו את המסוק שהביא את החייל נמרוד כהן ממתחם הקליטה ברעים לבית החולים איכילוב. המצלמות קלטו חיבוק חם בין השניים. אז כבר ידעו טייסי חיל האוויר שתקיפה נוספת באיראן היא רק עניין של זמן. "אני חושב שבעם כלביא היינו טיפה יותר זהירים", מתאר טייס שמשתתף במבצע שאגת הארי. "הגישה אז הייתה שאנחנו יוצאים למבצע קצר ושמרני כדי לאפשר איזה מעשה מדיני, משא ומתן אמריקני שאנחנו מניעים. אני חושב שעברנו קצת התבגרות או התפכחות, והיום אנחנו יודעים שאם המסלול המדיני לא משיג תוצאות, אנחנו צריכים לגמור את העבודה הצבאית".
בשאגת הארי החליט בר להשתתף בעצמו בכמה גיחות לאיראן. הדבר נכתב באיגרת פנימית, ולאחר שדלף החוצה נאלץ צה"ל להתייחס לכך באופן רשמי. לא מעט גבות הורמו, והיו שתהו אם אין מדובר בסיכון מיותר. מקומו של מפקד החיל, כך גרסו, הוא בתא השליטה ולא באוויר.
"לו אני במקומו, הייתי נוהג בדיוק כמוהו", אומר כהנא. "תומר השתתף בתקיפות כדי להיות עם הלוחמים, כמו שהרמטכ"ל הגיע לבקר ברצועת עזה. אתה צריך איזה תוקף מוסרי כדי לשלוח לוחמים לקרב, ואני חושב שהשתתפות מח"א בתקיפות מוסיפה לכך עוד נדבך. אין תחליף לכך כשהמפקד יראה את הדברים בעיניים, ויחווה למשל את המשמעות של טיסה שנעשית באופן תקדימי עם שותף כמו האמריקנים - ההבנה איך נראית חבירה למטוס תדלוק אמריקני, כל חלוקת הזמנים והאזורים בשמיים מול חיל אוויר אחר, ההגעה לאזור המטרות. קריטי שמי שמקבל את ההחלטות הכי חשובות יעבור את זה בעצמו".
"גם אני הייתי רוצה מאוד לעשות את זה", מודה בן־אליהו. "לפני שנתיים, במהלך המלחמה, ביקשתי מתומר לאפשר לי לטוס מעל עזה. הוא כמובן לא הסכים, ובצדק. אבל אני חושב שאנחנו יכולים ללמוד שבגיחה מהסוג שהוא ביצע, האיום היה נמוך מאוד, אולי לא קיים כמעט".
עוד כתבות בנושא
אשל: "שיתופי פעולה כאלה ואחרים עם האמריקנים היו גם לפני כן, אבל אני חושב שזה התהדק מאוד, אולי לרמה הכי גבוהה שהייתה אי פעם. כל זה נזקף לזכות תומר. בסוף יש מנצח אחד על התזמורת הזאת, וקוראים לו מח"א. הרוח שהוא משרה משפיעה על כולם. אני גאה לראות את חיל האוויר בתקופה הזאת, וגאה מאוד בתומר. אני יכול להגיד לך שכל מפקדי חיל האוויר אמרו לו את זה".

"תומר שיתף אותנו בדילמות". שקדי, בן־אליהו ואשל | צילום: צילום: יוסי זליגר, אריק סולטן, גדעון מרקוביץ
והייתה גם דוגמה אישית מסוג אחר. לא פעם תועד בר מודה לצוותי הקרקע, שמכינים את המטוסים לגיחות התכופות. לדברי גורמים בחיל, בשנה החולפת ניתנה תשומת לב מיוחדת גם למשרתים בתפקידים האלה, ולא רק לטייסים, וגם זה הודות לרוח המפקד. "גם בהשתתפות שלו בתקיפות הוא רצה להראות לגפים הטכניים ולמערך האחזקה, 'הנה, אני יודע להעריך את העבודה שלכם, אני סומך עליכם שאתם מכינים את המטוסים היטב'", אומר כהנא.
בר היה אמור לסיים את תפקידו ממש בימים אלה ולהעביר את השרביט למחליפו, תא"ל עומר טישלר. בשל המערכה באיראן החליט הרמטכ"ל שמפקד חיל האוויר וכמוהו גם מפקד חיל הים, אלוף דוד סער סלמה, יישארו עוד כמה שבועות בתפקידם. אל"מ במיל' בעז זלמנוביץ', חוקר במחלקה להיסטוריה של צה"ל ובנו של אריה זלמנוביץ' שנחטף מקיבוץ ניר־עוז ונרצח בשבי, מתח ביקורת על ההחלטה. בפוסט שפרסם בפייסבוק בשבוע שעבר תיאר זלמנוביץ' את בר ואת סלמה כ"שני מפקדים שעם כל ההערכה לפועלם היו צריכים להודיע בעצמם על התפטרותם בחצות בין 7 ל־8 באוקטובר 2023. ההחלטה של זמיר רק מדגישה את האחריות של השניים למחדל 7 באוקטובר בתחומם. אם אי אפשר בלעדיהם עכשיו, הרי ב־7 באוקטובר הכישלון בים ובאוויר כל כולו שלהם, לא? אכזבה מתמשכת".
"תומר אמר לנו אחרי 7 באוקטובר: 'חבר'ה, יש פה כישלון ענק. לא הצלחנו להבין ולהתאים את עצמנו ולהיות שם כמו שצריך'", מספר טייס בכיר במיל'. "יכולנו לראות כמה האירוע קשה לו באופן אישי, אבל הוא לא נשבר, וזה הקרין מיד על כל חיל האוויר. הוא אמר לנו 'מכאן נפתחת המלחמה של הדור שלנו'. מראש הפצע הזה היה שם, גלוי ופתוח, ואני חושב שזה גם מה שיעזור לו להחלים".





