מרעיית צאן ועד בינה מלאכותית: המדריך המלא לסטודנט המתחיל

אחרי כל מה שעברנו בשנתיים האחרונות, מרגש לחשוב שגם השנה מאות אלפי סטודנטים ישראלים נכנסו בשערי המוסדות האקדמיים לעוד שנת לימודים פורייה. רובם הגדול תלמידי שנה א' נרגשים, חלקם כבר בעלי ניסיון ומיעוטם יתחילו את התואר השני ואפילו השלישי. כך או כך, במדינה כמו שלנו, שנת לימודים אקדמית שנפתחת בלי מגפה עולמית וטילי חות'ים מזדמנים היא סיבה למסיבה, ולכבוד המאורע המרגש הכנו מדריך סטודנטים עם כל מה שחשוב לדעת על עולם האקדמיה בישראל, בתפילה שהפעם, רק אם אפשר, יזכו הסטודנטים לשנת לימודים מלאה ובטוחה.

בשנת הלימודים האחרונה, כ־70,000 סטודנטים וסטודנטיות נקראו למילואים ושירתו בשדה הקרב, בגבולות ובתפקידים השונים. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הנשירה מהלימודים בקרב מי ששירתו במילואים בשנה האחרונה הייתה דווקא נמוכה בהשוואה לאלו שלא שירתו ולמדו באופן סדיר. ובכל זאת לא מעט סטודנטים מתקשים לחזור לשגרת הלימודים, ודאי כשחלקם הגדול עוד נקרא לשרת מדי פעם. רבים מהם תיארו את הניסיון לשמור על חוויית הלימודים כ"קשה עד בלתי אפשרי".

אם שאלתם את עצמכם מיהם למעשה רוב הסטודנטים, התשובה ברורה - הנשים. בשנת הלימודים הקרובה, כ־60 אחוז מכלל הסטודנטים הן סטודנטיות. בשנות ה־60, לדוגמה, שיעור הסטודנטיות היה רק כ־30 אחוז מכלל תופסי ספסל הלימודים באקדמיה.

גם בעולם ההנדסה חלה עלייה משמעותית. מספר הסטודנטיות שבחרו במקצועות ההנדסה ומדעי הנתונים הוכפל מאז השנה שעברה.ועדיין שיעור הנשים שמרצות או מכהנות כפרופסוריות הוא 30 אחוז בסך הכול. שיפור משמעותי מלפני 20 שנה, שאז רק 19 אחוז מאנשי הסגל היו נשים.

המקצוע המבוקש: בינה מלאכותית

תגידו מה שתגידו על הסטודנטים בישראל, הם לפחות יודעים איפה להשקיע. השנה, כמו בשנים האחרונות, אפשר לראות עלייה של 400 אחוזים בסטודנטים שניגשים למקצוע הבינה המלאכותית, הנדסת נתונים ומדעי הנתונים. אם מחשיבים גם את מקצועות המתמטיקה ומדעי המחשב, מגיעים למספר של 60,000 סטונדטים, כמעט חמישית מכלל הסטודנטים במדינת ישראל. מי שאמר שאנחנו כבר לא מעצמת ההייטק שהיינו, צפוי להיות מופתע בעוד כמה שנים.

לעומת מדעי המחשב, שני מקצועות שנזנחו ברמה משמעותית בחודשים האחרונים הם ספרות ופילוסופיה. נראה שהסטודנט הישראלי הממוצע שכח שעם כל הכבוד להתפתחות של מדינת ישראל, העם היהודי הוא בראש ובראשונה עם הספר.

את המנצח בקטגוריית "התואר הכי מוזר שקיים במדינה" התקשינו לבחור. לא כי חסרים כאן מקצועות כאלו, אלא בדיוק ההפך. בישראל וגם בעולם יש מספר לא מבוטל של תארים שכנראה לא הייתם מודעים לקיומם.

אגיפטולוגיה ואשורולוגיה

תחום זה עוסק בלימוד שפות, תרבויות והחומר הארכיאולוגי של המזרח הקרוב הקדום - בבל, אשור, סוריה וטורקיה של ימינו.

ממוצע סטודנטים: כ־20 בחוג

התפתחות השפה הקוריאנית

בעשור האחרון נראה שהעולם הקוריאני מחלחל לכל עבר הגלובוס, בעיקר בזכות הפופ הקוריאני, שסחף גם צעירים רבים בישראל, אז למה לא לעשות מזה מקצוע? בתואר התפתחות השפה הקוריאנית תצאו דוברי קוריאנית שוטפת, וגם תכירו נכסי תרבות כמו ספרים וסרטי קולנוע.

ממוצע סטודנטים: כ־300 בחוג

ניהול צאן

המקצוע התנ"כי האהוב חוזר לאקדמיה בגדול, כי לא לכולם יש כישרון טבעי כמו למשה רבנו או דוד המלך. אז אומנם לא תצאו להרים עם מקל ועדר נאמן מאחוריכם, אבל בתואר תוכלו ללמוד על חקלאות, גידול חיות משק ובעיקר הובלה והנהגה רוחנית.

ממוצע סטודנטים: כ־150 בחוג

זה לא סוד שהחברה החרדית מתבדלת גם מהעולם האקדמי. הסטודנטים החרדים הם בסך הכול כחמישה אחוזים מהסטודנטים בארץ, אף שחלקם באוכלוסייה הוא יותר מ־12%. אבל אם מסתכלים על מחצית הכוס המלאה, לפני עשור היו באקדמיה 5,500 חרדים בלבד לעומת 17,380 כיום.

הערים הכי משתלמות לסטודנטים

*המחירים לדירת שניים-שלושה חדרים סטנדרטית

לוד - שכר דירה ממוצע: 2,800 שקל לחודש. יתרונות: יש רכבת, כפרי סטודנטים בכל פינה וחיי קהילה. חסרונות: חיי לילה הם בגדר המלצה בלבד, כמו גם בתי קפה ומקומות בילוי.

באר־שבע - שכר דירה ממוצע: 3,000 שקל לחודש. יתרונות: יש רכבת, אווירה סטודנטיאלית מדהימה, שכונה ב' (גם שכונה ו' בסדר), יוקר המחיה אינו מורגש, נוף מדברי. חסרונות: נסיעה ארוכה למרכז, כך שתצטרכו להפוך את באר־שבע למרכז חייכם.

אריאל - שכר דירה ממוצע: 3,500 שקל לחודש. יתרונות: עיר מלאת סטודנטים, חיי קהילה דתיים ונופי השומרון המדהימים. האוניברסיטה נמצאת במרחק הליכה כמעט מכל מקום באריאל, וגם כאן השאירו את יוקר המחיה מחוץ לגבולות העיר. חסרונות: תחבורה ציבורית לא מאוד נוחה, אין מקומות בילוי, אז תיאלצו להזמין את החברים לערב יין שקט במרפסת.

בתי הקפה הפופולריים לסטודנטים לפי ערים

בואו נגיד את האמת: הסטודנט הוא לא הלקוח הכי משתלם בבית הקפה. הוא כנראה בדיוק מנסה לחסוך, כך שכוס קפה ואולי כריך ישולמו בתמורה לשמונה שעות ישיבה על הלפטופ. אם חבריו מצטרפים החגיגה גדלה וכך גם השולחן שהם תופסים. אבל למרבה המזל, מספר לא מבוטל של בתי קפה הבינו את הפוטנציאל שבלקוחות בסגנון הזה, והם פותחים את שעריהם וגם את ליבם לסטודנטים וממתינים לתקופה הרווחית ביותר - תקופת המבחנים.

ירושלים

1. בית העם

2. נוקטורנו

3. המפעל

אריאל

1. קפה גרג בקניון

2. אריאלה

באר שבע

1. הצריף

2. קפה רגע

3. קפה ביאליק (לא כשר)

חיפה

1. קפה דיומא (לא כשר)

2. נונה קפה (לא כשר)

3. דליקפה

תל–אביב

1. ארומה בקמפוס

2. החמנייה (לא כשר)

3. הבוקה (לא כשר)

בר–אילן

1. ביסטרו קפה

2. קפה אנג'ל

3. ארומה

חמשת התארים הכי מבוקשים

1. רפואה

2. מדעי הנתונים

3. פסיכולוגיה חינוכית וקלינית

4. סיעוד ומקצועות הבריאות

5. פיזיקה ומתמטיקה

חמשת התארים הלא מבוקשים

1. ראיית חשבון

2. משפטים (עריכת דין)

3. תקשורת ושיווק

4. כלכלה

5. מדעי הרוח

הסטודנט הכי צעיר

דניאל מזרחי, בן 14, לומד לתואר ראשון במתמטיקה ופיזיקה בבר–אילן

הפרופסור הכי צעיר

אלי פורת, בן 21, קיבל את הדוקטורט שלו במדעי המחשב בבר–אילן חודש לפני שמלאו לו 21, ולבקשת האוניברסיטה הפך למרצה.

הסטודנט הכי מבוגר

דניאל היימן, בן 94, לומד לתואר שני במדעי הדתות באוניברסיטת תל–אביב, ועד כה השלים שבעה תארים אקדמיים.

האוניברסיטה הכי ותיקה

האוניברסיטה העברית, שהחלה לפעול ב–1925. שנה קודם נפתח הטכניון, אך העברית הזדרזה להקים קמפוס ולקחה את התואר.