בסוכות אנחנו מזמינים אושפיזין אל הסוכה. אנשים נכנסים למרחב שלנו, מתיישבים בו לזמן מה והופכים לחלק ממה שמתרחש בתוכו. אבל אל תוך הבית הזוגי אנחנו מגיעים מלכתחילה עם לא מעט אורחים שכבר הבאנו איתנו. ההורים שלנו, המשפחה שבה גדלנו, דמויות משמעותיות שפגשנו בדרך, ולצידם מערכת שלמה של תפיסות ואמונות שקיבלנו מהם על אהבה, כסף, הורות, אחריות, קרבה ומריבות. גם כשהאנשים עצמם אינם נמצאים בחדר, משהו מהם ממשיך להשתתף באופן שבו אנחנו מבינים את החיים המשותפים.
את רוב התפיסות האלה אנחנו כלל לא חווים כתפיסות. הן נבנו במשך שנים, בתוך הבית שבו גדלנו, ולכן הן נתפסות אצלנו כחלק מן המציאות עצמה. אם בבית שלנו כסף נשמר בזהירות, אנחנו עלולים לזהות אחריות כלכלית עם הימנעות מהוצאות; אם אהבה התבטאה בהרבה זמן משותף, צורך במרחב אישי עלול להיראות כמו התרחקות; אם אצלנו בבית היה מקובל לדבר על כל קושי עד שמגיעים לפתרון, בן זוג שזקוק לזמן כדי להירגע עלול להיתפס כמי שבורח מהתמודדות. במקרים כאלה אנחנו לא תמיד אומרים לעצמנו "ככה למדתי". מבחינתנו, פשוט ככה נכון.
כאן הסיפור מתחיל להיות מעניין. בן הזוג שלנו מגיע גם הוא עם מערכת שלמה של אמיתות מובנות מאליהן, השונות מאלו שלנו. הוא גדל בבית אחר, למד דרכים אחרות לקרבה, לכעס, לכסף, להורות ולחלוקת תפקידים, וגם עבורו רבות מהן אינן נחוות כדעה אלא כמציאות. לכן ויכוח שנראה כלפי חוץ קטן יכול להפוך במהירות לעימות גדול. כל אחד מבני הזוג לא רק מגן על העמדה שלו, אלא לפעמים גם על תפיסת עולם שלמה שעומדת מאחוריה.
הכי מעניין
כך, למשל, ויכוח על קנייה גדולה יכול להפוך בלי שנשים לב לוויכוח על אחריות. דיון על כמה פעמים מבקרים את ההורים יכול להפוך לוויכוח על נאמנות ומחלוקת על כמה זמן מבלים יחד יכולה להפוך לשאלה מי באמת מחויב לקשר. כשאנחנו לא מזהים את שכבת האמונות שמתחת למחלוקת, אנחנו נוטים לפרש את השונות של בן הזוג כבעיה באופי שלו. הוא פזרן, היא תלותית, הוא אדיש, היא ביקורתית. הרבה יותר קשה לעצור ולבדוק אם אנחנו בעצם מתנגשים לא רק זה בזה, אלא גם בשני עולמות שונים שלמדנו לראות בהם אמת.
עוד כתבות בנושא
ילדים בסוכה | צילום: יוסי אלוני/פלאש 90
במובן הזה, אחת המתנות המורכבות של זוגיות היא שהיא חושפת לנו את מה שקודם לכן לא היינו צריכים לשאול עליו שאלות. כל עוד חיינו בתוך העולם שממנו באנו, תפיסות מסוימות יכלו להישאר שקופות. דווקא המפגש היומיומי עם אדם שחושב אחרת מאלץ אותנו להבחין בהן. פתאום מתברר שמה שנראה לנו מובן מאליו כלל אינו מובן מאליו לאדם שאנחנו אוהבים, ושאפשר לחיות, לאהוב, לנהל בית ולגדל ילדים גם בדרך אחרת.
זה לא תמיד מפגש נוח. כאשר בן הזוג מערער על תפיסה עמוקה שלנו, התחושה עלולה להיות שהוא מערער לא רק על העמדה הנוכחית שלנו, אלא על משהו בסיסי הרבה יותר. אם אפשר להיות הורה טוב גם בדרך אחרת מזו שגדלתי עליה, מה זה אומר על הבית שממנו באתי. אם אפשר לאהוב מאוד ובכל זאת להזדקק לזמן לבד, אולי ההגדרה שלי לקרבה אינה היחידה. אם אפשר להתנהל עם כסף בצורה אחרת ועדיין להיות אדם אחראי, אולי חלק מן החרדה שלי סביב הוצאות אינו רק היגיון כלכלי אלא גם משהו שלמדתי מזמן.
הבירור הזה אינו אמור להוביל אותנו למסקנה שכל מה שקיבלנו מהבית שגוי. להפך. אנחנו נושאים איתנו הרבה חוכמה, ערכים והרגלים טובים, ולעיתים דווקא המפגש הזוגי יעזור לנו להבין עד כמה אנחנו רוצים לשמור עליהם. אבל יש הבדל משמעותי בין משהו שאנחנו ממשיכים לעשות מפני שכך עשו אצלנו, לבין משהו שבדקנו ובחרנו בו מחדש. הראשון הוא ירושה, השני כבר הופך להיות עמדה שלנו.
לכן, כאשר עולה שוב ושוב מחלוקת עיקשת סביב אותו נושא, אפשר לנסות להחליף את השאלה "מי צודק" בשאלה אחרת: מה למדתי בבית על כסף, כעס, קרבה, הורות או נתינה, איזה מסר אני ממשיכה לשאת איתי גם היום, ומה קורה לי כאשר בן הזוג אינו פועל לפיו. השאלות האלה אינן מבטלות את המחלוקת, אבל הן מאפשרות לראות אותה באופן רחב יותר ולהבחין בין מה שקורה עכשיו לבין מה שכל אחד מאיתנו מביא איתו מן העבר.
לעיתים נגלה שאנחנו עדיין מאמינים מאוד במה שקיבלנו. לפעמים נבין שחלק מן התפיסות שלנו כבר אינן מתאימות לחיים שבנינו ובמקרים אחרים נצליח ליצור יחד דרך שלישית, שאינה העתק של אף אחד מהבתים שמהם באנו. אולי זו אחת האפשרויות המשמעותיות ביותר שזוגיות מציעה לנו: לא רק לבנות בית חדש, אלא גם לברר מחדש אילו רעיונות, אמונות וקולות אנחנו רוצים שימשיכו לחיות בתוכו.
בסוכות אנחנו פותחים את הדלת לאושפיזין, מכניסים אותם פנימה ונותנים להם מקום. גם בזוגיות אנחנו ממשיכים לשאת איתנו אנשים רבים שהשפיעו על מי שאנחנו, ולא צריך למהר להוציא אותם. אבל לצד הכבוד למה שקיבלנו מהם, הבית החדש מבקש מאיתנו דבר נוסף: לאפשר לכל מה שהבאנו איתנו לעבור בירור מחדש. רק כך אנחנו יכולים להבחין בין הקולות שקיבלנו מאחרים לבין הקול שאנחנו בוחרים לבנות יחד.
עוד כתבות בנושא
