ההחלטה לעזוב את הבית, לעלות לבד לישראל ולהתחיל כאן חיים חדשים הובילה את מרים שובלי ואת אליהו לויט גם להיכרות ששינתה את חייהם. מרים עלתה משוודיה, אליהו הגיע מדרום אפריקה, והשניים נפגשו כתלמידי תוכנית נעל"ה בכפר הנוער עיינות.
במהלך שנותיהם בכפר נרקמה ביניהם חברות שהפכה לאהבה, ולצדה התגבשה גם הדרך המשותפת שבחרו לעצמם בישראל. לאחר שסיימו את לימודיהם המשיכו לשירות משמעותי בצה"ל – מרים שירתה בדובר צה"ל ואליהו כלוחם בסיירת גבעתי.
כעת, ארבע שנים לאחר סיום הלימודים, הם חוזרים אל המקום שבו הכול התחיל, הפעם כמדריכים של בני הנוער שעוברים מסלול דומה לזה שהם עצמם עברו.
הכי מעניין
כפר הנוער עיינות, שהוקם בשנת 1930 בשפלת החוף, פועל כתיכון חקלאי וכפנימייה ומשלב לימודים עיוניים עם עבודה במשק החקלאי. לצד מגמות כמו אגרו־אקולוגיה, מדעי התזונה, ביולוגיה, קולנוע ואדריכלות ירוקה, פועלים במקום גם תוכנית נעל"ה, אקדמיית כדורסל, המכינה הקדם־צבאית "אדרת" ומסלול ללימודי אדריכלות בכיתות י"ג–י"ד. בשנים הקרובות נערך הכפר לציון מאה שנים להקמתו.
לקראת ט"ו באב הם מספרים על הבית שמצאו בישראל, על האמונה שליוותה אותם בדרך ועל הזוגיות שנבנתה מתוך חברות, ערכים משותפים ואהבה לארץ.
מרים ואליהו | צילום: באדיבות המצולמים
"עיינות נתן לנו בית בישראל"
"כפר הנוער עיינות קודם כול נתן לנו בית בישראל", הם אומרים. "מרגש מאוד לחזור הביתה, ובטח לסגור מעגל כזה. זה היה מקום בטוח וחם, שאפשר לנו לא רק להתאהב בישראל, אלא גם בזהות של להיות ישראלים. במיוחד בתקופה הזאת, להיות ישראלי זה לקבל את האחר, לאהוב את השונה ולהילחם על הזכות שלנו להיות כאן".
לדבריהם, לאורך הדרך הרגישו כי יד מכוונת מובילה אותם אל המקומות הנכונים.
"הרגשנו שהייתה לנו הובלה מלמעלה אל הדרך הנכונה ואל התפקיד בצה"ל שהכי התאים לנו – המקום שבו היכולות שלנו באו לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר".
"ישראל היא המדינה שלנו, זה הבית. זה המקום שאפשר להיות יחד כאחד, להרגיש חלק ממשהו יותר גדול ממך"
"תהיו נחמדים תמיד"
כיום, כשהם מלווים בני נוער בעצמם, הם מבקשים להעביר לחניכים מסר פשוט שליווה אותם לאורך המסע.
"תהיו נחמדים תמיד. אף פעם אי אפשר לדעת מה עובר על האדם שמולכם. אפילו 'בוקר טוב' או מילה טובה יכולים לשנות למישהו את היום, ולפעמים הרבה מעבר לזה".
לצעירים יהודים ברחבי העולם שמתלבטים אם לעלות לישראל דווקא בתקופה הנוכחית, התשובה שלהם חד־משמעית.
"קודם כול – תבואו ותתאהבו. ישראל היא המדינה שלנו, הבית שלנו. זה המקום שבו אפשר להיות יחד, להרגיש חלק ממשהו גדול יותר ממך".
מרים ואליהו | צילום: באדיבות המצולמים
"האהבה לישראל חיברה בינינו"
מרים ואליהו גדלו בתרבויות שונות ובקצוות שונים של העולם, אך לדבריהם הערכים המשותפים והאהבה לישראל חיזקו את הקשר ביניהם.
"נכון שהגענו מתרבויות שונות מאוד, אבל האהבה לישראל, ובמיוחד האהבה שצמחה מתוך החברות שלנו, חיברו אותנו עוד יותר. בכפר הנוער עיינות בונים קשרים חברתיים חזקים מאוד – ולמזלנו, לפעמים גם אהבה".
סיפורם של מרים ואליהו מחבר בין עלייה, שייכות וזוגיות שנבנתה לאורך שנים. הבית שמצאו בישראל הפך גם לבית המשותף שהם בונים יחד – מתוך בחירה, שותפות וערכים שחיברו ביניהם כבר בתחילת הדרך.
עוד כתבות בנושא
