שלושה דברים באמצע החיים שעשויים לקבוע כמה שנים תחיו בלי דמנציה

לחץ דם גבוה, סוכרת ועישון באמצע החיים נקשרו במחקר חדש לפחות שנים ללא דמנציה. מי שלא סבל מאף אחד מהם חי בממוצע כ־13 שנים יותר ללא המחלה לעומת מי שסבל משלושתם

עישון, אילוסטרציה | שאטרסטוק

עישון, אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק

תוכן השמע עדיין בהכנה...

מה שטוב ללב טוב בדרך כלל גם למוח, והקשר בין בריאות כלי הדם לבין דמנציה כבר מוכר היטב. כעת מחקר חדש מציע דרך מוחשית במיוחד להבין את המשמעות: הימנעות משלושה גורמי סיכון באמצע החיים – לחץ דם גבוה, סוכרת ועישון – נקשרה לכ־13 שנים נוספות של חיים ללא דמנציה.

המחקר, שפורסם בכתב העת Neurology Open Access, עקב אחרי יותר מ־12,400 בני אדם במשך כ־30 שנה. גילם הממוצע בתחילת המעקב היה 56, ואיש מהם לא סבל אז מדמנציה.

החוקרים בדקו בתחילת המחקר אם המשתתפים סבלו מלחץ דם גבוה, מסוכרת או עישנו באותה תקופה. לאחר מכן עקבו לאורך השנים אחר התפקוד הקוגניטיבי שלהם, אבחנות של דמנציה ומקרי מוות מסיבות אחרות.

הכי מעניין

הפער שנמצא היה משמעותי: משתתפים שלא סבלו מאף אחד משלושת גורמי הסיכון חיו בממוצע 30.1 שנים ללא דמנציה, לעומת 17.5 שנים בלבד בקרב מי שסבלו משלושתם.

כל גורם סיכון נוסף נקשר לכארבע שנים פחות ללא דמנציה: אנשים עם גורם אחד חיו בממוצע 26.3 שנים ללא המחלה, ואלה עם שני גורמים – כ־21 שנים.

עם זאת, מדובר במחקר תצפיתי ולכן הוא אינו מוכיח שלחץ דם, סוכרת או עישון הם שגרמו ישירות להקדמת הדמנציה. הוא מצביע על קשר חזק ביניהם.

עוד כתבות בנושא

המוח | ללא

המוח | צילום: ללא

מה הקשר בין הלב למוח?

שלושת גורמי הסיכון עלולים לפגוע בכלי הדם, וההשפעה הזאת אינה נעצרת בלב.

כאשר כלי הדם הקטנים במוח נפגעים, אספקת החמצן והגלוקוז לתאי המוח עלולה להיפגע, וגם היכולת לסלק מהם חומרים מזיקים נפגעת. שבץ, שנגרם מחסימה משמעותית יותר באספקת הדם למוח, מעלה אף הוא את הסיכון לדמנציה.

נזק לכלי הדם עשוי גם לעורר תגובה דלקתית ממושכת, שתורמת להצטברות רובד ולפגיעה נוספת בכלי הדם. החוקרים מציינים כי מחלות כלי דם עשויות גם להגביר הצטברות של חלבונים הקשורים למחלת אלצהיימר, בהם עמילואיד.

במילים אחרות, שמירה על כלי הדם באמצע החיים עשויה להיות אחת הדרכים החשובות לשמור גם על המוח עשרות שנים מאוחר יותר.

בדיקת לחץ דם | חן ליאופולד / פלאש 90

בדיקת לחץ דם | צילום: חן ליאופולד / פלאש 90

ומה אם כבר יש לכם אחד מגורמי הסיכון?

המטרה האידיאלית היא למנוע ככל האפשר התפתחות של לחץ דם גבוה וסוכרת מסוג 2 ולהימנע מעישון. אבל גם מי שכבר מתמודד עם אחד מהם אינו צריך להסיק שמאוחר מדי.

לדברי החוקרים, הצטברות הראיות מצביעה על כך שגם שינוי גורמי סיכון בשנות ה־50 וה־60 עשוי להועיל לבריאות המוח בהמשך.

הצעדים המומלצים מוכרים: תזונה המבוססת במידה רבה על מזונות מן הצומח, פעילות גופנית קבועה, הפסקת עישון וטיפול מתאים בלחץ דם ובסוכר. מחקר קליני גדול שפורסם בשנה שעברה אף מצא שהתערבויות באורח החיים, ובהן שינויים בתזונה ובפעילות הגופנית, יכולות לשפר את התפקוד הקוגניטיבי בקרב אנשים בסיכון לדמנציה.

המחקר החדש אינו מבטיח שמי שיימנע משלושת גורמי הסיכון "יקבל" בדיוק 13 שנים נוספות ללא דמנציה. אבל הוא ממחיש עד כמה ההחלטות והטיפול הרפואי באמצע החיים עשויים להשפיע על איכות החיים בגיל מבוגר.

כפי שסיכמה אחת החוקרות: אנשים רוצים לחיות יותר – אבל אף אחד לא רוצה שהגוף יחיה שנים אחרי שהמוח כבר אינו מתפקד כפי שהיה.

עוד כתבות בנושא