העונה שבה השולחן מתמלא בפיצוחים, הבירה נפתחת מוקדם מדי, כולם מתרכזים בסלון אחד ובמשך 90 דקות כמעט לא נושמים בעיצומה. אבל מתברר שלפעמים הביטוי "לקחת ללב" אינו רק מטאפורה.
על רקע משחקי המונדיאל, במד"א מזכירים כי צפייה במשחקי ספורט מותחים, במיוחד אצל אוהדים שמזדהים מאוד עם הקבוצה או הנבחרת שלהם, עלולה להיות טריגר לעלייה במקרי חירום לבביים בקרב אנשים שנמצאים ממילא בקבוצת סיכון.
"כדורגל הוא אחד מענפי הספורט הכי גדולים ואהובים בעולם", אומר הפראמדיק הראשי במד"א, ד"ר שפיר בוטנר. "כשמתקיים משחק, הצופים נוטים לקחת ללב מהלך, כישלון או ניצחון של הקבוצה שלהם. זה גורם לאמוציות, במיוחד אצל האוהדים השרופים — והם גם קבוצת הסיכון העיקרית".
הכי מעניין
אנשים צופים במונדיאל בבר בדרום תל אביב, ליד פארק המסילה | צילום: מרים אלסטר/FLASH90
הקשר בין משחקי כדורגל דרמטיים לבין אירועי לב נבדק בעבר במחקרים שנערכו סביב משחקי מונדיאל. מחקר שפורסם ב־New England Journal of Medicine ובחן אירועי לב בזמן מונדיאל 2006 בגרמניה מצא כי בימים שבהם שיחקה נבחרת גרמניה נרשמה עלייה משמעותית באירועי לב, בעיקר בשעתיים הראשונות מתחילת המשחק. העלייה הייתה בולטת יותר בקרב גברים ובקרב אנשים עם מחלת לב ידועה.
עוד כתבות בנושא
מחקר נוסף, שבחן את מונדיאל 2014 בגרמניה, מצא עלייה במספר האשפוזים בשל אוטם שריר הלב בתקופת המונדיאל לעומת תקופות השוואה בשנים סמוכות, אם כי לא נמצאה עלייה מובהקת בתמותה הכוללת באשפוז. החוקרים ציינו כי אירועי ספורט גדולים עשויים לשמש טריגר לאירועי לב, אך התמונה המחקרית אינה אחידה בכל המדינות ובכל הטורנירים.
ומה לגבי ישראל, שלא משתתפת במונדיאל? לדברי ד"ר בוטנר, גם כאן לא חסרים אוהדים שלוקחים את המשחקים עמוק ללב. "בישראל יש גיוון גדול באוכלוסייה, ולכן הסיכוי לאירוע לב בזמן המונדיאל יכול להיות גבוה יותר אצל אזרחים שעלו לארץ וממשיכים לאהוד את הנבחרת שממנה הגיעו, לפחות עד שנבחרת ישראל תשתתף", הוא אומר. "לרוב מדובר גם באנשים מבוגרים שנמצאים ממילא בקבוצת סיכון, וההתרגשות יכולה להעמיס על הלב עוד יותר".
לדבריו, לא מדובר רק במונדיאל. "ישראלים לוקחים ללב גם משחקים מקומיים בין קבוצות בארץ. יש סבירות שהפסד של הקבוצה שהם אוהדים יכול 'לשבור את ליבם' ולהעלות את הסיכון לאירוע לב".
גם הצפייה החברתית, זו שנראית כמו חלק בלתי נפרד מהחוויה, עלולה להוסיף עומס. "ההתרגשות גדולה יותר כשצופים במשחק יחד עם חברים מאשר לבד", מסביר ד"ר בוטנר. "בשפה הרפואית יש את 'תסמונת הלב החגיגי', שמתארת הופעה פתאומית של הפרעות בקצב הלב בעקבות צריכת אלכוהול. היא קיבלה את השם הזה כי היא שכיחה במיוחד סביב חגיגות או אירועים שכוללים אלכוהול. לכן ההתרגשות מהצפייה יחד עם אלכוהול עלולה להעלות את הסיכון".
“זה רק ספורט. הלב והבריאות שלכם חשובים יותר מהניצחון של הקבוצה"
אז מה עושים לפני שריקת הפתיחה? במד"א מדגישים כי אנשים עם מחלות לב, יתר לחץ דם, סוכרת או גורמי סיכון אחרים צריכים להיזהר במיוחד: לא להעמיס באלכוהול, לשים לב לכאבים בחזה, קוצר נשימה, הזעה חריגה, חולשה פתאומית או דופק לא סדיר ולא להתעלם מסימנים חריגים רק כי המשחק נכנס להארכה.
"אני בטוח שזה לא באמת יעזור, אבל אגיד בכל זאת את הקלישאה: זה רק ספורט", מסכם ד"ר בוטנר. "הלב והבריאות שלכם חשובים יותר מהניצחון של הקבוצה. בכל מקרה חירום יש להתקשר למוקד 101 של מד"א".
ובמילים אחרות: מותר לצעוק "גול" מכל הלב. רק כדאי לוודא שהלב מסוגל לעמוד בזה.
עוד כתבות בנושא
