בתחנת דלק סונול צומת שמשון, ממש סמוך לחומוס 38 המוצלח והמשובח של משפחת גמליאל, כמה דלתות שמאלה נמצא בורקס בבא. מקום שבו מגישים אך ורק בורקס. כשחושבים על זה, בורקס הוא בדיוק האוכל המתאים לתחנות דלק. עם כל הקסם והיופי שאנחנו ספציפית מוצאים בתחנות דלק, יש להודות שהן מין מקום כזה שאף אחד אחר לא באמת רוצה להיות בו. חם שם, מלוכלך, האוויר רווי באדים על גבול הרעילים. תחנת דלק היא אף פעם לא יעד. שום אדם לא נוסע אליה סתם ככה, אלא אם כן הוא עובד בתדלוק. זה מרחב ביניים, נקודה בדרך שכל ייעודה למלא מצברים - במכל של הרכב או בנהג התורן. לכן, אוכל של תחנת דלק לא יכול להיות אוכל כבד שמעכב אותך. מצד שני לא תמיד מספיק המאפה לצד הקפה ג'ו, או הסניידרס־שום־חרדל־ודבש מהאלונית. מהסיבות האלה המיקום הכי טוב בארץ לבורקס טורקי הוא תחנת דלק. מנה פחמימתית שתמיד באה בטוב יודעת למלא את הבטן, ועדיין היא לא ממש ארוחה מלאה בפני עצמה. נשנוש פלוס־פלוס.
| צילום: סטודיו מקור ראשון
אחרון בידי. מאחורי הדלפק ליאור התימני מוציא את הבורקס הטורקי מהתנור. הוא מחייך אלינו באדיבות שמיד קנתה אותנו והבטיחה שהחוויה כאן תהיה טובה. באנו בסוף יום עבודה באזור התעשייה של הר־טוב עם תיאבון גדול במיוחד. ביקשנו, בלי להתבלבל, שתי מנות. ליאור אמר בצער רב שנשארה לו אחרונה להיום, כך שקיבלנו על עצמנו את הדין ולידינו את הצלחת. בתוכה ישב בורקס שבלולי ממולא תפוח אדמה, חתוך לשמונה חתיכות שוות. לצידו קוקוט אריסה אדומה, קוקוט טחינה, ביצה קשה פרוסה לעיגולים וזיתים בקופסה גדולה יותר מזו של הרטבים. בדיוק חבורת המרכיבים שהבורקס אוהב לבלות איתה. לשמחתנו עוד לפני שנתנו את הביס הראשון ליאור נזכר שממש לפני כמה דקות מישהו הזמין מנה לקחת ולא לקח. בזריזותו צִלחֵת אותה מחדש וצירף אותה לשולחן על חשבון הבית. הידד!
אבולוציה של פריכות. הביס הראשון בבורקס הוא החשוב ביותר. הוא עובר מהפריכות של העלים הדקיקים בבצק מבחוץ, דרך שכבה של עלים רכים יותר שהיו מוגנים מהחום הישיר של התנור, וכלה בפירה רך ונימוח בפנים. הביס כשלעצמו יכול להיות יותר מדי בצקי לעיתים, ובדיוק לשם כך נועדו האריסה והזיתים. הם שוברים את הטעם החדגוני עם המרירות של הזיתים, ואת המרקם הרך והבצקי עם חריפות אדומה ועוקצנית של אריסה. אפשר גם להרכיב ביס עם ביצה קשה וזילוף של טחינה שנותן רטיבות וגיוון בין נגיסה לנגיסה. אין מה לומר, חוויית האכילה של בורקס היא פשוט תענוג. אז נכון שזו רשת, ושהתיבול במילוי מעט תעשייתי, ונכון שזה בתחנת דלק ולא באיזו מרפסת של מסעדה שצופה על נוף מיוער. בכל זאת, הקסם כאן הוא פשוט אחר. בריחה מהירה לפחמימה ריקה היא תמיד תענוג.
אירוח מכל הלב. הסניף של בורקס בבא על כביש 38 הוא מקום שהכיף הגדול בו לא מגיע רק מחוויית האכילה של הבורקס, ולא מזה שהמוצר עצמו הוא איכותי או ברמה של עבודת יד. בעיקר כיף להתארח אצל ליאור. הוא פתח לפנינו את הלב ונתן לנו תחושה חמה של אירוח, אפילו בכמה דקות ספורות. מהמקומות היחידים שכשאנחנו מסתכלים אחורה על החוויה בהם, אנחנו זוכרים את הבן־אדם יותר מאת האוכל. כל הסיפור הזה עלה לנו 38 שקלים, ובמחיר כזה הרשינו לעצמנו לקנות גם בקבוק סודה קרה. למה לא? בכל זאת אנחנו בתחנת דלק.
עוד כתבות בנושא
