ברחוב הרצל בעיר, מול החומוס של טחינה המיתולוגי, ניצב מבנה גדול ממדים מחופה אבן אפורה. שתי כותרות גדולות חילקו את הכניסה לשתיים: השמאלית מכריזה, שנ"צ - סנדוויץ' בר - חלבי. הימנית אף היא אומרת שנ"צ אבל כותרת המשנה היא טוסט נקניק - בוטיק.
המקום החלבי הוא פי שניים בגודלו מהבשרי, כך שהסקנו שהוא מרכז העניין והחלטנו להתמקד בטוסט החלבי. את הסוּדוּךְ נשמור להזדמנות אחרת.
המקום אכן נראה חדש. הקירות צבועים אפור כהה, בתוכם המון חלונות גדולים במסגרות שחורות, שמגיעים עד לתקרה הגבוהה. המראה המודרני משתקף גם בנראות של המטבח הפתוח והכלים והמכשירים המאכלסים אותו. מחבתות פלדת אל־חלד, עדיין מבריקות, תלויות על הקיר, נצנוצי נירוסטה חדשה מהבהבים מכל עבר, ועל הדלפק המצוחצח שורה ארוכה של צנצנות דבש צ'ילי מותסס לצד עציצים ירוקים גדולים.
טוסט בכפפה. זה מקום ענק בשביל טוסטים, אבל בקריאת התפריט ניתן לראות שחוץ משני הטוסטים שבזכותם הגענו יש גם כריכים, סלטים, פסטות וארוחות בוקר. עוד אנחנו רואים בתפריט זה את המחירים: גרין טוסט עולה 69 ש"ח וטוסט מק אנד צ'יז עולה 62 ש"ח. בגרין טוסט יש חמאה, פסטו, גבינת עיזים, פרמזן וקונפי שום. דבש צ'ילי מותסס וסלט ירוק בצד. בטוסט השני יש פסטה מק אנד צ'יז, גבינת צ'דר וחמאה מלוחה, והוא מלווה ברוטב צ'דר וכמהין. אחרי רשימת מרכיבים כה מרשימה ומכובדת ולנוכח המחירים הגבוהים הכנו את עצמנו לשערוריה דשנה, נוטפת וחוסמת עורקים. לאחר המתנה לא קצרה הוגשו לידינו שני מגשים מכובדים מאוד. בכל מגש טוסט גדול מלחם קסטן מרובע מושחם היטב, חצוי לשני משולשים. על הגרין טוסט זוגג בנדיבות דבש צ'ילי מותסס ולכן לצד סלט הצד הוגשו לנו גם זוג כפפות ניטריל שחורות שנתנו אווירה של בלגן מתקרב.
מתוק לו. הפסטו בגרין טוסט היה מצוין. ירוק מעט, מריר ומאוד רענן. הוא הורגש לעומק כל הכריך והלך טוב מאוד עם גבינת העיזים. אומנם שילוב מוצלח, אבל גבינת עיזים היא לא גבינה מושחתת. לא היה עודף אבסורדי של גבינה מותכת שניגרת ונוזלת מבעד קצוות הלחם באלכסון החתוך, וגם היה חסר מעט מלח. למרבה ההפתעה הטוסט לא היה הסקנדל שציפינו לו, והוא אפילו היה מעט יבש. הדבש המותסס הוא בהחלט רעיון מגניב, וכן משחק טוב עם הטעמים של הפסטו והגבינה, אבל בה בעת הוא מציף את הסנדוויץ' ביותר מדי מתיקות שתלטנית. בסך הכול טוסט טעים, מעניין ומשביע, עם לחם שנקלה בצורה נהדרת, הזהיב מקצה לקצה ונתן את הקראנץ' הראוי (הקראנץ' הוא כידוע הדבר השני הכי חשוב בטוסט, שני רק לכמות הגבינה). סלט הצד שהורכב מחסה, עגבניות שרי ובצל סגול הוסיף את רעננות הירקות שאכן הייתה נצרכת, אך גם הוא טבל במעט יותר מדי רוטב מתקתק.
אווירה של שחיתות. טוסט המק אנד צ'יז הוא רעיון מדליק. אם טוסט מוגזם, אז עד הסוף. פסטה קונכיות קטנות וצ'דר בצבע צהוב כהה נדחסו בין שתי פרוסות לחם לבן שנמעך ונצרב בטוסטר. גם כאן היה חסר האפקט המוגזם של הגבינה אבל הטעמים היו טובים והטוסט חמאתי ונהדר אם כי בצקי מעט. רוטב הבשמל עם צ'דר וכמהין שהוגש בצד הציל את המצב, הוסיף רטיבות טובה לביס ושחיתות לאווירה.
לסיכום נאמר שאכן היה לנו טעים מאוד, אבל כששילמנו כמעט 70 ש"ח על טוסט בשדרות, ציפינו אפילו ליותר.