נחת בצלחת | ג'ו ונאוה

צילום: ג'ו ונאוה

המנות גדולות במיוחד. הכריך היה גדול עד כדי כך שהספיק סנדוויץ' אחד כדי להשביע את שנינו, אבל הוא גם היה טעים עד כדי כך שיכולנו לאכול שני כריכים כל אחד. "ברגוע" מציע לא רק אוכל נהדר

תוכן השמע עדיין בהכנה...

בגבול לבנון, בנקודה מרהיבה שנפרש בה נוף מדהים המשקיף על כל אזור הגליל היפהפה, שוכן מושב אביבים. שם, באחת הנקודות המתוחות ביותר, ניצב מקום ששמו מדבר בעד עצמו: "ברגוע". הבר הזה לא רק נמצא במקום ייחודי, הוא גם שוכן ממש מעל הבית של משפחת ביטון, שחטף טיל ישיר במהלך הלחימה בצפון. אבל למשפחת ביטון, שמנהלת את המקום, המצב הביטחוני והטילים לא מזיזים בכלל. הם כאן, והנוכחות שלהם משדרת חוסן ואופטימיות שקשה למצוא היום.

בעלי הבית של "ברגוע" הם זהבית ויוסי ביטון, זוג אנשים חמודים, חמים ומאירי פנים מאוד. לזהבית רזומה מרשים במטבח - יותר מעשור הייתה בעלת חברת קייטרינג, והיא מביאה אל המקום את הניסיון ואת האוכל המצוין. יוסי הוא יוצא גולני שסיים קריירה צבאית ארוכה ויצא לפנסיה ממש לאחרונה, במהלך המלחמה. בשבילו, הבר הזה הוא תרפיה.

המקום התחיל במקור כיוזמה של הבן הבכור של המשפחה, כעסק קטן שהיה פתוח רק בסוף השבוע. עם הזמן התחתן כבר הבן ויצא מהבית, והמקום שינה את אופיו, וכעת הוא פתוח ומגיש אוכל בכל ימות השבוע. מגיעים אליו בני היישובים, המושבים והקיבוצים מכל האזור, וכמובן הרבה מאוד חיילי סדיר ומילואים כאחד. בעלי הבית הם אנשי שיחה נהדרים שמתעניינים בלקוחות מכל הלב, ובכלל יודעים לארח בנינוחות ונעימות.

סטודיו מקור ראשון

| צילום: סטודיו מקור ראשון

מעט אבל המון. בימים אלה יוסי וזהבית עובדים על בניית תפריט חדש ומעניין. כבר עכשיו יש שם מנות כמו עראיס בטורטייה, המבורגר ושניצל בלחמנייה, באן אסאדו, מרגז ועוד. הכול מיוצר ונעשה במקום בעבודת יד, למעט הלחמניות. האוכל יוצא מהמטבח חיש מהר ומוגש טרי וחם.

אנחנו הלכנו בעקבות הבטן, והזמנו שניצל עם טבעות בצל ב־50 שקלים. מדובר בלחמנייה גדולה, טרייה, רכה ועדיין קצת אלסטית, ומלמעלה מפוזר עליה המון שומשום קלוי. הסנדוויץ' הזה לא מתהדר במרכיבים רבים, אבל הושקעה בו מחשבה. כל מרכיב שנכנס אליו מצוין וטעים בפני עצמו, כך שהסנדוויץ' פשוט וברמה גבוהה בו זמנית. בתוך הלחמנייה נחות ארבע שכבות נדיבות של שניצל, יחד עם מטבוחה ביתית, חציל מטוגן ופלפל חריף שלם מטוגן. בכריך עשיר כל כך בטקסטורות ובטעמים באמת שלא צריך את הירק החי.

המטבוחה. השניצל עצמו דק, אבל לא דק מדי. הוא מטוגן כדבעי וזהוב, כמעט־שחום וקריספי. הוא מוערם לתוך הלחמנייה בנדיבות מרשימה, ממש כמו שכל דבר במקום הזה נעשה בחביבות וברוחב לב. הטיגון של הפלפל החריף השלם ושל החציל פשוט מדויק, בחריכה מצוינת שהעניקה לכריך ארומה משגעת של עשן, שממש נתנה תחושה כאילו החציל והפלפל ירדו הרגע מהמנגל. מעל כולם, מי שבאמת עשתה את הסנדוויץ' והקפיצה אותו בעשר רמות היא המטבוחה. מטבוחה ביתית שמבושלת בסבלנות מדי יומיים ויושבת יום שלם על הכיריים. היא מרוכזת מאוד, ומקבלת צבע אדום ארגמני עמוק. היא מכתימה בצבעה וטעמה את הלחמנייה על כל רבדיה, והטעם שלה מאוזן, מלוח חריף מתוק ונהדר.

סיפור אהבה. הכול ב"ברגוע" מוגש מהלב. המנות גדולות במיוחד. הכריך היה גדול עד כדי כך שהספיק סנדוויץ' אחד כדי להשביע את שנינו, אבל הוא גם היה טעים עד כדי כך שיכולנו לאכול שני כריכים כל אחד. "ברגוע" מציע לא רק אוכל נהדר, אלא גם סיפור של התמדה ואהבה לאנשים ולמקום. מומלץ להגיע, ליהנות מהנוף המדהים, מהשיחה עם יוסי וזהבית ומהאוכל הפשוט והמדויק. עם אוכל כזה מול הנוף הגלילי אי אפשר לא להיות רגוע.

הכי מעניין

ט' בתמוז ה׳תשפ"ו24.06.2026 | 17:10

עודכן ב