אחלה עוף אבל הוא לא העיקר: הדוכן של המילואימניק במצפה רמון

ההמולה של החגים יכולה להימאס קצת. לארח, להתארח, לקפץ בין המשפחות. ובתוך כל זה יש דבר אחד שלא נמאס אף פעם - אוכל. אז בין חגים לחגים הבאים, את ההמולה נשאיר בבית ואוכל נמשיך לצרוך, לתחזק את הפעולה עד החג הבא. הפעם רצינו חוויה אחרת, שונה, מרוחקת קצת. אז נסענו למצפה־רמון וקיבלנו חוויה הזויה על ספידים.

במרחק צעידה קלה ממלון בראשית האגדי, בקצה מרכז מסחרי, שוכן כוך קטן שעד לפני שלושה חודשים היה קונדיטוריה. כיום המטר על מטר הזה מחולק לשניים, וחציו המערבי הוא דוכן שמוכר עוף רוטיסרי.

אחרי 13 חודשים של סגירת הקונדיטוריה בגלל שירות מילואים, יותם – לוחם שלדג בדימוס ואמן בנשמתו – פתח מחדש את המקום שלו והפעם בגרסה בשרית. הדבר הראשון שמבחינים בו כשנכנסים הוא העיצוב – על התקרה תלויים 12 עננים מפרספקס צבעוני, שכל אחד מהם מואר בצבע אחר ומסמל שבט אחר מעם ישראל, ובמרכזם הענן ה־13 במספר צבוע בכל צבעי הקשת, כמחווה לאיחוד ולאהבה בעם. על הקירות תלויים קישוטים מקמח ומלח בצורת פרחים – "Flowers from flour" כדברי בעל הבית, יצירה מקורית של יותם עצמו.

והאוכל - גם הוא נראה שנלקח מאגדה אורבנית ארץ־ישראלית עם טוויסט יחודי של מצפה־רמון. בגדול, המקום מציע רבע, חצי או עוף שלם עם שלל תוספות וסלטים ללא הגבלה. נשמע מעולה אבל כמו כל סיפור במצפה־רמון כדי להבין במה מדובר אין דרך אחרת מלבד להיות שם. בתוספות לצד העוף אפשר למצוא מגוון תוספות קלאסיות שמזכירות קייטרינג של אוכל מוכן לשבת. תפוחי אדמה, אורז, אטריות ברוטב אדום, שני סוגי שעועית, ירקות צלויים. ובגזרת הסלטים - סלט בורגול, סלט עדשים, סלט מלפפונים, סלט עגבניות, סלט כרוב, סלט פלפלים.

מזון לנפש. המקום ובעל הבית הנחמד היו מעניינים מאוד, אבל החלטנו לקחת מנה לדרך ולא לשבת. יותם ביתר לנו עוף במקום ושם לנו על פי מבוקשנו אורז, שעועית ברוטב אדום, שעועית עם שום וירקות צלויים. מאחר שלקחנו את המנות איתנו ויתרנו על הסלטים החיים. ברור שהחוויה הייתה גדולה מהאוכל אבל גם הוא ראוי לציון.

חסר מעוף. השעועית עם השום הייתה שומית בהחלט, והירקות מבושלים ורכים. האורז הלבן היה אורז לבן. בסך הכול תוספות לא מפתיעות במיוחד או יוצאות מן הכלל, אבל בהחלט מילאו את חובתן בקפידה ושימשו מצע ראוי לכוכב, הרי הוא העוף.

אהבנו. דבר שמשך את תשומת ליבנו אפילו יותר מהקישוטים ובעל הבית האדיב, היה מכונת הרוטיסרי שסובבה אט־אט שלושה עופות זהובים וצלויים כדבעי. העוף עצמו היה פשוט, וכפי שכולנו יודעים - בעוף, פשוט זה טוב. שזוף כמו אחרי חופשה בבראשית, מבושל כל צורכו אך לא יבש. רק מזמין לשים את הסכו״ם החד־פעמי בצד ולפרק אותו עם הידיים. כך עשינו. הכול היה בסדר והעוף היה אחלה של עוף.

בינלאומית. את הבקלאווה יותם מכין בטאבון, ולא בתנור כמו השיטה המסורתית, וגם מחליף סוכר בסילאן. אנחנו לא מומחים בבקלאווה אבל מכתב חתום על ידי שגריר טורקיה בישראל תלוי בתחתית המגש, שמעיד על הבקלאווה הטובה בעולם (יותם, שם, שם).

כמה זה עולה לנו. רבע עוף 69 &, חצי עוף 89&, ועוף שלם 110 &.

לסיכום. מי שמחפש רק למלא את הבטן עם חוויה שמתחילה ונגמרת במה ששמים לו בצלחת, זה כנראה לא המקום. אבל אם אתם מעוניינים במפגש עם בן אדם ומקום שבטוח לא ישעממו אתכם וגם לאכול משהו על הדרך, שווה בדיקה.