פרופ’ רן ברזילאי מאוניברסיטת פנסילבניה, פסיכיאטר ילדים ואב לשלושה, נתן לשני ילדיו הבוגרים סמארטפון לפני גיל 12. אבל בקיץ האחרון, כשהחלו להגיע תוצאות ראשוניות ממחקר גדול שהוא עצמו הוביל על השפעת מסכים על בני נוער – הוא שינה כיוון. הילד הצעיר? לא יקבל סמארטפון בזמן הקרוב.
המחקר, שניתח נתונים של יותר מ־10,500 ילדים ב־21 אתרים ברחבי ארצות הברית, מצא שילדים שקיבלו טלפון חכם בגיל 12 – לעומת גיל 13 – נמצאים בסיכון גבוה ביותר מ־60% לבעיות שינה, וביותר מ־40% להשמנה.
“זה לא משהו שאפשר להתעלם ממנו,” אמר ברזילאי.
הכי מעניין
במשך שנים, הדיון הציבורי סביב בני נוער ומסכים התנהל בערפל: הורים, מורים ורופאים התווכחו אם סמארטפונים ורשתות חברתיות באמת מזיקים, אך המחקרים היו לעיתים קטנים, סותרים או מבוססי אנקדוטות. התמונה הזו השתנתה באופן דרמטי במחצית השנייה של 2025.
עוד כתבות בנושא
גל של מחקרים רחבי־היקף מתחיל לכמת את ההשפעות של שימוש מוקדם בסמארטפונים ושעות מסך רבות על מוח מתבגר – והנתונים מתחילים להסתדר לכדי תמונה עקבית: ירידה מתונה אך מדידה בביצועים קוגניטיביים, פגיעה בקשב ובריכוז, החלשות הזיכרון, החמרה באיכות השינה ועלייה בדיכאון, חרדה והתנהגויות סיכון.
מחקר שפורסם הבחין בין זמן מסך כללי לבין שימוש כפייתי. לא עצם השעות ניבאו סיכון לאובדנות – אלא דפוסי שימוש ממכרים: מצוקה ללא הטלפון, קושי להפסיק, ותחושת תלות. בני נוער שהפגינו שימוש כזה היו בסיכון כפול ואף משולש למחשבות או התנהגויות אובדניות.
מחקרים נוספים מצאו הבדלים גם לפי סוג הפעילות: שימוש גובר ברשתות חברתיות נקשר לבעיות התנהגותיות ותוקפנות, בעוד גיימינג נקשר יותר לחרדה ודיכאון פנימיים. מחקר אחר הראה שגם שימוש “מתון” – כשעה ביום – נקשר לאורך זמן לירידה קלה אך עקבית במבחני זיכרון, שפה וקשב.
החוקרים מדגישים: מדובר בהבדלים קטנים יחסית ברמת הפרט, אך משמעותיים ברמת האוכלוסייה. “זה ההבדל בין תלמיד מצטיין לציון טוב,” הסביר אחד החוקרים.
עוד כתבות בנושא
במקביל, מדינות מתחילות לפעול. אוסטרליה הודיעה על איסור שימוש ברשתות חברתיות מתחת לגיל 16, ומדינות נוספות שוקלות צעדים דומים. גם בארצות הברית, מחוקקים ומומחי בריאות מתחילים להתייחס לשימוש במסכים כאל סוגיה של בריאות ציבור.
המסר של החוקרים אינו קריאה לפאניקה או לאיסור מוחלט. הטכנולוגיה מביאה איתה יתרונות רבים. אך גיל החשיפה, סוג השימוש והיקפו – כולם קריטיים. “לא מדובר בהאשמת הורים,” אמר ברזילאי. “פשוט היום אנחנו יודעים יותר ממה שידענו אז.”