בימים האחרונים מדינת ישראל כולה חווה מצב חירום המעורר תחושות קשות אצל כולנו, מבוגרים וילדים כאחד. תחושות המתח, החרדה ואי הוודאות חזקות, ולעתים אנו מרגישים חסרי אונים אל מול המציאות. אולם כהורים יש לנו יכולת השפעה גדולה לפחות במקום אחד – על ילדינו. כיצד נוכל לסייע לילדינו לעבור את התקופה הזו בטוב ככל האפשר? אפרת פרץ תומר, פסיכולוגית קלינית בכירה במאוחדת מחוז דרום מסבירה:
- הסבירו לילדים על המתרחש באופן מותאם גיל - ידיעה והבנה של המצב באופן מותאם גיל ומתווך תמיד עדיפה על אי ידיעה. גם כאשר המצב קשה. אין הכוונה לכך שצריך לשתף את ילדינו בפרטים אודות כל מה שמתרחש, אלא שעליהם לדעת באופן כללי מה המצב עמו אנו מתמודדים, ללא סילוף או הסתרה של העובדות הכלליות. גם אם המצב קשה ואנו חשים שהידיעה תכביד על הילד, עלינו לזכור כי אי הידיעה עלולה לייצר דמיונות ומחשבות שגרועות אפילו מהמציאות. לכן, חשוב לתווך לילדים את המתרחש, ללא פרטים ספציפיים או קשים לעיכול ובהתאם לגיל הילד וליכולת ההבנה שלו.
- יש להקטין ככל האפשר חשיפה לחדשות בכל סוגי המדיה - ילדים בוגרים יותר ובני נוער שחשופים לאורך היום לרשתות חברתיות כמו וואטסאפ, אינסטגרם וטיקטוק צורכים מידע שעלול להיות קשה מאוד, כולל סרטונים ותמונות שהם "פייק". לא תמיד יש להם את היכולת לסנן ולהבין מה אמיתי ומה מזויף. על כן, חשוב להיות בשיח פתוח ומאפשר עם הילדים על הדברים שהם רואים ובמידת האפשר למנוע גישה לאתרים אלו. גם חשיפה של ההורים למדיה עשויה "לזלוג" אל הילדים ולהעביר אליהם מידע שאין להם יכולת לעבד ולהבין. מעבר לכך, ילדים שרואים את הוריהם "דבוקים" למדיה השונות, מבינים שמתרחש משהו מעורר חרדה ויחפשו גם הם גישה למקורות מידע אלו. על כן, מומלץ מאוד להקטין גם צריכת חדשות של ההורים, ובמיוחד באמצעי מדיה שגם הילדים חשופים אליהם כמו טלוויזיה או רדיו.
- אל תבטלו תחושות גם אם הן קשות - אמירות כמו "הכל בסדר" או "לא קרה כלום" מגבירות את הפער בין התחושה של הילד לבין המציאות המשוקפת לו, ולכן מעוררות חוסר ביטחון וחוסר מסוגלות. חשוב לתמלל את הרגש ולתת תקווה לעתיד. "אני רואה שאתה לחוץ, נשמור על עצמנו יחד ונתגבר על זה".
ילדים משחקים בגן בתוך המרחב המוגן. | צילום: אילוסטרציה: יוסי אלוני, פלאש 90
כיצד נעניק תחושת בטחון לילדינו בתקופה של אי ודאות?
- ננסה לשמור על ויסות ולהמעיט בביטויי חרדה ומתח ליד הילדים - כדי לשמור על ילדינו חשוב שנדאג לעצמנו ונטפל בעצמנו כדי להצליח להיות יותר רגועים ומווסתים. יחד עם זאת, בתקופה כזו לא תמיד נצליח. אם קורה שהילדים רואים וחווים אותנו מתוחים, ננסה להסביר את המצב הרגשי שלנו, לתת הסבר מותאם גיל לסיבה, ולסיים בביטוי של תקווה או הרגעה. לדוגמה: "אבא מתוח בגלל המצב במדינה והיה לו קשה לרגע, אבל הוא עוד מעט יתגבר ונחשוב ביחד מה יכול לעזור לנו בזמנים מתוחים כאלה". כך, נשמור על האמון של הילדים שלנו בנו בכך שלא נסתיר את מצבנו. בו בזמן, נשדר יכולת התמודדות עם המצב.
- שמירה על שגרה - אחד הדברים המערערים בתקופות חירום הוא אובדן השגרה. הילדים בבית, ומרבית ההורים שוהים איתם. השגרה היא עוגן למציאות הרגילה שלנו ולתחושת הביטחון, ולכן חשוב לייצר שגרה גם אם היא שונה מהשגרה הרגילה שלנו. למשל – שמירה על שעות השינה ועל הרגלים של התארגנות בבוקר, שמירה על ארוחות מסודרות וכדומה. ניתן גם ליצור שגרה ביתית שכוללת לימודים או משחק משותף.
- תחושת מסוגלות ויכולת היא גורם חוסן חשוב - ננסה לעודד את ילדינו להיות עסוקים בפעילויות בעלות משמעות ותרומה לבית, לבני המשפחה או לחברה סביבם. למשל: סידור מחדש וניקיון של המקלט השכונתי, איסוף משחקים למקלט, אפיית עוגיות לשכנה שבעלה במילואים או ציורים לחיילים שנלחמים ולסבא וסבתא.
- חום, קרבה וסבלנות - חשוב לזכור שילדינו זקוקים לנו ואנחנו זקוקים להם. תקופות של מתח מייצרות גם חוסר סבלנות וכעס. ננסה להגיב בסבלנות ובחמלה, גם כלפי הילדים וגם כלפי עצמנו. ונקפיד עוד יותר על הבעת חום וקרבה כלפי ילדינו. מגע נוסך בהם תחושות של ביטחון ומעלה את יכולת ההתמודדות עם אתגרים. פעילות משפחתית נעימה כמו משחק משותף בממ"ד תסייע להם להרגיש שיש להם עוגן ותשפר את מצב הרוח.
עוד כתבות בנושא חששות המלחמה
ולסיום, חשוב לזכור כי התנהגויות המבטאות חרדה, קשיי פרידה וירידה מסוימת בעצמאות הם תגובה נורמאלית למצב החירום. ילדינו זקוקים לנו יותר בימים אלו ומראים זאת.
- נעזור לילדים למצוא דרכי התמודדות ודברים שעשויים לעודד אותם ולהשרות ביטחון - זו יכולה להיות בובה, שיר מחזק, משפט המבטא חוסן או משחק שמסייע בהרגעה. חשוב שכל ילד ימצא את הדברים שמסייעים לו באופן אישי.
- נפרוק אנרגיה בצורת פעילות גופנית מאורגנת - מתח מצטבר בגוף וניתן לשחרור דרך הגוף. עבור ילדים הרגילים להיות פעילים, שהייה ממושכת במקום סגור שלא ניתן לפרוק בו אנרגיה מעוררת מתח בפני עצמה. משחקים של קפיצות, ריקוד, או כל פעילות גופנית המתאפשרת במקום בטוח, היא הזדמנות טובה לפריקת מתח, עבור הילדים וההורים כאחד.
- קרקוע - במקרים של בהלה או מתח רב - למשל בזמן אזעקה - דרך ההרגעה המומלצת ביותר היא דרך קרקוע: החזרה של תשומת הלב לכאן ולעכשיו. ניתן לבקש מהילדים למנות דברים שהם רואים לפי צבע. למשל, שלושה פריטים כחולים, שלושה פריטים אדומים וכן הלאה. ניתן לשבת על כיסא או על הרצפה ולמקד את תשומת הלב בתחושה של הקרקע מתחת לרגליים או מגע הגוף עם הכיסא. גם מגע גופני, במידה והילד מעוניין בו, יכול לסייע בקרקוע.
הכי מעניין
התקופה האחרונה היא תקופה מרובת אתגרים שלא ידענו כמותם, אך גם בתקופות כאלו אנו יכולים לגלות בעצמנו משאבים וגורמי חוסן, על מנת לשמור על עצמנו ועל ילדינו. יחד עם זאת, אם אנו שמים לב לתגובות חריגות בעוצמתן או שמתמשכות לזמן רב ואינן מאפשרות תפקוד, יש לשקול פניה לסיוע מקצוע, ניתן ליצור קשר גם במוקד תמיכה נפשית הזמין בכל קופת חולים.