ילדים ומבוגרים כאחד: איך מתמודדים עם חרדה

כבר כמה שנים שאנחנו נמצאים במצבי חירום שונים וברמות מתח גבוהות. כרגע אנחנו נמצאים בעוד מערכה שאיננו יודעים כמה זמן תיקח, איום הטילים האיראני, האזעקות החוזרות ונשנות, החשש הקיומי - כל אלו עלולים לעורר חרדות אצל כולנו, מבוגרים וילדים כאחד.

איך מקדמים התמודדות בריאה? איך מצליחים לשמור על מצב רוח ורווחה נפשית מתאימה למצב?

נרמול והסבר

כל תגובה נורמלית למצב הלא נורמלי.

זה בסדר והגיוני במצב הנוכחי לפחד, להיות עצובים, מודאגים ולחוש תחושות שאולי נראות 'לא הגיוניות', לתפקד בצורה מוגזמת או לא לתפקד בכלל.

בפסיכולוגיה מקובל להתייחס לשלוש תגובות עיקריות למצבי לחץ ודחק של הגוף והנפש: Fight, Flight, Freeze - להילחם, לברוח או לקפוא. אלו תגובות פיזיולוגיות ופסיכולוגיות המכינות את הגוף להתמודד עם איום או סכנה. מדובר בעצם במנגנון הישרדות טבעי ושמפעיל את המערכת העצבית, מכניס אותה לדריכות.

ברגע שנזהה שאנחנו באחד ממצבים אלו - נחפש את הדרכים להרגע. אחד הדברים הראשונים שאפשר לעשות זה הפעלה של החושים - לשאול את עצמנו - מה אנחנו רואים? מה אנחנו שומעים? מה התחושה בגוף - חם / קר? ולחזור על זה מספר פעמים יחד עם נשימות עמוקות.

איים של יציבות וודאות

בסרטון הבטיחות לפני טיסה, תמיד מציינים שההורה קודם כל חובש לעצמו את מסיכת החמצן -ורק אחר כך לילדיו. אם אתם חשים חרדה - קודם כל חשוב שתתנו לעצמכם את המענה שיעזור לכם.

לילדים חשוב לתת הסברים פשוטים על המצב.  כך, למשל: "הצבא והמדינה שומרים עלינו ונלחמים באיראן שמנסה לפגוע בנו. המטרה שלנו היא טובה, כמו שלוקחים תרופה או מקבלים חיסון כדי לשמור על עצמנו ממחלה קשה שיכולה להרוג. אז יהיו ימים קצת קשים, נהיה בממ"ד או במקלט, אבל זה יעבור ואנחנו נעשה כל מה שניתן שייגמר כמה שיותר מהר וכמה שפחות עם כאב ונעבור את זה ביחד".

שלושת הבסיסים לתחושה רגועה יותר: סדר, תמיכה ומטרה

מבחינה קוגניטיבית המוח זקוק לשלושה בסיסים שמקדמים אותו לתחושה רגועה יותר ומיטיבה:

סדר -  לדעת מול מה אנחנו מתמודדים, מה פחות או יותר צפוי לקרות. מה הכוחות שיש לי או הכישורים שיסייעו לי בהתמודדות עם המצב.

תמיכה וסביבה - איזה אנשים סביבי יכולים לסייע לי? חשוב להרגיש שאנחנו לא לבד במצב הזה, להבין מי ומה הם מקורות התמיכה שלנו.

מה המטרה של כל המאמץ והקושי הזה? כאשר נגדיר מטרה חיובית נוכל לשאוב ממנה תקווה. אם יש ערך עמוק שמניע אותנו ואם נחזק את האמונה בתוכנו - נוכל להזרים 'חומרים טובים' לגוף. מדובר באנדרופינים והורמונים נוספים שמעניקים תחושה טובה ומחזקים את החוסן הנפשי ואת יכולת ההתמודדות.

הזכירו לעצמכם את שלושת הבסיסים: נרמול וסדר, תמיכה של הסביבה, מטרה ומשמעות.

הפוגות מהמצב

המצב מתוח ואנחנו מחוברים לחדשות בלי הפסקה, אך לא תמיד זה מועיל. הפוך, זה עלול להגביר את המתח והלחץ סביב המצב וזה משפיע על האווירה בבית. חשוב מאוד לקחת הפסקות ומנוחות בהתמודדות. כמו הפסקות אש או הפוגות לנפש.

אפשרו לכל המשפחה ניתוק מהמציאות הקשה עם סרטים, סדרות, ספרים, יציאה להליכה בשעות שניתן, משחקי קופסה, אפייה משותפת וכן הלאה. חשבו על פעילויות שמרגיעות אתכם ועושות לכם נעים. ברשת תוכלו למצוא אפליקציות לנשימות מרגיעות משחקים מעולם הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי.

לתת ביטוי לכאב ולפחד

אל תשכחו לאפשר רגעים של בכי ושל עצב על הקושי והכאב. לפעמים הילד משחרר בכי על משהו מסוים שאולי נראה לנו פעוט, אך בעומק מדובר בהצטברות של מתח ופחד מהמצב. חשוב לשחרר את הרגשות והמחשבות האלו, לתת להם מקום. שוחחו עם הילדים שלכם, הקשיבו לרחשי ליבם.
בו זמנית, שמרו על תפקוד מותאם למצב. אל תצפו מעצמכם להצליח להחזיק גם עבודה מהבית, גם לתפעל את הזום של הילדים וגם לבשל ולשעשע את כולם. ייתכן ונהיה פחות יעילים בימים אלו, זה הגיוני ומוטב שנהיה סלחניים עם עצמנו. חשוב שמלבד הפוגות משפחתיות תדאגו גם לרגעי הפוגה שלכם, שמטרתם הרגעה של הנפש ומנוחה.

מוקד 118 של משרד הרווחה פועל 24/7 בתגבור עובדים סוציאליים וערוך לתת מענה בכמה שפות