המטבח הביתי עובר בשנים האחרונות שינוי שהוא הרבה מעבר לצבע החזיתות או לסוג המשטח. הרגלי הבישול והאירוח השתנו, המטבח נפתח אל הסלון וטכנולוגיות שבעבר אפיינו בעיקר מסעדות נכנסות הביתה. במקביל גוברת הדרישה לחלל שנראה מסודר ומדויק גם כשהוא נמצא בשימוש אינטנסיבי.
התוצאה היא שתי מגמות שנראות כמעט הפוכות: מצד אחד חושפים יותר – נירוסטה, מוצרי חשמל ואזורי עבודה; מצד שני מסתירים יותר, באמצעות מזווים וחללים תפעוליים שמאפשרים למטבח המרכזי להישאר נקי ומינימליסטי.
ניגא שף FOR HOME הנירוסטה בקדמת הבמה | צילום: איתי אבירן
מהמטבח המקצועי הביתה: הנירוסטה
במשך שנים הייתה הנירוסטה מזוהה בעיקר עם מטבחי מסעדות, בתי מלון ומטבחי שפים, בין היתר בזכות העמידות וההתאמה שלה לעבודה אינטנסיבית. כעת היא נכנסת גם למטבח הביתי, ולא רק בכיור או במוצרי החשמל, אלא כחומר עיצובי בפני עצמו – ממשטחים ועד חזיתות וארונות.
הכי מעניין
"אנחנו רואים זליגה מאוד ברורה של המטבח המקצועי אל המטבח הביתי", אומרת יעל מוסקוביץ', מנהלת השיווק של ניגא שף FOR HOME. "נירוסטה, שהייתה במשך שנים כמעט טריטוריה בלעדית של מסעדות ומטבחי שפים, נכנסת היום לבתים גם בזכות העמידות והפרקטיות שלה, אבל לא פחות בזכות המראה התעשייתי שלה".
השינוי מבטא תפיסה רחבה יותר: פחות ניסיון לטשטש את המטבח ולהפוך אותו להמשך בלתי מורגש של הסלון, ויותר נכונות להציג אותו כפי שהוא – סביבת עבודה פעילה שהיא גם חלק מהעיצוב.
מטבח סמל ,עיצוב סיגל קריספין | צילום: איתי בנית
מוצרי החשמל חוזרים לקדמת הבמה
במשך שנים אחת המגמות הבולטות בתכנון מטבחים הייתה להעלים את מוצרי החשמל: המקרר הוסתר מאחורי חזיתות, המדיח נטמע בנגרות והמכשירים הקטנים פונו ממשטח העבודה.
המגמה הזאת לא נעלמה, אבל לצדה צומח כיוון הפוך: מכשירי חשמל שתוכננו דווקא כדי שיראו אותם.
"היצרנים משקיעים מאוד בעיצוב, בחומרים, בפרופורציות ובפרטים", אומרת מוסקוביץ'. "יש מוצרים שהופכים ממש לאובייקט בתוך המטבח. כשמקרר, תנור או מכונת קפה הם בעלי שפה עיצובית חזקה, לא תמיד יש סיבה להסתיר אותם".
לדבריה, הכניסה של ציוד מקצועי יותר למטבח הביתי קשורה גם לעלייה ברמת הבישול והאירוח בבית. לכן כבר בשלב התכנון נדרש להביא בחשבון את מוצרי החשמל לא רק מבחינת תשתיות ומידות, אלא כחלק מהמראה הכולל של החלל.
עוד כתבות בנושא
מעצבת פנים נופר קוריאט, מטבחי סמל | צילום: אבי קבלו
האי גדל – כי הוא כבר לא רק אי
האי במטבח, שבעבר סיפק בעיקר משטח עבודה נוסף, אחסון וכמה מקומות ישיבה, הולך ותופס יותר מקום. בבתים שבהם ממדי החלל מאפשרים זאת, הוא יכול להגיע לאורך של כמה מטרים ולרכז סביבו חלק גדול מהפעילות בבית.
"האי עבר שינוי בקנה המידה משום שהוא עבר שינוי בתפקיד", מסביר גיא נתן, משנה למנכ"ל מטבחי סמל. "הוא מרכז בתוכו הכנה, בישול, אחסון וישיבה. הילדים יכולים לשבת בו, בני הבית לאכול ארוחה מהירה והאורחים להתאסף בזמן שמבשלים. הוא הפך למוקד שממגנט אליו את המשפחה".
אבל הגודל מחייב גם תכנון זהיר. צריך להביא בחשבון את המעברים סביב האי, המרחק מארונות המטבח, מיקום מקומות הישיבה וחלוקת אזורי העבודה. אי גדול מדי עלול דווקא להקשות על התנועה ועל העבודה במטבח.
"האי הוא במידה רבה הכיכר של החלל המרכזי", מוסיף נתן. "זה המקום שבו העבודה במטבח פוגשת את החיים שמתרחשים מסביבה".
תכנון ועיצוב פנים איריס סוכר | צילום: אורן עמוס
המזווה כבר הופך לחדר
ככל שהמטבח פתוח, מרכזי וייצוגי יותר, עולה גם השאלה איפה שמים את כל מה שלא רוצים לראות: אריזות מזון, בקבוקים, מכשירי חשמל קטנים, כלי אירוח והקניות מהסופר.
כאן נכנס המזווה החדש. בבתים שבהם יש מספיק מקום הוא כבר אינו רק ארון גבוה עם מדפים, אלא חלל תפעולי של ממש – מעין מטבח אחורי.
"יש היום רצון מאוד ברור למטבח נקי ושקט מבחינה ויזואלית, במיוחד משום שהוא נמצא בקשר ישיר עם הסלון ופינת האוכל", אומר נתן. "אבל החיים עצמם אינם מינימליסטיים. המזווה מאפשר למטבח המרכזי להישאר נקי בלי לוותר על הפונקציונליות".
המזווה יכול לכלול אחסון רחב, מכשירי חשמל קטנים, משטחי עבודה ולעיתים גם מקום לפריקת הקניות. במקרים מסוימים הכניסה אליו מוסווית כחלק מחזית הארונות, כך שמאחורי דלת שנראית כמו עוד ארון מסתתר חלל שלם.
ארבע המגמות האלה משרטטות יחד את המטבח החדש: הנירוסטה ומוצרי החשמל מייצגים את מה שכבר אין צורך להסתיר, האי הופך למרכז המפגש של הבית, והמזווה מרכז מאחורי הקלעים את כל מה שאנחנו עדיין מעדיפים שלא יישאר מול העיניים.
עוד כתבות בנושא
