במקום דירה חדשה: הבית הוותיק בקריית ארבע שעבר מהפך

מעצבת הפנים מוריה וייס מתגוררת בקריית ארבע ומעצבת בתים ברחבי הארץ, אך חלק ניכר מעבודתה מתרכז באזור מגוריה ובגוש עציון. לצד הדירות החדשות בשכונת נופי ממרא, שנבנית בימים אלה, היא פוגשת גם משפחות שבוחרות להישאר בשכונות הוותיקות – ולחדש את הבית הקיים.

כך היה גם במקרה של הבית הזה, שנבנה לפני יותר מארבעים שנה וממוקם בלב אחת השכונות הוותיקות בקריית ארבע.

בעלי הבית, זוג עם שלושה ילדים, חיפשו במשך תקופה ארוכה דירה מרווחת יותר שתתאים לצורכי המשפחה. בין האפשרויות שבחנו היו גם פרויקטים חדשים שנבנים באזור. אלא שתוך כדי החיפוש התחדדה אצלם ההבנה שהבחירה בבית אינה נפרדת מהבחירה במקום שבו רוצים לחיות.

הקשר לשכונה, לקהילה ולסביבה שבה ביקשו להמשיך ולבסס את חייהם הכריע לבסוף את הכף. במקום לעבור לשכונה חדשה, הם בחרו בבית ותיק בבניין ישן – כזה שדרש תכנון מחודש כמעט מן היסוד.

להתאים בית בן 40 למשפחה של היום

האתגר המרכזי היה להתאים מבנה בן ארבעה עשורים לצרכים של משפחה עכשווית. התהליך, מתחילת התכנון והשרטוטים, דרך הדיונים וההחלטות ועד לסיום עבודות הקבלן, נמשך כשנה וחצי והחל לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל".

הבית עבר למעשה אתחול מחדש. קירות שונו, החללים קיבלו תפקידים חדשים והתכנון כולו הותאם מחדש לחיי המשפחה.

השיפוץ כלל הריסה ובנייה, החלפת תשתיות, תכנון מחודש של חדרי הרחצה והחדרים, תכנון ועיצוב המטבח, עבודות נגרות, בחירת ריהוט, תאורה והלבשה. כמעט כל מרכיב בדירה הישנה נבחן מחדש כדי להפוך אותה לבית שמתאים לצרכים הנוכחיים של דייריו.

העיתוי לא הקל על התהליך. השיפוץ יצא לדרך לאחר פרוץ המלחמה, בזמן שאנשי מקצוע רבים גויסו למילואים והמחסור בכוח אדם בענף הבנייה הקשה על מציאת עובדים. הדבר האריך את לוחות הזמנים והוסיף מורכבות לפרויקט.

"להפנות את המבט גם אל הקיים"

בעיניה של וייס, הבחירה לשפץ דווקא בית בשכונה ותיקה מתחברת לשינוי רחב יותר שמתרחש באזור.

"היום אנחנו נמצאים בתקופה היסטורית של תנופת בנייה בהתיישבות, עם התרחבות למרחבים שלפני כמה שנים יכולנו רק לחלום עליהם", היא אומרת. "אבל לצד התנועה קדימה והחוצה, יש חשיבות גם להפניית המבט אל הקיים – אל השכונות הוותיקות ואל היכולת שלהן להתפתח יחד עם הדור הבא".

לדבריה, "התפתחות של יישוב אינה מתרחשת רק באמצעות הרחבת גבולותיו, אלא גם באמצעות הוספת נדבך חדש למרקם שכבר נבנה בו".

הבית הזה ממחיש את הרעיון: משפחה שחיפשה מקום גדול ועדכני יותר, אבל לא רצתה לוותר על המקום שאליו היא שייכת. במקום להחליף שכונה, היא בחרה לשנות את הבית – ולאפשר למבנה הוותיק להתאים את עצמו לפרק הבא בחיי המשפחה.