תצהירו של תא"ל ג', ששימש כראש חטיבת ההפעלה באמ"ן, נחשף היום (שלישי) במסגרת העתירות לבג"ץ נגד מינויו של האלוף רומן גופמן לראש המוסד - ומסתמן כמסמך שעשוי דווקא לחזק את סיכויי המינוי. בתצהיר מתאר תא"ל ג' את השיחה שקיים עם גופמן בשנת 2022 בפרשת הפעלתו של אורי אלמקייס, אז קטין, כמקור מודיעיני לכאורה, ומבהיר כי גופמן לא הכחיש עובדות שנשאל עליהן אלא השיב בהתאם לשאלות שהוצגו לו.
העתירות נגד המינוי הוגשו בידי אורי אלמקייס, התנועה לטוהר המידות והתנועה לאיכות השלטון, בטענה כי נפל פגם בטוהר המידות של גופמן בשל חלקו לכאורה בהפעלת אלמקייס ובאופן שבו הוצגו הדברים בפני ועדת גרוניס שאישרה את המינוי. במהלך הדיון בשבוע שעבר התרשמו השופטים כי קיימת אי־בהירות בשאלה מה בדיוק נשאל גופמן בזמן הבירור שנערך באמ"ן, כזאת שאפשרה לו לענות באופן חלקי על השאלה הפרטנית לגבי הפעלת אלמקייס, והורו לקבל תצהיר ישיר מתא"ל ג'.
עוד כתבות בנושא
בתצהיר כותב תא"ל ג' כי בחודש מאי 2022 עודכן ראש אמ"ן בדבר חקירת פרשייה שעסקה בהעברת חומרים מודיעיניים לערוצי טלגרם אזרחיים במסגרת פעילות השפעה. בעקבות זאת התבקש לבדוק האם נעשה שימוש בחומרים מודיעיניים לצורכי ערוץ הטלגרם "עולם החדשות" והאם הדבר נעשה בידיעת מפקד אוגדה 210, אז האלוף רומן גופמן.
הכי מעניין
לדבריו, הוא שאל את גופמן אם ידוע לו על קשר בין האוגדה לבין ערוצי טלגרם אזרחיים, וגופמן השיב כי אינו מכיר קשר כזה. עוד שאל אותו האם הוא מכיר את "עולם החדשות", וגופמן השיב שאינו יודע מי מפעיל את הערוץ. תא"ל ג' מציין כי גופמן גם הבהיר בפניו שתחום ההשפעה באוגדה מוגבל לפעולות חוקיות המבוססות על חומרים גלויים בלבד.
"שאלתי את מפקד האוגדה אם ידוע לו על קשר של גורם באוגדה, לאחד מערוצי הטלגרם הבאים: 'אקטואליה-ביטחונית' ו'עולם החדשות'", הצהיר תא"ל ג' המשרת היום במוסד. "מפקד האוגדה השיב שאינו מכיר קשר כזה. שאלתי את מפקד האוגדה, מי מפקודיו היה יודע על קשר כפי שתואר, באוגדה, אם היה מתנהל קשר כזה ללא ידיעתו. מפקד האוגדה השיב, כי תחום ההשפעה באוגדה מובל על ידי הקב"מ (קצין ביטחון המידע) והקשל"מ (קצין קישור לאו"ם)".
עוד כתבות בנושא
עוד כתב, "מפקד האוגדה הוסיף כי פעולות ההשפעה באוגדה מבוצעות רק על בסיס חומרים גלויים (אוסינטיים), ונעשים ככלל מול גורמי השפעה בצד הסורי. עוד הוסיף שכל שימוש בחומר מודיעיני מאושר על-ידו באופן אישי, וברמת סמך כמעט מוחלטת לא יבוצע צעד כזה ללא אישורו. הוא ציין כי ירצה לבדוק את הנושא מול פקודיו כדי להשיב באופן ודאי, אולם בהמשך לחידוד בפתח השיחה וההנחיות שקיבלתי, הח"מ הבהיר לו שאין לעשות זאת, שכן החקירה בעיצומה והדבר עלול לפגוע בה".
לצד התצהיר הוגש גם מסמך "סיכום דיון" פנימי מזמן אמת של פגישת תא"ל ג' וגופמן, שבו נכתב כי בבדיקת הפרשה לא נמצאו ראיות להעברת חומרים מודיעיניים לגורמים אזרחיים לצורכי השפעה, וכי גופמן מסר שאינו מכיר קשר כזה.
לבסוף חותם תא"ל ג': "בעקבות פרסומים שונים מהימים האחרונים אני מוצא לנכון להבהיר, כי מאז השיחה לעיל, במאי 2022, לא החלפתי מילה עם האלוף גופמן בנושא הנדון או בזיקה אליו, באף צורה ודרך. בנוסף, לא ביקשתי ולא יזמתי פנייה לאלוף גופמן באשר להמשך דרכי במוסד במישרין או בעקיפין".
אלא שבהגשת התצהיר לא הסתיימה הדרמה המשפטית. היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה הודיעה תחילה כי התצהיר הועבר אליה בסיווג "סודי ביותר", וביקשה לצרפו באופן חסוי היות ולראש הממשלה נתניהו אין הסיווג הביטחוני המספיק. בהמשך ביקשה להסיר את הסיווג כדי שהתצהיר יועבר לכל הצדדים, אך במקביל טענה כי יש בתיק מידע נוסף המעורר קושי בנוגע להתנהלות גופמן.
עוד כתבות בנושא
המתח החריף לאחר שהיועמ"שית עדכנה את בג"ץ כי גופמן נפגש במתחם המוסד עם תא"ל ג' - שכיום משרת בארגון - במסגרת חפיפתו, עוד לפני שבית המשפט החליט לגבות ממנו תצהיר. לפי הודעתה, במהלך החפיפה לתפקיד ראש המוסד דן גופמן גם בעתידו המקצועי של תא"ל ג'. השופטים הבהירו כי המידע לא משנה בשלב זה את החלטותיהם, אך עצם העלאת הנושא העמיקה את העימות בין לשכת ראש הממשלה לבין היועמ"שית סביב המינוי.
לבסוף, לאחר פנייה לצה"ל, הוסר הסיווג מהתצהיר בכפוף למספר השחרות מצומצמות והוא הועבר גם לבאי כוח נתניהו וגופמן ואף פורסם בפומבי.
מבחינה משפטית וציבורית, התצהיר מחזק את הרושם שהסתמן כבר בדיון: השופטים אינם משתכנעים בשלב זה כי קיימת תשתית ברורה לכך שגופמן שיקר או הסתיר ביודעין מידע מוועדת גרוניס. למעשה, תא"ל ג' מציג תמונה שלפיה השאלות שנשאל גופמן היו כלליות יותר מכפי שניסו העותרים לטעון, ולכן גם תשובותיו לא בהכרח סתרו את העובדות שנחשפו מאוחר יותר.
עם זאת, עצם העובדה שבית המשפט נדרש להשלמת בירור עובדתי לאחר שכבר אושר המינוי, וכן העימות החריג בין היועמ"שית לבין ראש הממשלה סביב אופן הגשת החומר, מלמדים עד כמה הפכה פרשת גופמן לא רק לשאלה של טוהר מידות- אלא גם לעוד זירת התנגשות חריפה בין הדרג הפוליטי למערכת המשפט.