המכון למדיניות העם היהודי (JPPI) הציג לאחרונה את ההערכה השנתית שלו לשנת תשפ"ה (2024/25), דוח מקיף שהוגש לנשיא המדינה יצחק הרצוג ולממשלת ישראל. מדובר בכלי אסטרטגי מרכזי המספק למקבלי ההחלטות תמונת מצב מעודכנת ורחבה על מצבו של העם היהודי בארץ ובתפוצות, לצד ניתוח מגמות גאופוליטיות, חברתיות, דמוגרפיות וזהותיות.
למרות הישגיו הביטחוניים הדרמטיים של צה"ל מאז פרוץ המלחמה ועד היום, ההערכה השנתית מצביעה על מגמות מחמירות כמעט בכל המדדים, שמשקפות את המציאות המורכבת והאתגרים הקשים והחדשים העומדים בפני ישראל והעם היהודי. עם זאת, הדו"ח גם מציע דרכי פעולה אסטרטגיות שנועדו לסייע בהתמודדות עם האתגרים הללו.
העלייה מצרפת לישראל. 2018. | צילום: AFP
"הדו"ח הזה מטריד ומדאיג, ומשקף היטב את פני התקופה שלנו", אמר נשיא המדינה יצחק הרצוג. "ברור שחלק מהמצב קשור למלחמה בעקבות הטבח הנורא והעלייה באנטישמיות. בתוך הקהילות היהודיות יש מחלוקות רבות, ואנחנו חייבים לשמור על אחדות העם היהודי בכל דרך. למדינת ישראל יש אחריות משמעותית לטובת העם היהודי בכל קהילותיו ברחבי העולם".
הכי מעניין
גם פרופ' ידידיה שטרן, נשיא המכון למדיניות העם היהודי, התייחס לדוח המדובר והסביר כי "ישראל נמצאת בצומת דרכים קריטי. ההישגים הביטחוניים פתחו חלון הזדמנויות אזורי, אך ללא חזון מדיני ומענה למשברים הפנימיים - אנו עלולים להיקלע לבידוד אסטרטגי מתמשך. האתגר המרכזי הוא להשיב את אמון הציבור וליצור סדר חברתי חדש".
עוד כתבות בנושא
מגמות מרכזיות בדו"ח
גאופוליטיקה וביטחון: שנת 2024/25 התאפיינה באתגרים חריגים, שהחלו בטבח 7 באוקטובר והמשיכו במלחמה בעזה. למרות ההצלחות הצבאיות - כולל פירוק מאגרי נשק של חיזבאללה ופגיעה בפרויקט הגרעין האיראני - ישראל לא הציגה חזון מדיני ברור. האהדה הבינלאומית הראשונית התחלפה בביקורת ובהכרה הולכת וגוברת במדינה פלסטינית, מה שמעמיק את הבידוד הדיפלומטי.
לכידות פנימית: האחדות הלאומית חסרת התקדים ששררה בתחילת המלחמה, פינתה את מקומה לקיטוב חברתי ופוליטי חריף. סוגיית החטופים, חוסר הבהירות לגבי העתיד הפוליטי והמחאה סביב גיוס החרדים העמיקו את המשבר הפוליטי. השלטון נתפס היום כחסר יציבות וכתוצאה מכך - אמון הציבור בממשלה ירד וממשיך לרדת באופן משמעותי.
אנטישמיות. | צילום: שאטרסטוק
טרור והתקפות אנטישמיות באוסטרליה. | צילום: מסך מיוטיוב
אנטישמיות. | צילום: שאטרסטוק
זהות יהודית: ברוב הקהילות בתפוצות נרשמה סולידריות גוברת עם ישראל - בתרומות, בהתנדבות ובמעורבות קהילתית. אולם בקרב צעירים פרוגרסיביים, בעיקר בארה"ב, ניכרת התרחקות ואף אימוץ עמדות ביקורתיות כלפי ישראל, ולעיתים אף אנטי־ציוניות. בישראל התחזקה ההזדהות עם התפוצות, אך במקביל התגברו המתחים סביב הבריתות הפוליטיות עם הימין הקיצוני.
חוסן ואנטישמיות: האנטישמיות במערב זינקה לרמות שלא נראו מזה עשרות שנים, עם עלייה בתקריות אלימות, הדרה חברתית והסתה ברשתות החברתיות ובקמפוסים. במקביל, ישראל מתמודדת עם מתקפות משפטיות בינלאומיות, כולל צווי מעצר נגד בכירים מדיניים וצעדים משפטיים להכרה במדינה פלסטינית, שמעמיקים את האיומים על ביטחון המדינה.
יחסי ישראל־ארצות הברית: הברית עם ארה"ב תחת חסותם של ראש הממשלה נתניהו והנשיא טראמפ נותרה הדוקה, במיוחד במבצע המשותף נגד תוכנית הגרעין האיראנית. עם זאת, הקיטוב הפוליטי בשתי המדינות מאיים על התמיכה הדו־מפלגתית בישראל. בעוד התמיכה הרפובליקנית נותרה איתנה, בקרב הדמוקרטים, בעיקר הצעירים, גדל האגף האנטי־ציוני.
תמונת מצב דמוגרפית של יהדות התפוצות
קהילות היהודים בתפוצות ממשיכות לגדול, אך בישראל נרשם מאזן הגירה שלילי - יותר צעירים עוזבים מאשר חוזרים, בעיקר צעירים חילונים המביעים תסכול מהמצב הפוליטי. לפי הדו"ח, נכון להיום, ישנם 17,226,000 יהודים ברחבי העולם, מתוכם 7,380,000 מתגוררים במדינת ישראל. בשנה שחלפה, בצל המלחמה, 32,161 יהודים עלו ארצה.
עוד כתבות בנושא
הקהילה היהודית הגדולה ביותר בתפוצות מתגוררת בארצות הברית, ועל פי הנתונים – היא נמצאת בצמיחה מתמדת. בשנת 1970 חיו באמריקה כ־5 מיליון יהודים וכיום מתגוררים בה למעלה מ־7 מיליון. מנגד, הקהילה היהודית באירופה מצויה בירידה. לפני כחמישים שנה התגוררו ברחבי האיחוד האירופי 1,331,000 יהודים, ואילו כיום חיים שם כ־1,128,000 יהודים.
למספרים אלו מצטרף נתון מסקרן: בשנה שחלפה עלו לישראל כ־3,000 יהודים מארצות הברית, ומעל ל־4,000 יהודים עלו מאירופה. הקהילות היהודיות הגדולות באיחוד האירופי נמצאות, לפי סדר גודלן, בצרפת, בריטניה, גרמניה והונגריה. בצרפת, בריטניה והונגריה חלו בעשורים האחרונים תהליכים של צמצום. מנגד, הקהילה היהודית בגרמניה גדלה באופן אקספוננציאלי.
הפגנה נגד אנטישמיות בתפוצות. | צילום: EPA
הפגנה בלונדון נגד האנטישמיות. | צילום: גטי אימג'ס
הישראלים לא באמת חווים אנטישמיות. הפגנת תמיכה בישראל בשער ברנדנבורג בברלין, בחודש שעבר. | צילום: איי.אף.פי
ליתר דיוק, בשנת 1970 התגוררו בגרמניה כ־30 אלף יהודים, ואילו כיום חיים בה למעלה מ־100 אלף יהודים. עלייה זו ניתנת להסבר לא רק באמצעות צמיחתה של הקהילה המקומית, שהחלה להתאושש לאחר השואה, אלא גם עקב הצטרפותם של ישראלים רבים שבחרו לראות בגרמניה מקום מתאים למגורים, וכן בקליטתם של יהודים ממוצא רוסי ואוקראיני שנמלטו אליה בעקבות פרוץ המלחמה בין שתי המדינות.
לפני חמישה עשורים, ברית המועצות הייתה ביתם של מאות אלפי יהודים: יותר מ־800 אלף ברוסיה וכ־700 אלף באוקראינה. כיום נותרו ברוסיה כ־130 אלף יהודים בלבד, ובאוקראינה כ־31 אלף. הנתונים הללו משתקפים גם בעלייה לישראל: בשנה האחרונה עלו ארצה 19,474 יהודים מרוסיה ו־1,002 מאוקראינה - עדות לבריחה המתמשכת מהמלחמה ומהמציאות הקשה בשטח.
עוד כתבות בנושא
