רבקה, המלכה האם שלנו הלכה לעולמה, וליבי חלל בקרבי. הלב חלל מלא בזיכרונות, חלל כמו שרבקה לימדה אותנו, חלל מחוֹלֵל, שמאפשר לתפילות להיכנס, למים לזרום בתוכנו, להרגיש את הבריאה.
עוד כתבות בנושא
מאז שפגשתי בה בחצר שלה, זכיתי שרבקה תלווה אותי בכל צומתי החיים. גם כשלא ידעתי לחזור על מה שאמרה לי, מעיין החיים הנובע הלך איתי וסלל לי את השביל הבא בחיי.
אני זוכרת איך רבקה הייתה מתיישבת מתחת לעץ התאנה שלה בחצר, מתבוננת על כל תאנה שביכרה. הלב שלה היה מתמלא מההנצה של הטבע, מהצעדים הראשונים של העץ בכל שנה. היא הייתה עושה מזה תורות שלמות, מעבירה אלינו את הלב המלא שלה. לא פגשתי אצלה אף פעם את העצבות. גם כשדיברה על אברהם, בנה שנפטר, אמרה: אני מרגישה שהוא נותן לי כוח. עוצמות החיים שלה פעמו, לא כתנועה של מאמץ אלא כמעיין נובע משורשי החיים עצמם.
הכי מעניין
רבקה הייתה הסנונית הראשונה בעולם התורה הנשי. היא גילתה לנו מה זו תורת חיים, מה זו חסידות, מה זה פורים, מה זה ניגון וריקוד, מה זו תורת חיים חיה. היא גילתה לנו שיש בעולם אש חיה ובוערת, שלהבת י־ה. היא דלתה ממעמקי נשמתה ונשמותינו אוצרות יקרים מפז, חשפה מרגליות, חצבה בנו מסלולים לנשמה.
היא הייתה הראשונה בדורה שקראה לבעלה "האיש שלי", לא כמעשה פמיניסטי לוחמני אלא כצעד נשי חי ופועם. לא כדי ליצור שוויון בין המינים אלא כדי להעניק חיבור למעיין הנשי החי בכולנו.
רבקה גידלה אותנו גם בקריצה שלה, בשובבות המופלאה שהייתה בה, ועודדה אותנו להעז ולפרוץ. כשהתחלתי להתעמת איתה בשיעורים, היא לא נשארה חייבת. בחיוך גדול היא קראה לי "טל הרלינג מנהיגת הציונות הדתית", ממוססת את חומות ההגנה שהקפתי בהן את עצמי. רבקה ידעה לזהות, להביט בנו מעלה ומטה ופנימה, ולדעת איפה צריך גם קצת לעקוץ.
כשהבת שלי הייתה כבת עשר, הלכנו לבקר אותה. כשיצאנו היא אמרה: אמא, היא נראית זקנה אבל הקול שלה ממש צעיר. רבקה הייתה זקנה בחוכמה ובשנים וצעירה ברוח. הקול שלה היה צלול, והיא הייתה צלולה עד סוף ימיה.
מאז הקורונה הייתי מתקשרת אליה מדי פעם לשמוע מה יש לה לומר על המצב, תמיד יצאתי ממנה עם מבט ארוך, נשימה עמוקה ואמונה גדולה. היא אמרה לי: "אם העולם יכול להתהפך ברגע לרעה, הוא גם יתהפך ברגע לטוב".
רבקה, אינני יודעת איך מאתחלים את המערכת בלעדייך, אך מכוחך נמשיך לגלות ולחשוף ולהביא נכדות ונינות רוחניות שיכירו את התורה שלך. השארת לנו שרביט של קסמים, ועכשיו עלינו המשימה לחולל איתו נפלאות.
טל נוימן היא בוגרת מדרשת שובה, וראש בית מדרש ומנהלת כיתות ט-י בתיכון "אור תורה רמות" לבנות בירושלים
עוד כתבות בנושא
