הרב שלמה רענן מחזיק ברשותו פריט נדיר המעיד על קיומה של קהילה יהודית היסטורית בעזה: עותק של השולחן ערוך מהמאה ה־19, שנמצא לפני שהמלחמה החריבה את שטח רצועת עזה. כעת הוא מתכנן להעניק את הספר לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, כך אמר ל-AFP, כמחוות תודה על תרומתו לשחרור 20 החטופים האחרונים שנותרו בחיים בעזה.
״אני רוצה לתת לו את הספר הזה, חתום בידי החטופים ששוחררו, עם מילות תודה״, אמר הרב שלמה רענן, פעיל חברתי חרדי וזוכה אות הנשיא להתנדבות. הוא הוסיף כי הוא מצפה להיפגש עם טראמפ בקרוב.
רענן סיפר כי רכש את הספר לאחר תחילת המלחמה שניצתה ב־7 באוקטובר 2023 בעקבות מתקפת חמאס על ישראל. רענן הוא אספן חפצי יודאיקה שלדבריו התאהב בספר עוד לפני שראה אותו, כשהסוחר העתיקות שפגש סיפר לו על קיומו. לפי משרדו של רענן, הכרך נמצא בעזה בידי עובד עזתי שעבד בישראל לפני המלחמה — והוא העביר אותו למעסיקו הישראלי.
הכי מעניין
הרב אמר שהספר ריגש אותו במיוחד משום ״שהוא יוצר חיבור עם הקהילה היהודית שחייתה בעבר בעזה״, בתקופה שבה רבים מהחטופים עדיין הוחזקו בשטח הרצועה. הלימוד בספר, לדבריו, העניק לו ״אמונה ותקווה״.
"הקהילה היהודית הקדושה של עזה"
יהודים התגוררו לצד מוסלמים ונוצרים בעזה במשך מאות שנים, אף שהאוכלוסייה התחלפה פעמים מספר — ולעיתים גם גורשה לחלוטין — תחת שלטונם של ח׳ליפויות מוסלמיות, הצלבנים, העות׳מאנים, נפוליאון והאימפריה הבריטית. היהודים האחרונים עזבו את עזה ב־1929, במהלך מאורעות תרפ"ט שטלטלו את ארץ ישראל המנדטורית, וסיימו היסטוריה רבת תהפוכות בעיר שנהרסה שוב ושוב.
רענן, בן 63, הוא מייסד עמותה שפועלת ל״בניית גשר״ בין יהודים דתיים לחילוניים בחברה הישראלית. הספר שהוא מתכנן להעניק לטראמפ הוא מהדורה של ״השולחן ערוך״ שהודפסה בליטא בשנת 1876.
ייחודו של הכרך, לטענת רענן, הוא הכיתוב התלת־לשוני שעל העטיפה הפנימית: ״רכוש הקהילה היהודית הקדושה של עזה״ בעברית, ״האגודה היהודית של עזה״ בערבית, ו״הקהילה היהודית של עזה, פלשתינה״ בצרפתית.
אחד הבולטים בקהילה זו היה רבי ישראל נג׳ארה — פייטן ומפרש תורה — שכיהן כרבה הראשי של עזה בראשית המאה ה־17, והפיוט שלו ״יה ריבון עולם״ מושר עד היום בשולחנות שבת רבים.
״‘עם ישראל לא ייעלם״
לפני שנתיים הקים רענן אוהל בכיכר החטופים בתל אביב והחל לפעול לצד המשפחות .באמצעות תפילות משותפות, מפגשים ואירועים — הפך המאבק למען החטופים ולמען משפחותיהם לשליחותו.
״לפעמים״, סיפר, ״כששמעתי את הייאוש של המשפחות, חזרה שוב ושוב אותה שאלה: ‘למה לקום מחר בבוקר? איפה מוצאים את הכוח?’״ ״והספר הזה, בצורה מסוימת, אומר לנו: ‘עם ישראל לא ייעלם’״.
כשפתח בזהירות את הכרך, הראה ל-AFP את הפרק העוסק בפדיון שבויים בהלכה היהודית. ״תסתכל על הקטע הזה״, אמר. ״‘אין מצווה גדולה מפדיון שבויים’… והשאלה המוסרית ‘האם מותר לסכן את החיים למען הצלת האחר?’ — זו כל השיחה של השנתיים האחרונות״.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
