באחד הלילות בשבוע שעבר, פשט גדוד 7491 על 73 יעדים ברחבי חטיבת עציון, עצר ותחקר עשרות חשודים בטרור. מדובר במבצע יוצא דופן, גם בהיקף שלו וגם בזהות הכוח שהוציא אותו לפועל – גדוד מילואים שהתחיל את הפעילות שלו בגזרה רק שלושה שבועות קודם לכן, כשהוא בכלל שייך לחטיבה המרחבית 474, "עוצבת הגולן" שאחראית על מרחב רמת הגולן.
"באנו לעשות כאן משימה שקצת מגוונת לנו את ההפעלות האחרונות", אומר סא"ל (במיל') ל', מפקד הגדוד בשנה האחרונה, "פעם אחרונה שהגדוד היה באיו"ש הייתה לפני יותר מ-15 שנה. פעלנו בשלושת הסבבים הקודמים מאז החלה המלחמה ברמת הגולן ובסוריה וזאת הפעם הראשונה שאנחנו פה. יש הרבה מה לעשות פה, העבודה לא נגמרת".
ל', מתגורר עם אשתו ושש בנותיו ביונתן שברמת הגולן. הוא עובד כמורה דרך, בעיקר בצפון הארץ, ולפני כן שירת במשך 25 שנים בשירות קבע בצה"ל, בחטיבת גולני, ביחידת אגוז, ובחטיבת כפיר. את סבב המילואים הנוכחי התחיל המג"ד עם חייליו בחול המועד סוכות, כשהתכנון המקורי היה לסיים אותה עד סוף השנה האזרחית. בעקבות הסכם הפסקת האש ברצועת עזה והשחרור הצפוי של כוחות סדיר לגזרות נוספות, הצו שלהם קוצר בכמעט שלושה שבועות.
הכי מעניין
לוחמי צה"ל בחטיבת עציון | צילום: דובר צה"ל
מה ההבדל בין אופי המשימות בסוריה וברמת הגולן לבין אופי המשימות ביהודה ושומרון?
"יש לנו הרבה מאוד אתגרים חדשים פה, חלקם לא מוכרים, בעיקר סוגיית החיכוך עם האוכלוסייה הפלסטינית, וגם אתגרים עם ההתיישבות. יש כאן פעילות סיכולית לא פוסקת בכפרים, כל לילה, ככה שקצב העבודה מאוד גבוה. היינו צריכים להתאים גם את המפקדים, בהיבטים המנטליים, וגם בהיבטים המקצועיים. ביצענו הכנה די טובה ותוך שבוע אתה כבר מבין לאן נכנסת, ואתה כבר שוחה בתוך הדבר הזה".
המג"ד מבהיר כי למרות שגזרתה של חטיבת עציון נחשבת לשקטה יחסית מבין כלל החטיבות באוגדת איו"ש, "גם כאן קוראים אירועים. יכול להיות שהכותרות שלהם תופסות פחות מקום אבל גוש עציון זה הדרך מחברון לירושלים. זה מרחב שחווה הרבה מאוד תקריות, גם בעבר וגם במלחמה, ואנחנו פה כדי למנוע אותן. זה אתגר כי אתה כל הזמן בחיכוך עם אוכלוסייה. אין הפרדה מוחלטת כי חיים פה באמת אחד בתוך השני. בטרמפיאדה יש נערים ונערות יהודים וגם פועלים פלסטינים. זו מציאות מורכבת, וצריך לדעת להיות מאוד מדויקים כדי להגיע באמת למי שמנסה לפגוע, עוד לפני הביצוע".
"זה עולם שלם שמסתמך על מודיעין ועל התחושה של השטח", מספר ל'. "כל חיכוך שאנחנו מייצרים, בעיקר כשאנחנו נכנסים וחווים את אותן נקודות, יכול למנוע את זה או לעורר מודיעין שיכול להביא לתוצאה אחרת. הפעילות שלנו מתחלקת לשניים: מצד אחד הגנה - שמתמקדת בשמירה ואבטחה של הישובים והצירים, ומצד שני פעילות התקפית - שכוללת כניסה גם לעומק הכפרים והגעה לאותם יעדים. עובדים כל הזמן, כל יום. אתמול היה לנו מבצע גדול בדהיישה ליד בית לחם, מבצע חטיבתי על הרבה מאוד יעדים. כמעט הכל מוכוון שב״כ, ואנחנו פועלים על מנת למנוע את האירוע הבא, לעצב מציאות ביטחונית אחרת".
לוחמי צה"ל בחטיבת עציון | צילום: דובר צה"ל
המטרות של לוחמי גדוד 7491 הם חשודים בסחר באמל"ח, פלסטינים ששוחררו מבתי הכלא בישראל, מסיתים ברשתות החברתיות וגם בתים שמשמשים להסתרת נשקים וציוד לחימה. "אנחנו רק מביאים את הבן אדם, בצורה מקצועית תוך שמירה על הערכים שלנו, ומשם זו רק עבודה של אנשי המודיעין", מציין המג"ד, "זה עניין מאוד מורכב, זה כבר שנים קורה באיו"ש, ויש תוצאות. כמות אירועי הפח"ע נשלטת ברמה מסוימת. צריך לזכור שאנחנו לא נוכל לקבל אירוע שבו יש נפגעים ישראלים. אם זה קורה אז מדובר בכישלון שלנו במשימה ולכן אנחנו ממשיכים לפעול ככל שיידרש".
איך השגרה שלכם נראית? כשגדוד מילואים מגיע לגזרה לתקופה קצרה, יש בכלל זמן להיטמע בעשייה של החטיבה ברמה גבוהה?
"כל הזמן צריך ליזום, להיות מעורב עד הסוף. אנחנו מתאמנים תוך כדי ומתרגלים את הלוחמים. הלוחמים שמים את העבודה, את המשפחה, את השאיפות האישיות שלהם בצד, ובאים לכאן, מתחברים אחד לשני וקדימה עם רוח לחימה מדהימה. הלוחמים מראים מסירות, מחויבות ורוח לחימה. זאת הפעלה רביעית, ולמרות השחיקה, הרוח שלהם מפעימה אותי".
אתם מזהים עלייה במוטיבציה לטרור או דווקא ירידה לאור הפסקת האש?
"לאחרונה אנחנו חשים בירידה, גם בפח"ע עממי של זריקות אבנים ובקבוקי תבערה, וזה בעיקר בזכות העשייה של הגדודים שהיו פה לפנינו. אנחנו פועלים כל לילה מול התופעה הזאת, וכמובן מול תופעות נוספות כמו תשתיות טרור שמנסות להוציא פיגועים מאזור חברון ובית לחם. שם אנחנו מוכוונים על ידי המודיעין, ומבחינתנו ברגע שיש 'שריקה' של החטיבה – אנחנו תוך דקות נמצאים כבר באותו כפר ויודעים לעצור את הבן אדם. אנחנו מייצרים במרחב חופש פעולה על ידי פעילויות לכאורה פשוטות כמו סיורים. זה נותן לנו חופש פעולה בכפרים ואת האפשרות לעשות פעולה מהירה כדי ללכוד את תשתיות הטרור המשמעותיות".
לוחמי צה"ל בחטיבת עציון | צילום: דובר צה"ל
לא מעט מחבלים שוחררו במסגרת העסקאות גם לגזרה שלכם, זה לא מגביר טרור?
זאת נקודה נכונה. במהלך המלחמה היו פה אירועים לא פשוטים שכבר כמעט יצרו כאן מצב אחר, והיה נראה שיכולים לאבד שליטה. זה לא קרה בעיקר בגלל הפעולות שנעשו ושאנחנו ממשיכים לעשות".
נוהגים לומר שיש "תחרות למידה" בין כוחות הביטחון לארגוני הטרור. אתם חשים משהו כזה כאן?
"אנחנו נערכים לכל תרחיש", מבהיר סא"ל ל', "גם לאירועים שיכולים להיראות דמיוניים. החטיבה נערכת כאן עם תוכניות לכל סיטואציה שיכולה לפגוש את הכוחות מחר בבוקר. איום הרחפנים זה איום מהותי. היכולת להבין מה נמצא בשמיים, ולהגיע מיד לאותם אנשים שעלולים להחזיק ביכולות כאלה, זה גם חלק מהסיפור, ועשינו גם משימות כאלה. הזניקו אותנו ותפסנו רחפנים, זה חלק מהחזקת עתודות חזקות ושיודעות להגיע לכפרים במהירות. אין דבר כזה שמשהו עף באוויר ואנחנו לא מיד יודעים במי מדובר. לפעמים זה מתגלה כחתונה שמתקיימת כאן באזור הגוש ומתברר שהצלם לא תיאם איתנו את הטסת הרחפן, ולפעמים זה מגיע מהכפר ואז הולכים ותופסים אותו כדי שהאיום הזה לא יתפתח".
אתם מתייחסים לכיתות הכוננות ומחלקות ההגמ"ר כחלק מתפיסת הביטחון שלכם?
בוודאי, זה חלק בלתי נפרד ממערך ההגנה ומתפיסת ההגנה שלנו. אנחנו מדברים על מרחבים כמו עומק הכפרים והפאתים, השטחים ששולטים על המעברים החיוניים והצירים, וכמובן גם על היישובים עצמם, שם אתה חייב לתאם כוח שיהיה למקרה שכל שאר המעגלים כשלו", הוא אומר ומציין שזה המקום להגמ"ר וכיתות הכוננות, "לכן יש גם מערך שיודע לטפל בדברים כאלה ולהגן על התושבים. זה חלק מהסיפור והתיישבות כאן חזקה מאוד. אנשים כאן נושאים בעצמם נשק ברישיון, ויודעים להגן על עצמם, במקרה שכל המעגלים כשלו והם נמצאים בסכנה. זה משהו שלצערי למדו והתנסו פה שנים ארוכות בהרבה מאוד אירועים שחוו פה. הקשר בין הצבא להתיישבות פה הוא מדהים. אנחנו משקיעים גם בזה הרבה מאוד כדי לחזק את הקשרים ואת שיתוף הפעולה. אנחנו בסוף פה בשביל הגנת היישובים שלנו, זו בסוף המשימה העיקרית".
אירועי פשיעה לאומנית, טרור יהודי, זה משהו שקורה בגזרה שלכם?
"כן, חווינו גם אירועים כאלה. אנחנו מזמנים מאוד מהר משטרה וכוחות מג"ב כי יש חלוקה ברורה - הם עוסקים בטיפול מול האוכלוסייה הישראלית ואנחנו מול האוכלוסייה הפלסטינית. בכל אירוע כזה אנחנו קודם כל משתלטים על המצב ומצמצמים את החיכוך בין הצדדים עד שכוחות התגבור מגיעים. כל אחד עוסק בתחום שלו. זה קורה כי אין פה הפרדה וחיים אחד בתוך השני ואז יש חיכוכים. אני לא שופט, כל מקרה לגופו, יש פעמים שהאשמה על צד אחד ויש פעמים שהאשמה היא על הצד האחר. כל דבר כזה יכול להיות הטריגר לאירוע אחר, שאנחנו פחות מעוניינים בו. לכן אנחנו מתייחסים לזה במלוא הרצינות. צריך לומר: זה בשוליים, רוב האוכלוסייה נורמטיבית ומדובר בכמה עשרות אנשים בלבד שעושים את זה".
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
