יש לי 84,726 הודעות אימייל שלא נקראו. וזה רק באחד מחשבונות ה־Gmail שלי.
בערך 50 הודעות חדשות מגיעות לכתובת הזאת בכל יום, ורובן כנראה לעולם לא ייפתחו — הן נידונות להעלות אבק בתיבת הדואר המביכה שלי, שכבר חוגגת שני עשורים.
החודש גוגל הכריזה על פיצ’ר צפוי: "תיבת דואר AI" ל־Gmail, שסורקת את שבעת הימים האחרונים בחשבון כדי לייצר רשימת משימות. בדקתי את הכלי במשך שבועיים כדי להבין אם הוא יכול להציל אותי מהאסון שהאימייל המודרני הפך להיות.
הכי מעניין
"תיבת הדואר AI" עדיין בגרסת בטא, והיא זמינה רק למי שנרשם כבודק. ייתכן שהיא תשתנה לפני שתושק לציבור. עם זאת, ייתכן שכבר שמתם לב לדרכים נוספות שבהן גוגל משלבת את ה־Gemini שלה ב־Gmail, כולל כלים שעוזרים לכתוב הודעות ותצוגות־על של חיפוש מבוסס AI.
אילוסטרציה, מחשב נייד | צילום: סופי גורדון, פלאש 90
לכלי "תיבת הדואר AI" יש תפקיד אחד: לסרוק את האימיילים בחשבון וליצור רשימת משימות קצרה כדי שתדעו על מה צריך לחזור. הרשימה מופיעה בלשונית ייעודית בשם "AI Inbox", ומתעדכנת כשפריטים חדשים מגיעים. באותה לשונית יש גם מקטע בשם "נושאים שכדאי להשלים". אלה נראים כמו דברים שה־AI לא היה מספיק בטוח כדי לסמן כ"משימה", אבל הוא די משוכנע שלא כדאי שתשכחו מהם.
"תיבת הדואר AI" מתייחסת לאימייל לא כרשימת שרשורים נפרדים, אלא כנושאים רחבים יותר. למשל, אם יש לכם כמה טפסי מס ובקשה מרואה החשבון שלכם, ה־AI יאחד אותם להצעה אחת כוללת. הוא גם משתמש ברמזים כמו תדירות הקשר עם מישהו כדי לקבוע מה באמת חשוב. במצב הנוכחי זה כלי פשוט מאוד — כמעט פשוט מדי, כי עדיין אין דרך להיפטר מהצעות או לסמן שהן בוצעו.
קל להבין איך יש לזה פוטנציאל להפוך את האימייל לשימושי שוב — או לפחות לפחות נורא. אבל איך בכלל הגענו למצב הזה?
בינה מלאכותית במייל | צילום: שאטרסטוק
כמו רבים מבני דור המילניום (המאוד־מבוגרים), צברתי כמה חשבונות Gmail למטרות שונות. כשהצטרפתי בפעם הראשונה כמשתמשת בטא, זה היה בעיקר כלי לתקשורת עם חברים או משפחה. אחר כך הוספתי חשבון "קורבן" לקניות ולכניסות לשירותים שונים — הכתובת הזאת כבר שותפה, נמכרה ונגנבה כל כך הרבה פעמים, שאין שום תקווה להפוך אותה לשימושית בצורה ידנית.
המעבר מכלי לתקשורת אישית ל"מגירת זבל" קרה בהדרגה לאורך שלושת העשורים האחרונים, ובין היתר הוזן מהעלייה של חלופות תקשורת מיידיות יותר כמו הודעות ישירות והודעות טקסט.
"הגענו למצב שבו האימייל לא רק נמצא בכל מקום בחיים המקצועיים והפרטיים שלנו, אלא שהוא גם הוצף בספאם והפך לפחות חשוב," אומרת מאר היקס, פרופסורית והיסטוריונית של טכנולוגיה ב־אוניברסיטת וירג׳יניה. "זו צירוף נסיבות מיוחד שיוצר פח אשפה ענק שצריך לעבור עליו, כי יש מעט מאוד פנינים שחייבים לבדוק מדי יום."
גוגל ניסתה בעבר לעשות סדר בכאוס. ב־2013 היא הוסיפה מיון אוטומטי כדי לשים מיילים בלשוניות כמו "מבצעים" ו"פורומים". בהמשך היא הוסיפה "דחיפות" (nudges) שמעלות לראש התיבה הודעות שהיא מזהה שאולי דורשות מעקב.
אף שהאימייל כנראה יישאר כאן, כי הוא כבר מזמן הפך למשהו שדומה יותר לתשתית חובה מאשר לכלי תקשורת נינוח, התפקיד של בינה מלאכותית פחות בטוח, אומרת היקס. "מצד אחד אנשים אומרים שהכלים האלה ממש מועילים. מצד שני יש התנגדות עצומה, ואפילו שנאה גלויה, כלפי בינה מלאכותית כללית," אומרת היקס.
עוד כתבות בנושא
ההתנגדויות ל־AI נגרמות לעיתים קרובות מתוך דאגות לסביבה, מהאופן שבו מאמנים בינה מלאכותית על תוכן בלי הסכמת היוצרים, מאובדן מקומות עבודה, ואולי הדבר הרלוונטי ביותר ל־Gmail: מפרטיות.
גוגל אומרת שכלי "תיבת הדואר AI" לא משתמש באימיילים שלכם כדי לאמן בינה מלאכותית, ושהוא מסתכל לאחור רק שבוע אחד כדי לייצר את ההצעות. היא גם אומרת שאין שום אדם שבודק את התוכן מהאימיילים שלכם או את תוצאות ה־AI.
בינתיים אני משאירה את "תיבת הדואר AI" פעילה, כי אני צריכה כל עזרה אפשרית. אני כנראה לעולם לא אדע על מה כל 84,726 המיילים האלה, אבל אולי אצליח לא לשכוח להגיש דוחות מס, או לזכור להירשם לאסיפות מורים.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
