הרעיון לפיתוח רבי וירטואלי החל לנבוט אצל אלן בקר לפני כשנתיים, בפגישת מחזור של בני גילו בישיבת מעלות. "נפגשנו כל ה'שיעור' לשבָּת בישיבה, יחד עם הרבנים שלימדו אותנו בתקופה ההיא. כולם הגיעו עם המשפחות שהקימו וזה היה מרגש. הראיתי לילדים את הבית הקטן והצנוע שבו גרתי עם אימא שלהם ליד הישיבה בשנתיים הראשונות אחרי החתונה. במהלך השבת קיימנו שיח פתוח עם ראש הישיבה הרב יהושע ויצמן, שעודד אותנו לשאול שאלות בכל נושא שעולה על דעתנו. כיוון שכבר הייתי אז עמוק בעולמות ה־AI ואחרי אקזיט, שאלתי מה הרב חושב על ההשפעה שיש לבינה המלאכותית על היהדות. הדיון המעניין שהתפתח שם גרם לי להפנים שהעולם משתנה, וגם היהדות משתנה בהתאם.
"ברמה ההיסטורית, מוסד הרבנות שאב את כוחו מהעובדה שלרבנים יש ידע שאין לאחרים. הרב משקיע את כל כולו בהתעמקות בתורה, ואז היהודי ה'פשוט' מגיע לרב ושואל אותו שאלות. זה אחד מעמודי התווך של היהדות, שמייצר גם את ההיררכיה בתוכה. אבל כשה־AI יודע הרבה דברים לא רק בעולמות כמו מתמטיקה ומשפטים אלא גם ביהדות, פתאום גם מוסד הרבנות משתנה. לא בהכרח צריך ללכת לרב כדי לשאול, אפשר לשאול את הבינה המלאכותית. מוסד הרבנות אולי עוד לא הבין שכדי להישאר רלוונטי, גם הוא צריך להשתנות. להיות מקור ידע זה כבר לא מספיק כדי לשמר את הכוח המסורתי שלו בידיו. הייתה פה סגירת מעגל שדווקא השבת בישיבה גרמה לי לתובנה הזאת".
כמי שמכיר היטב את עולם הידע התורני ונטוע כיום בעולם הבינה המלאכותית, עלה בראשו של בקר הרעיון לפתח "רבי AI", מעין אווטאר שהוא מומחה לענייני יהדות. "חשבתי שזה יהיה שימוש יפה לטכנולוגיה, שתוכל להוות 'כלי מעבר' לעולמות היהדות. תמיד רציתי להשפיע גם על עולם היהדות וגם על עולמות הבינה המלאכותית, והחיבור הזה נראָה לי מתבקש".
חברת איסלף, שהקים בקר, חָברה ל"אוניברסיטת אברבנאל" בארגנטינה ללימודי יהדות. זוהי האוניברסיטה היהודית היחידה בדרום אמריקה, ולומדים בה סטודנטים יהודים ושאינם יהודים. האוניברסיטה מתמקדת בלימודי יהדות וישראל, לימודים בין־דתיים, חדשנות ומנהיגות, והיא חלק מרשת של אוניברסיטאות ציבוריות ופרטיות ברחבי אמריקה הלטינית. יחד הם השיקו את האווטאר הראשון בעולם ללימודי יהדות, ואפשרו לתלמידי יהדות ורבנות להשתמש בשירותיו.
"האוניברסיטה התחילה להטמיע אצלה את הרבי־AI שפיתחנו בשבילה", מספר בקר. "זה בעצם מנוע AI שהוא גם ויזואלי, והוא מחובר למקורות המידע של היהדות. הסטודנטים יכולים לנהל איתו שיחות וללמוד איתו. זה כלי שמשמש כמורה פרטי אחרי שעות הלימודים המסורתיות, הפרונטליות. הכלי נמצא בבחינות ראשוניות, ובהתאם לממצאים נמשיך לפתח אותו לשימוש נרחב. לשמחתנו אנחנו מקבלים תגובות נלהבות גם מהאוניברסיטה וגם מהתלמידים הראשונים, וכשיהיו תוצאות רשמיות נפרסם אותן".
כדי שטקסטים ישמשו כמקורות שהבינה המלאכותית שואבת מהם, הם צריכים לעבור דיגיטציה. "לא כל פרשנות על הגמרא בהכרח נמצאת ברשת, ויש פרשנויות של 'אחרונים' על עניינים מסובכים שמן הסתם לא עברו דיגיטציה, בין השאר כי חלקן בארמית. אבל רוב הספרות היהודית עברה דיגיטציה מלאה – מקורות כמו התנ"ך, ההיסטוריה היהודית, ודאי כשמדובר על עניינים של מסורת ותרבות יהודית, כמו מנהגי ליל הסדר או הלכות ברית מילה, שגם אנשים שאינם אורתודוקסים מקיימים".
האם ניתן לשאול את הרבי הווירטואלי שאלות הלכתיות?
"בכוונה לא נכנסנו לסוגיה ההלכתית, למרות שאפשר בקלות רבה להטמיע במערכת גם את המקורות ההלכתיים. קיבלנו החלטה אסטרטגית לא לעשות את זה בשלב הראשון, כדי לראות קודם כול איך אנשים מגיבים לכלי הבינה המלאכותית בתחום היהדות. והתגובות נלהבות.
"האפשרות לשאול את האווטאר שאלות הלכתיות בהכרח תעלה בהמשך הפיתוח, כי ההלכה ברובה עברה דיגיטציה, והמון שאלות ותשובות הלכתיות כבר נמצאות ברשת. אפשר לאמן את ה־AI על זה. הרבה רבנים מתעניינים בכלי הזה ורוצים לקחת בו חלק ולשתף איתנו פעולה. מדהים אותי לראות את ההתלהבות של גופים אורתודוקסיים מאוד, ושל רבנים מובילים בציונות הדתית".
התוכניות השתנו
הידע התורני העסיק את בקר, בן 35 כיום, מגיל צעיר, אבל הוא לא העלה בדעתו את הדרך שבה יתרום להפצתו, לא בתור רב אלא דווקא כד"ר למדעי המחשב. הוא נולד באורגוואי, ובילדותו המוקדמת הוריו חזרו בתשובה. כשהיה בן 11 החליטו הוריו לעלות ארצה כדי לחיות חיים יהודיים מלאים. בשנותיהם הראשונות כאן התגוררו ברעננה, ואלן נשלח לישיבת בני עקיבא המקומית ואף היה מדריך בתנועה. שם גם הכיר את אשתו, והם נישאו בגיל 19. אלן הפך לאברך צעיר בישיבת מעלות, שבה למד גם לפני נישואיו.
"אני ואשתי חשבנו שכך ייראו החיים שלנו – חיים דתיים אינטנסיביים, עם השקעה רבה בלימוד התורה", הוא מספר. "אבל אחרי כמה שנים בישיבה הבנתי שלמרות האמונה שלי שביהדות יש הרבה עומק שרלוונטי מאוד לחיים שלנו, התפיסה שגדלתי עליה, ששמה את התורה וההלכה במרכז, היא לא בהכרח נכונה עבורי. פיתחתי תפיסת עולם רחבה יותר שרואה ביהדות זרם משמעותי ומשפיע על התרבות האנושית, אבל לא כל מה שמשתקף מתוך התרבות הזאת נכון בהכרח נכון לחיים שלי".
שנתיים לתוך הנישואים חוו השניים משבר. אשתו של בקר חשה נבגדת לאחר שהבינה שלמרות שהתחתנה עם אברך, אמונתו השתנתה והיא כבר לא זו שלאורה תכננו לבנות את ביתם המשותף. "היא הבינה שאם אנחנו רוצים להמשיך לחיות יחד ולהקים משפחה יחד, החיים יראו שונה ממה ש'הובטח' לה. היה לנו משבר גדול אבל החלטנו להמשיך יחד, כי אנחנו מאוד אוהבים זה את זה. הסכמתי שננהל בית דתי אורתודוקסי, אבל עם זאת אמרתי שאני לא יכול לשקר לעצמנו – לה או לילדים שלנו, ושאני צריך להיות כן עם עצמי ועם המשפחה שלי בנוגע למה שאני חושב שהוא נכון, גם אם לא לכולם זה יהיה נוח.
"בסוף הגענו להסדר בינינו שמחזיק עד היום, ואנחנו נשואים כבר יותר מ־15 שנה, מגדלים שלושה ילדים בני 14, 10 ו־4 בגבעת־שמואל. הבית שלנו הוא דתי אורתודוקסי אבל גם פלורליסטי. אנחנו שומרים שבת ואוכלים כשר, אבל אנחנו לא מחנכים שזו תפיסת החיים היחידה ולא טוענים בהכרח שזה מה שא־לוהים אמר או רוצה, או שמי שעושה אחרת הוא בהכרח טועה. זו דרך חיים שבחרנו לחיות בה, כי זה מה שמתאים לנו".
איך מסבירים את זה לילדים?
"הילדים לומדים בבתי ספר דתיים, ומן הסתם אלה לא דברים שעוברים בצורה חלקה וקלה. הם חוזרים הביתה מבית הספר ומעמתים אותנו עם שאלות על בסיס מה שהם לומדים. זה מייצר קונפליקטים ודיונים כל הזמן – גם בבית שלנו ומולנו ההורים, גם בבתי הספר, וגם מול הסבא והסבתא או הדודים ובני הדודים. אנחנו מסבירים להם שככה אנחנו עושים בבית שלנו, והם מבינים שהמשפחה שלהם שונה משאר המשפחות בבתי הספר. זה לא משהו שאפשר להתעלם ממנו, אבל אנחנו מתמודדים עם זה, ואני חושב שמתמודדים יפה".
נס שמתגשם
לאחר פרישתו מהלימודים בישיבה פנה בקר למסלול האקדמי. "הבנתי שהתשוקה שלי ללימודי יהדות לא הייתה בהכרח ללימודי יהדות גרידא, אלא שאיפה לידע באופן כללי. הבנתי גם שהנושאים העיקריים שאני מתעניין בהם הם פילוסופיה, להבין את העולם ואת האדם. אהבתי גם מדעים, פיזיקה ומתמטיקה, אז הלכתי ללמוד תואר כפול בהנדסת חשמל ובפיזיקה באוניברסיטת בר־אילן. לאחר שסיימתי תואר ראשון, נחשפתי במקרה לקורס שנקרא 'מבוא ללמידת מכונה'. באותם ימים, בשנת 2012, התחום הזה היה מאוד לא מוכר. חצי שעה לתוך הקורס התאהבתי בתחום הזה לחלוטין. חזרתי הביתה ואמרתי לאשתי בעיניים בורקות שזה מה שאני רוצה לעשות כשאהיה גדול.
למידת מכונה, מסביר בקר, "היא תחום שמאפשר, באמצעות מתמטיקה ולוגיקה, לאמן מודלים שיבינו איך העולם סביבנו עובד. התחום הזה התחבר אצלי לשני הרצונות הכמוסים שלי: להבין את העולם והאדם, ולעסוק במדעים. ראיתי לנגד עיניי כלי שמאפשר לעשות איזשהו מידול של המציאות, של אנשים, של העולם. כלי שיש לו יכולת להבין תמונות, להבין דיבור, לייצר דיבור משל עצמו. זה היה נראה כמו נס שמתגשם, והיה ברור לי שאני חייב להתעסק בתחום.
"הבעיה הייתה שבשנת 2012 התחום היה מאוד לא בשל. לא הייתה בזה עבודה מחוץ לאקדמיה, ובקושי היו תארים מתקדמים. למזלי נודע לי על יעקב גולדברגר, היום פרופסור בפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר־אילן, שבדיוק חזר מפוסט־דוקטורט אצל ג'פרי הינטון, מדען מחשבים אנגלי שהמציא את התחום של 'למידה עמוקה' – השלב הבא של למידת המכונה. חיזרתי אחרי גולדברגר, שיקבל אותי לכתוב אצלו תזה ודוקטורט, ואחרי מסע שכנועים של כמה חודשים הצלחתי במשימה. בתקופה הזו פרסמתי עשרה מאמרים בכל הספקטרום של בינה מלאכותית ולמידה עמוקה – על היכולת להבין דיבור ותמונות, ולייצר דיבור ותמונות. כתבתי על AI שהוא מולטי־מודל, כלומר לא רק טקסט או דיבור או וידאו, אלא הכול ביחד. אלה דברים שאז היו בגדר חלום".
אחרי שסיים את הדוקטורט בהצטיינות, תהה בקר בנוגע להמשך דרכו. "כבר היו לנו שני ילדים, והתלבטתי אם ללכת לעבוד בחברה גדולה כמו גוגל או פייסבוק, לקבל שכר גבוה ולבסס את המשפחה הקטנה שהקמנו, אחרי כמה שנים שאני ואשתי הקדשנו לאקדמיה – או ללכת להיות יזם. כיוון שבמהלך הדוקטורט יצא לי קצת לעבוד ולייעץ, הבנתי שאני חייב להיות יזם. לא כי הייתי כל־כך מוצלח בזה, אלא כי הרגשתי שזה הייעוד שלי – לעשות דברים חדשים ולפרוץ גבולות".
בשנת 2017 הקים בקר עם שותפים חברת סטארטאפ בשם voca. "לא היה לנו כסף, והיינו צריכים לקחת הלוואה כדי לשרוד את התקופה הזאת ברמה הבסיסית. הבטחתי לאשתי שאם אחרי שנה הסטארטאפ לא יצליח, אני אלך לעבוד בחברה גדולה ויהיה בסדר".
החידוש הטכנולוגי של ווקה היה פיתוח "נציגי שירות" וירטואליים מבוססי בינה מלאכותית, שמקיימים שיחה עם הלקוח ומחליפים נציגים אנושיים. הטכנולוגיה שילבה פיתוחים מתקדמים בתחום הבינה המלאכותית, ויצרה שיחה דו־כיוונית שנשמעת אנושית לחלוטין. הסוכנים הווירטואליים יודעים להתאים את התגובות שלהם, כמו גם את הקול, השפה, המבטא וטון הדיבור. כך הלקוחות מקבלים שירות "אנושי" ככל האפשר, מבלי לדעת שהם מדברים עם בוט.
לדברי בקר, "ווקה הייתה אחת החברות הראשונות בעולם שפיתחה סוכנים קוליים חכמים לצורך שירות לקוחות ומכירה". לאחר כשלוש שנים היא נרכשה על ידי סנאפצ'ט, הרשת החברתית האמריקאית, תמורת 70 מיליון דולר. "זה היה מאוד משמעותי עבורי גם ברמה האישית והמשפחתית: היינו נשואים 13 שנים, שאת רובן בילינו באקדמיה, שקועים בעול הגידול של שני ילדים קטנים ובהתמודדות עם קשיי פרנסה. פתאום ביום אחד המצב שלנו השתנה לחלוטין וקיבלנו עצמאות כלכלית.
"אחרי שהחברה נמכרה המשכתי לעבוד בסנאפצ'אט במשך שנתיים, והובלתי את הפעילות של הבינה המלאכותית שמנהלת שיחה בין אדם למכונה. זה היה מאוד מעניין ומעורר השראה. יש יותר מחצי מיליארד משתמשים יומיים באפליקציה הזו, ומבחינתי זה היה הישג להביא את הטכנולוגיה שפיתחנו לכאלה היקפים".
ככלות הקול והתמונה
בשנת 2019, כשהוא בן 29 בלבד, נכנס בקר לרשימת הצעירים המבטיחים בתחום הטכנולוגיה של מגזין פורבס האמריקאי. אחרי מכירת ווקה לסנאפצ'אט, הוא למד תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת הרווארד, במסגרת תוכנית מנהלים. בסיום התוכנית הזאת, בשנת 2023, הקים את חברת הסטארטאפ eSelf, שהיא "הדור הבא של הסטארטאפ הקודם", לדבריו. "אם בסטארטאפ הקודם עשיתי שיחות קוליות בין בני אדם ל־AI, בסטארטאפ הזה אנחנו עושים שיחות וידאו. זו יכולת של AI לראות את המשתמש, ויכולת של המשתמש לראות את ה־AI ולנהל איתו שיחת זום.
"כבני אדם אנחנו מתקשרים בצורה הכי טובה בשיחה פנים אל פנים. זו התקשורת הכי עמוקה וכנה שיש. בשיחה שלא מתרחשת פנים מול פנים אנחנו מאבדים המון מידע, כי חסרות הבעות הפנים, המימיקות, התגובות הפיזיות. הסטארטאפ הזה נבנה מראש מתוך הבנה שאני רוצה לפתח AI כמה שיותר אנושי. הלימודים שלי ושני הסטארטאפים הם חלק ממסע אחד שמחבר בין שתי התשוקות שלי – התשוקה למדע, לפיזיקה, מחשבים ומתמטיקה, והתשוקה להבין את בני האדם. השאיפה לבנות משהו שיעזור למגוון גדול של אנשים מניעה אותי ונותנת לי אנרגיה".
לצד תחומי מכירות ושירות לקוחות, הכלים שאי־סלף מפתחת רלוונטיים גם לעולם החינוך. "בסוף, הלמידה הכי טובה נעשית בצורה ויזואלית. אפשר ללמוד גם באמצעות התכתבות ובשיחת טלפון, אבל כשהלמידה משלבת ויזואליה זו הלמידה הכי עמוקה שיש, כי זה כולל את כל האלמנטים שיש בשיח אנושי, וככה המוח זוכר בצורה הכי טובה. הריכוז שלנו הכי גבוה כשאנחנו נמצאים פנים אל פנים וכשאנחנו רואים משהו, לא רק שומעים או כותבים".
בקר חבר למט"ח, המרכז לטכנולוגיה חינוכית, ויחד הם השיקו מיזם שאפתני: מורה פרטי מבוסס בינה מלאכותית בדמות אווטאר, שיהיה זמין לכל תלמיד בישראל במטרה לצמצם את הפערים בין מי שיכולים לממן מורה פרטי ואלה שלא. הפיילוט כלל עשרת אלפים תלמידים: "הם למדו לבגרות באנגלית באמצעות ה־AI שלנו, והראינו שהתלמידים שנעזרו בו משפרים תוצאות".
בחודש שעבר עשה בקר אקזיט נוסף, כאשר חברת קלטורה הישראלית קנתה את אי־סלף, שהוקמה לפני שנתיים בלבד, תמורת 28 מיליון דולר. לאחר הרכישה הצטרף בקר לחברת קלטורה, בתפקיד מנהל טכנולוגיות ראשי. הוא מתכוון להמשיך לפתח את הכלים הללו לטובת לימודים ווירטואליים, "לאו דווקא בלימודי יהדות אלא ככלי ללימודים באופן כללי, כדי לאפשר לכל אדם בעולם לקבל גישה לידע בצורה זמינה, נגישה וזולה. כמו שהרבי־AI עושה דמוקרטיזציה של היהדות בעולם, כך האווטארים הלימודיים עושים דמוקרטיזציה של הידע באופן כללי. השאיפה היא שלכל אדם שרוצה בכך תהיה גישה למורה פרטי משלו".
אז האם הדמויות הווירטואליות שבקר ודומיו מפתחים יוכלו להחליף את הרב, המורה, הרופא והפסיכולוג? הוא לא סבור כך, אבל כן מעריך שהתפקידים האלה יעברו שינוי. "ה־AI לא יכול להחליף את הקשר הרגשי והאישי, אבל האוטוריטה תיחלש, והרב יאבד מהכוח וההכרחיות שלו בעולם היהדות. כדי להישאר רלוונטיים, הרבנים צריכים לעבור טרנספורמציה ולא להיות רק מקור לידע. כל מוסד שמבוסס אך ורק על ידע, יוכל להיות מוחלף ב־AI. לצורך העניין, מחנך לא יוכל להיות מוחלף, כיוון שיש לו ערך מוסף מעבר לידע בלבד"