לפני תשע שנים בערך, הקבוצה שאני אוהד רצה למשך רוב העונה בצמרת הטבלה. לאוהדים של קבוצות גדולות קשה לפעמים להבין את ההתרגשות שיש בסיום המשחק, כשמתברר לך ממבט בטבלה שהקבוצה שלך, אפילו לא הכי גדולה בעיר שלה, ניצבת במקום השני או אפילו הראשון, גם אם זה רק לשבוע אחד.
בדיוק אז התחלתי להאזין להסכתים בקביעות, וציפיתי שפודקאסט הכדורגל שאני מאזין לו - זה שמסקר לעומק את ליגת־העל - יתייחס להצלחה של הקבוצה שלי, אבל לא היה כמעט אזכור להצלחה שלנו. אז התחלתי לחפש אפשרויות נוספות, והגעתי ל"ציון 3".
ציון 3 | צילום: ללא
כשהתחלתי לשמוע את ציון 3 הוא נשמע אחר לחלוטין מכל הסכת שאי פעם שמעתי על כדורגל. הסאונד לא היה משהו, והאמת היא שגם לא ממש התייחסו לקבוצה שלי, אבל נשביתי בטירוף. את ההסכת הקימו שני הייטקיסטים, יונתן נמרודי וראם שרמן (שהגיש את "גיקונומי"), אוהדי כדורגל שרופים שניהם. במשך השנים שרמן עשה צעד אחורה וכעת הוא מופיע רק לעיתים נדירות בהסכת. יחד עם נמרודי מובילים את ציון 3 משה זיאת, איציק שאשו, איתן לשם ואור אמיגה, שהצטרף בשנה האחרונה.
הכי מעניין
כל אחד מהמעורבים אוהד קבוצה אחרת, והפוזיציה - כפי שנמרודי אומר ללא הרף - מונחת על השולחן. בכל דיון על קבוצה זכות הדיבור בראש ובראשונה היא לאוהד הקבוצה, וכשהיריבה המרה שלך מפסידה אתה לא צריך להעמיד פנים אובייקטיביות ויכול לבוא לחגוג על הראש של הפאנליסט המסכן.
עוד כתבות בנושא
מאז שהתחלתי להאזין בקביעות לציון 3 השתנו בה הרבה דברים. הסאונד השתפר. היא הפכה לתוכנית וידאו אינטרנטית - קודם במיזם הטלוויזיה הכושל "רלוונט" ובשנתיים האחרונות ב״וואלה+״. הכאוס המטורף שהיה בכל פרק התחלף בליינאפ מהודק יחסית (שגם אותו שוברים מדי פעם), וההסכת צבר קהל מאזינים גדול ואדוק, שיגיע ביום שלישי הקרוב לאירוע סיכום עונה וסיכום עשור להסכת, בלא פחות מאשר פארק הירקון.
אלפי הכרטיסים לאירוע נחטפו בתוך ימים ספורים, ולכבוד המאורע ההסכת הוציא קולקציה של חולצות ממותגות, ואפילו קפסולות קפה עם לוגו ההסכת עליהן. הפודקאסט שהתהדר פעם בעצמאותו ובכך שהוא לא מושפע מחסויות מקבל בשביל האירוע ובשביל הפרקים שלקראתו כספי תמיכה בסכומים נכבדים, בין השאר מחברת משקאות גדולה.
אפשר לומר שציון 3 התברגנו עם השנים. כבר לא מדובר בשני אוהדים שרופים שצועקים לתוך מיקרופון מקרטע. יש אולפן מעוצב, ספות, שלושה או ארבעה פאנליסטים בכל פרק וגם נותני חסות. הקסם שנשאר הוא גישת האנדרדוג, שעדיין קיימת, ויכולה להביא אותם לפעמים גם לכתוש בלייב פודקאסט מתחרה על כך שהוא גונב להם רעיונות; והעובדה שבהגדרה הם מציגים את עצמם כ"לא מומחים" שמדברים מפוזיציה של אוהד; וגם הפינות ההזויות שבהן הם צולבים אנשים שמעלים פוסטים בלינקדאין או דנים בדבר האחרון שקרה בריאליטי בטלוויזיה; וכמובן החיבור ההדוק בין שלל חברי הפאנל, שכל אחד מהם אוהד קבוצה אחרת אבל הם יודעים לתת ביקורת ולהחמיא לכל הקבוצות בליגה.
ובנוסף לכל המעלות שמנינו כאן, ציון 3 הוא אחד מהסכתי הספורט המואזנים ביותר בעברית בגלל היכולת של חברי הפאנל להפוך את המאזינים לאוהדים של הציון עצמו. כאלה שכבר יודעים לשיר את כל הפרודיות שלהם לשירים שבתוכם משובצים שמות של שחקנים אקראיים (נסו לשיר ליד מאזין קבוע של הציון את "ארץ חדשה" למשל), רוכשים את המוצרים שהם מוציאים עם הלוגו של ההסכת, וקנאים מכל הלב להסכת שמשנה בדרכו הבלתי מתפשרת את תקשורת הספורט בישראל.
שווה האזנה
מה יש בזה: אימא תרזה
בפרק ה–400, קובי מלמד ואלעד יצחקיאן בודקים את המיתוס מאחורי הנזירה הרחמנית.
הקיפוד והשועל: איה כורם
שמואל רוזנר מארח את הזמרת שהוציאה אלבום תשובה לשירי נתן אלתרמן וספר חדש ומצליח.
קולינריה בישראל: טל פייגנבאום
יובי יאמ מארחת את השף של מסעדת קלארו למסע קולינרי בין תחנות חייו ומדברת איתו גם על ההצלחה בלונדון.