חברי "ציון 3" הופכים את הכדורגל הישראלי למשהו שאסור לפספס

הדבר הכי מפתיע במפגש עם מגישי "ציוּן 3" הוא שאין הפתעה. מרגע שהם נוחתים לריאיון בבית הקפה התל־אביבי הקטן ועד שאנחנו נפרדים לשלום, הם נשמעים בדיוק כמו בהסכת שלהם – עם הדינמיקה, הביטויים הייחודיים, הבדיחות הפנימיות הבלתי פוסקות ואינספור האזכורים לכדורגל הישראלי. הם יכולים להתכסח ולעלות לטונים גבוהים בדיון על מאמן מכבי תל־אביב, ובאותה נשימה להריץ רצף בדיחות אינסופי, ולתת תחושה שאתה מאזין לחברים שלך בשיחה על כדורגל. וזה כנראה סוד ההצלחה של ציון 3, שהיה אחד הפודקאסטים הראשונים בישראל, ודאי בתחום הספורט, וכיום הוא תוכנית טלוויזיה שבועית שמשודרת בערוץ וואלה+. גם כשבכל פינה צצים הסכתים של אוהדים שפותחים מיקרופון ומדברים את עצמם לדעת, "ציון 3" מצליח להתבלט מעל כולם כתופעה שמשנה את תקשורת הספורט בישראל.

חברי "הציון" הם יונתן נמרודי, 38, עובד בחברת מטא (פייסבוק לשעבר) ואוהד מכבי תל־אביב; משה זיאת, 38, איש היי־טק ואוהד בית"ר ירושלים; ואיציק שאשו, 49, כותב תוכן, יוצר עצמאי (מיוצרי סדרת הקאלט "שרופים") ואוהד של קבוצת בני יהודה תל־אביב. בפודקאסט מצטרפים אליהם להופעות אורח גם ראם שרמן, איתן לשם ועומר ליס, אוהדים של הפועל באר־שבע, הפועל תל־אביב ומכבי חיפה בהתאמה. למה חשוב לציין איזו קבוצה כל אחד מהם אוהד? כי מבחינתם, זה בעצם לב הסיפור. או כמו שמסביר נמרודי: "כשאני מגיע לתוכנית ואומר - אני יונתן, אני אוהד מכבי תל־אביב שרוצה שהפועל תל־אביב תרד ליגה, ועכשיו אגיד מה לדעתי הם צריכים לעשות בקיץ - הפוזיציה שלי על השולחן. אוהדי הפועל אולי לא אוהבים אותי, אבל הם מבינים מי אני כשאני מדבר, וזה משהו שלא קיים בתקשורת הספורט".

נמרודי הוא הלב מאחורי "פרויקט התשוקה", כפי שמכנים זאת בציון 3. זה התחיל מעמוד שהוא פתח בפייסבוק בשנת 2012 והעלה אליו ממים ביקורתיים על תקשורת הספורט. "משה פרימו ציון 3", כך נקרא העמוד, כביכול בהקשר של פרשן ערוץ הספורט. שורשי הפרויקט, חושף נמרודי, מתחילים הרבה קודם לכן, עוד בילדותו. כבנו של עופר נמרודי, מו"ל מעריב דאז, הוא נהג לפקוד מדי יום ראשון בבוקר את מערכת העיתון, כדי לקרוא את מוסף הספורט שמסכם את משחקי השבת. "לפני עידן האינטרנט, הדבר הכי חשוב בעולם מבחינת השחקנים היה הציון שנותנים להם בעיתון של יום ראשון", הוא מסביר. "יום אחרי דרבי בחיפה אני מגיע למערכת, לוקח את העיתון ומסתכל על הציונים של הקבוצה המפסידה. כל השחקנים קיבלו ציון 3, חוץ משחקן אחד שקיבל 5. שאלתי את העורך 'למה נתתם לו ציון גבוה יותר? הוא לא שיחק יותר טוב'. אז העורך אומר לי לחכות, ומתקשר לאבא שלי. כשהשיחה מסתיימת הוא בא אליי ואומר: 'טוב, אבא שלך הסכים שאספר לך - השחקן הזה הוא המדליף שלנו בקבוצה, וזו הדרך לגמול לו'".

משה זיאת: "כשאתה משדר במקום מזוהה כמו רלוונט, או לחלופין ערוץ 14, אתה נצבע פוליטית ועלול לשלם על זה מחירים. הופתענו לטובה מהמחיר המועט שהיה במקרה שלנו. בסופו של דבר, ההתעקשות שלנו לא לערב פוליטיקה שיחקה לטובתנו"

כשהעמוד צבר תאוצה, נמרודי הוזמן לדבר עליו בהסכת "גיקונומי". מי שראיין אותו שם היה ראם שרמן, והחיבור בין השניים הוליד לאחר כמה שבועות את ציון 3. הסגל המורחב התחיל להתגבש עם פתיחתה של עונת 2016/17 בליגה, בהמשך הגיע שאשו להתארח שם כדי לדבר על קבוצת בני יהודה, וכעבור כמה פרקים הפך גם הוא לחבר מן המניין. בעונה שלאחר מכן הצטרף זיאת. "בית"ר רצה אז חזק גם בליגה וגם בגביע", הוא נזכר. "בכל פודקאסט או תוכנית ספורט אמרו שזה מקרי, שהליגה חלשה. אותי זה עצבן, אז כתבתי לראם וביקשתי ממנו שאבוא לדבר בציון 3, וזה התגלגל לכך שהפכתי לפאנליסט מתחלף".

כשהפודקאסט צבר קהל מאזינים נאמן, מספר נמרודי, "זיאת התחיל לארגן את הכוחות של הפאנל המתחלף, והיה די ברור שהוא נבנה גם להנחיה קבועה של הדבר הזה".

כשיש הסכת מצליח בתחום הספורט, בוודאי כזה שמוגש בידי אוהדים לא אובייקטיביים באופן מוצהר, הוא חוטף הרבה ביקורת. הטענה המרכזית היא שבגלל הדומיננטיות של נמרודי, ציון 3 משרת בעיקר את אוהדי מכבי תל־אביב. כשאני מזכיר את הטענה הזאת, השלושה מזדעקים. "אם הייתי רוצה פודקאסט של אוהדי מכבי, הייתי עושה אותו עם החברים שלי מהיציע, אבל זה לא היה מעניין באותה מידה", אומר נמרודי. "אם תשים לב, מעולם לא ישבו על הספה שלנו שני אוהדים של מכבי. של קבוצות אחרות כן".

שאשו: "אם מישהו מאזין לפודקאסט יותר מכמה שניות, הוא שם לב שאני הכי מתמוגג כשמכבי קורסת. האמת, גם כשהפועל קורסת".

זיאת: "תמיד יש לנו אוהד מכבי חיפה בפאנל המתחלף, ואנחנו מקפידים שיהיה גם אוהד של הפועל באר־שבע ברוטציה. אחת הסיבות לכך שקשה לנו לשמר אוהד מכבי חיפה קבוע בפאנל היא שכל אחד כזה שמגיע להתארח אצלנו, חוטף אש מהחברים שלו. אבל הווייב שלנו הוא לא התכסחות סתם. אנחנו חברים, וזה מה שאנחנו מייצרים כאן – שיחה של חברים על כדורגל ישראלי".

שאשו: "אחד הפורומים הכי מצחיקים שאני מכיר זה היציע של אוהדי בני יהודה, ובעינינו ככה צריכה להיות תוכנית על כדורגל. אנחנו תמיד אומרים שזה בידור, ובסופו של דבר אוהדים רוצים שיהיה להם כיף, כמו ביציע".

נמרודי: "כשבתוכנית סיכום המחזור בערוץ הספורט, המנחה היא אוהדת מכבי חיפה ובפאנל יושבים שחקני עבר של מכבי חיפה – אף אחד לא יגיד להם 'אתם פאנל של מכבי חיפה', כי זה לא מכובד להצהיר על כך בפומבי. אני הייתי רוצה שבתקשורת הספורט יהיה לכל אחד שלט מעל הראש שאומר את מי הוא אוהד. זה משחרר את הפוזיציה שקיימת ממילא. אם אוהד מכבי חיפה אוהב לשמוע את ציון 3, זה כי הוא יודע שאני אוהד מכבי תל־אביב, והוא יודע שאני מת שהם יפסידו, ואני אגיד מה צריך לקרות איתם בלי להסתיר את האינטרס שלי".

גם היום, כשאתם כבר חלק מעיתונות הספורט לכל דבר, אתם עדיין מציגים את עצמכם כלא יותר מתוכנית בידור. אולי זה ניסיון להרחיק מכם את הביקורת?

נמרודי: "צריך להבין שהדבר הזה פשוט קרה לנו. זה לא שהקמנו את הפודקאסט ואמרנו 'אנחנו נגיע לוואלה ואחר כך נשתלט על התקשורת'. מעולם לא עשינו שום מהלך אקטיבי כדי לגדול. גם לרלוונט (הפלטפורמה הקודמת שבה שודר "ציון 3" - ח"ע) וגם לוואלה הגענו אחרי שהם התקשרו אלינו ורצו שנבוא. לכן אני מרגיש בנוח להגיד שזה מי שאנחנו. אפשר לראות שאנחנו יודעים טוב מאוד לטגן גם את עצמנו, אם צריך".

קיץ 2023 מצא את חברי ציון 3 מבוססים בצמרת טבלאות הפודקאסטים בישראל. אירוע שערכו במועדון גריי תל־אביב לרגל פתיחת העונה הביא לשם מאות מאזינים שרופים. נמרודי מספר שהוא כמעט נעדר מהערב החגיגי: כמה שעות לפני כן הלך לעולמו סבו יעקב נמרודי, שהיה בכיר בצה"ל ובמוסד, שירת כשגריר ישראל בטהרן והיה הבעלים של עיתון מעריב. לבסוף החליט הנכד לעלות על הבמה בגריי והקדיש בדמעות את האירוע לזכר סבו. "אני חושב שלכל אירוע אחר לא הייתי מגיע", אומר נמרודי. "אם זה היה מופע יחיד או פגישה בעבודה, הייתי הולך הביתה. אבל באותו יום עליתי, בגלל החברים ובגלל הקהילה של הציון. אחד הדברים הגדולים שפודקאסט נותן לך זו קהילה. בתקשורת המיינסטרים לא יכולנו להגיע לזה בשום צורה".

שאשו: "אני הולך ברחוב, עובר מולי מישהו עם אוזניות, והוא מסתכל עליי, מצביע על האוזניות ואומר 'אני בדיוק מקשיב לך בציון'".

נמרודי: "לדעתי ציון 3 אף פעם לא תהיה תוכנית הספורט המובילה של ישראל, כי אנחנו אלטרנטיבה במהות. בתקשורת המיינסטרים אני לא יכול להגיד שהמאמן של מכבי חיפה הוא בעצם בריסטה, וכשהם ספגו שני שערים הוא קיבל אספרסו כפול".

בתחילת עונת 2023/24 הגיע הזמן שלהם לקפוץ מדרגה. "רלוונט", מיזם הטלוויזיה של ליאור שליין, מודי פרידמן וניר צוק, בחר בהם להיות תוכנית הדגל שלו בתחום הספורט. מפודקאסט שמוקלט באולפן צפוף במשרדי חברת היי־טק, הם התעתדו להפוך לתוכנית טלוויזיה שמסכמת את המחזור בליגת העל. קשיים בהשקת הפעילות של הערוץ הביאו לדחייה של עליית התוכנית, המועד החדש נקבע לאחרי חגי תשרי – ואז הגיע 7 באוקטובר, והשגרה בישראל נקרעה לגזרים. העלייה של רלוונט לאוויר נדחתה שוב, וחברי ציון 3 מצאו עצמם מארגנים שידורים מיוחדים להרמת המורל ב"ספייס" של X , הכי רחוק מהזוהר של הטלוויזיה. ובכל זאת, אותן שיחות בספייס זכו להצלחה גדולה, וצורפו בסופו של דבר לפודקאסט כפרקים רגילים.

זיאת: "הספייס הראשון הוקלט כבר ב־8 באוקטובר בערב. אני לא יודע עד כמה אנשים זוכרים את התחושה שהייתה אז, אבל אני פחדתי באותו שלב לצאת אפילו לפיר האשפה של הקומה, כי אולי מחבל מחכה לי מחוץ לדלת. בשבילנו זו הייתה תרפיה - לעלות לשידור ולתת לעצמנו שעה של הסחת דעת מהטירוף שהלך בחוץ".

איציק שאשו: "במשחקים של בני יהודה קיימו טקס לזכר נרצח או חטוף, ותוך דקה אתה עובר מהזוועה הזאת לצעקות לחלוץ שיבעט כבר. הדיסוננס הזה ליווה אותנו מתחילת המלחמה"

שאשו: "כשליגות הכדורגל חזרו הלכתי למשחקים של בני יהודה, וברובם קיימו טקס לזכר נרצח או חטוף (הקבוצה, שמזוהה עם הצבע הכתום, אימצה את משפחת ביבס. לאחר החזרת גופותיהם של שירי וילדיה, השחקנים אף לבשו חולצה הנושאת איור שלהם – ח"ע). תוך דקה אתה עובר מהזוועה הבלתי נתפסת הזאת, לצעקות לחלוץ שיבעט כבר לשער. הדיסוננס הזה ליווה אותנו מהשנייה הראשונה של המלחמה. לא פעם קרה ששעה או שעתיים אחרי אירועים איומים, היינו צריכים להקליט פרק. מה, עכשיו אני אגייס אמוציות על זה שמכבי לא מסוגלת לסגור בהגנה? זה פער לא פשוט".

עם עלייתו של רלוונט, בנובמבר 2023, הפך "ציון 3" לתוכנית מן המניין בערוץ, ומהר מאוד הפך לתוכן הנצפה ביותר שלו, בפער. הנטייה המוצהרת של רלוונט שמאלה הייתה אתגר לאנשי הציון, שמצהירים לא פעם כי אינם מתעסקים בפוליטיקה. "כשאתה משדר במקום מזוהה כמו רלוונט, או לחלופין ערוץ 14, אתה נצבע פוליטית ועלול לשלם על זה מחירים", אומר זיאת. "אנחנו הופתענו לטובה מהמחיר המועט שהיה במקרה שלנו. בסופו של דבר, ההתעקשות שלנו לא לערב פוליטיקה שיחקה לטובתנו".

רלוונט נסגר לאחר שנת פעילות בודדת והתוכנית נדדה לוואלה+, ושם כאמור היא משודרת עד היום.

המעבר מפורמט של פודקאסט לטלוויזיה שינה משהו בתוכנית?

נמרודי: "לא. קודם כול, כי אנחנו לא השתנינו, וגם בוואלה אנחנו לא חייבים שום דבר לאף אחד. מצד שני, אנחנו משלמים יותר מחירים. אנחנו לא מצפים שאנשים ייקחו אותנו ברצינות, אבל לא תמיד הדברים שלנו עוברים כמו שאנחנו חושבים שהם יעברו, וכשיש יותר חשיפה, יותר אנשים נפגעים. גם כשאני מביא חברים מ'מטא' לאירועים של הציון, הם תמיד בהלם ממי שאני על הבמה, וגם מהשפה שלי".

אז הגענו לשפה של ציון 3. בזמן שהם יושבים וצוחקים על כל הליגה ואחותה, הצליחו השלושה להמציא שפה משל עצמם, טרמינולוגיה ייחודית שגורמת למאזין האקראי הרגשה של מפגש עם כת. למשל, כל שחקן שולי או נוסטלגי מכונה "הבלתי מתפשר" או "הבלתי נגמר"; אם מישהו מהחבורה טועה הוא לא מתנצל, אלא אומר "שינו?" או "צודק, טעות שלך"; "הגיע קרוב מאוד" זו מחמאה למישהו שהצליח; וגם "יוצא מן הכלל טוב", אמירתו של הפרשן האגדי שלמה שרף, הושרשה היטב. ביטוי נוסף שראוי לציון הוא "המדעים של הכדורגל" - מונח שלא מתייחס לפיזיולוגיה של השחקנים או לאנליזה של המשחק, אלא יותר לקארמה של קבוצה שניצחה, של השחקן שהחמיץ פנדל וכן הלאה. "הדבר הכי טוב שיכול לקרות לך ככותב הוא שיהיה לך קול מאופיין", אומר שאשו בשביעות רצון. "החלום של כל פרסומאי הוא שהשפה שלו תתפוס".

זיאת: "זה באמת יוצר קהילה חזקה, אבל מצד שני קצת מקשה לחדור לקהל חדש".

נמרודי: "אחד המאזינים שלח לי מילון שהוא הכין כדי להכניס את החברים שלו לתוך העולם של הציון. אני חושב שבגלל השפה אנחנו גם נעבור פחות טוב במדיה רחבה יותר".

בעבר היה לשאשו ולנמרודי גם פודקאסט צדדי, "מי שישמע", שעסק בקולנוע ובטלוויזיה. בפורמט הטלוויזיוני של ציון 3 הוא עובד לפרקי מגזין מיוחדים שעולים אחת לכמה שבועות. בין השאר הם מתבדחים על אנשים בטיקטוק שלוקחים את עצמם יותר מדי ברצינות, כולל סרטון ויראלי של נמרודי שמסביר את הקשר בין רמת הפריפריאליות שלך לדרך שבה אתה אומר את שם הדג סלמון. בפינת הלינקדאין הם מקריאים פוסטים מהרשת המקצועית שיצאו לחלוטין מפרופורציה. ויש גם – וזה הצד המפתיע ביותר שלהם - פינה שמנתחת כל פרק של "חתונה ממבט ראשון". כן־כן. העונה האחרונה של חתונמי הכניסה למילון שלהם ביטוי המבוסס על אחת המשתתפות הבולטות: "אמרתי את זה כעת חיה בוקובזה", או בעברית - צדקתי. כוכבת הביטוי אפילו צילמה לאחרונה ברכה מיוחדת ליום ההולדת של נמרודי.

למה בעצם התחלתם את המעקב אחרי חתונמי?

נמרודי: "סתם, באמת סתם. אנחנו לא איזה גוף מסחרי שמקבל החלטות תוכן לפי מה שפופולרי, ולא אמרנו 'נדבר על התוכנית הזאת כדי להביא קהל נשי'. זה ממש לא הכיוון. אנחנו פשוט עושים מה שאנחנו אוהבים. בסופו של דבר זו תוכנית טינופים על קרינג', בין אם זה בלינקדאין, בין אם זה במסיבות עיתונאים הזויות בכדורגל הישראלי ובין אם זה בחתונמי. בעינינו אין הרבה הבדל".

זיאת: "אני אוהב לצפות בדברים שהם קרינג', ויש משהו מענג כשכולנו מזהים ביחד שזה קרינג', ויכולים לדבר על זה".

שאשו שוב מוצא את ההשוואה למפגש חברים: "אתם מתחילים לדבר על כדורגל, ואז עוברים לדבר על סדרות, ועל איזו הזיה שראית בטיקטוק. פשוט עושים כיף".

בואו נדבר קצת גם על כדורגל. בעונה שנפתחת השבוע בליגת העל, הקבוצות יורשו לראשונה להחזיק שמונה שחקנים זרים. מה יש לכם לומר על זה?

נמרודי: "השחקן הישראלי לא מעניין אותי, הכדורגל הישראלי זה מה שמעניין אותי. ברור שיש יותר רגש כששחקן ישראלי שם את הגול מאשר אם זה שחקן רנדומלי מפולין, אבל אני בעד שלא תהיה מגבלת זרים בכלל בליגה. מי שטוב, יישאר ויפרח; מי שלא, ימצא את עצמו במקצוע אחר או ברמות אחרות. אני לא מקבל את הטענה שזה יפגע בנבחרת ישראל, כי הנבחרת לא הצליחה גם כשהיו פה רק שלושה זרים לקבוצה. בסופו של דבר, בקבוצות הכי גדולות בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי היו זרים דומיננטיים".

יונתן נמרודי: "יום אחרי דרבי בחיפה אני מגיע למערכת, לוקח את העיתון ומסתכל על הציונים של הקבוצה המפסידה. כל השחקנים קיבלו ציון 3, חוץ משחקן אחד שקיבל 5. שאלתי את העורך למה נתנו לו ציון גבוה והוא ענה לי שהשחקן הזה הוא המדליף שלהם בקבוצה, וזו הדרך לגמול לו"

שאשו: "גם כשאנחנו מדברים על הסוגיה הזאת, אנחנו אינטרסנטים. כי מבחינת נמרודי, שאוהד את מכבי תל־אביב העשירה - כמה שיותר זרים, יותר טוב. משה, כאוהד בית"ר, יודע שבכל מקרה ברק אברמוב (הבעלים של בית"ר – ח"ע) לא יביא לו את הזר השמיני. ואני, שהקבוצה שלי בכלל בליגה השנייה עם שלושה זרים, מה אכפת לי מה יהיה? אנחנו פשוט חושבים כמו אוהדים, וזה מה שמפעיל אותנו.

"אתה יודע למה אנחנו מדברים בתוכנית כל הזמן על דימיטאר מקרייב?" מתייחס שאשו להרגל נוסף שלהם – להעלות שוב ושוב את שמו של כדורגלן העבר הבולגרי ששיחק במועדון ספורט אשדוד. "כי אנחנו אוהבים את הכדורגל הישראלי, וזה כמו להיזכר בחבר ישן שלך. זה לא שהכדורגל בעבר היה טוב יותר, אבל יש דבר יציב שנשאר איתך תמיד, וזו הנוסטלגיה, זה מה שמפעיל אותנו".

אתם חושבים ששיניתם את תקשורת הספורט בישראל?

זיאת: "מאז היום הראשון, היו שתי אמירות שניסינו להנחיל. הראשונה היא ההתייחסות לנושא כבידור, ובתחום הזה הצלחנו להשפיע מאוד, בעיקר בסצנת הפודקאסטים של הספורט. האמירה השנייה היא להוריד את הפוזיציות, שכל אחד יבוא ממקום גלוי וכן. נכון להיום, לפחות בתקשורת הספורט המיינסטרימית, זה פשוט לא קיים. וכל עוד זה המצב, אנחנו נהיה שם כדי להצביע על זה".