לא בכל יום שירות הסטרימינג הגדול בעולם קונה את אחד האולפנים הוותיקים ביותר בהוליווד, אבל זה בדיוק מה שקרה בשבוע שעבר, כשנטפליקס הכריזה על עסקת ענק מפתיעה לרכוש את וורנר ברדרס-דיסקברי תמורת 72 מיליארד דולר. המיזוג, שעוד לא הפך לסופי וממתין לאישור רגולטורי, יעניק לנטפליקס לא רק ספרייה אדירה של אוצרות תרבות ותכנים איקוניים, אלא גם שליטה ב-HBO באולפני וורנר, ב-CNN הבינלאומית ובאימפריית הקומיקס DC, הכוללת את סופרמן, באטמן ועוד רבים. אם העסקה תושלם בהצלחה, מדובר בטלטלה טקטונית בעולם הבידור – העברת בעלות שעשויה לשנות את מה שנוכל לראות, איפה נוכל לראות אותו וכמה הכול יעלה לנו.
למה זה קורה דווקא עכשיו? נראה שמבחינת נטפליקס, הניצחון במלחמת הסטרימינג הארוכה תלוי פשוט בגודל. התחרות הגוברת מצד שירותים אלטרנטיביים כמו דיסני+, אפל ואמזון, יחד עם שוק אמריקני שכבר מזמן עבר את נקודת הרוויה, הובילו את הבכירים בנטפליקס למסקנה שהדרך לא רק לשרוד אלא גם לזכות בכמה שיותר מנויים היא פשוט לשפוך כמויות אדירות של תכני איכות על צופים, שלשירותים האחרים לא יהיה סיכוי להתחרות איתם.
אולפני וורנר ברדרס | צילום: Getty Images via AFP
אולם הרכישה של וורנר לא מספקת רק תכנים שיביאו צופים, אלא צופים ממש: לצד מאות מיליוני שעות של תוכן אהוב ("משחקי הכס", "הארי פוטר", "הסופרנוס" ועוד), הם מקבלים גם את בסיס המנויים העולמי של שירות התוכן HBO Max, שנטפליקס תוכל לעשות איתו ככל שתחפוץ. בקיצור, בנטפליקס מאמינים שהדרך להמשיך לשלוט בעולם סטרימינג היא פשוט להפוך לבעלים של הוליווד הישנה.
הכי מעניין
אבל הפרשה הזאת קשורה להרבה יותר מאשר אסטרטגיה עסקית בלבד. נטפליקס מעולם לא עשתה מהלך כל כך גדול, או כל כך פוליטי. ועם ההכרזה באו ההשלכות.
המתחרה הגדולה
כמעט מיד לאחר ההכרזה של נטפליקס צצה מתמודדת שנייה, והפכה את העסקה לשדה קרב. פרמאונט-סקיידאנס, בשליטתו של דייוויד אליסון (בנו של איל ההייטק לארי אליסון), פתחה בהצעת רכישה עוינת על וורנר ברדרס דיסקברי כולה (ולא רק החלקים שנטפליקס רצתה לרכוש). ההצעה: סכום עתק של 108 מיליארד דולר, כולו במזומן. בלי מניות, פיצולים, טריקים או שטיקים. השתלטות תאגידית חזיתית.
עוד כתבות בנושא
המסר לדירקטוריון ובעלי המניות של וורנר היה ברור: הצעת הרכישה של נטפליקס איטית, מסוכנת, ונמוכה מדי, בעוד שההצעה שלנו מהירה, פשוטה, ומתגמלת יותר.
למה פרמאונט הלכה עד הסוף? בין היתר כדי לחסום את יריבתה המרה. מיזוג בין נטפליקס לוורנר יהפוך את הראשונה למעצמת סטרימינג גדולה הרבה יותר ממה שהיא כיום, ויספק לה פס ייצור אדיר של תכנים מקוריים, ודומיננטיות בשפות ובז'אנרים רבים. עבור פרמאונט, שמפעילה שירות סטרימינג מקרטע משלה ומתקשה להדביק את הקצב, מדובר בתרחיש בלהות. כלומר בראש ובראשונה בפרמאונט מוכנים לשלם כל כך הרבה, כל כך מהר, כנראה משום שבעיניהם האפשרות האחרת היא קריסה בטוחה.
אבל גם הפוליטיקה מרחפת ברקע. ההצעה של פרמאונט מגובה בכספים מכמה קרנות עושר ריבוניות ממדינות המפרץ – ערב הסעודית, קטר ואיחוד האמירויות – וכן בדמויות מפתח ממעגל המקורבים לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ. אליסון הוא תומך ותיק של טראמפ, וחברת ההשקעות של ג'ארד קושנר משתתפת במימון העסקה. במילים אחרות: העסקה הפכה לגיאופוליטית, אולי באופן טבעי כשמדובר בסכומים כאלה ובענקיות תקשורת.
קושנר וטראמפ | צילום: איי.פי
אבל למה ורנר מוכרים בכלל
כדי להבין איך נטפליקס ופרמאונט נקלעו לקרב על וורנר, צריכים לחזור אחורה. וורנר ברדרס דיסקברי לא תכננה להימכר, עד שכבר לא הייתה לה שום ברירה אחרת.
החברה, שבעצמה נוצרה לפני שלוש שנים ממיזוג בין וורנר מדיה לדיסקאברי, נועדה להיות מעצמת תוכן. היא החזיקה בשורה של שירותים, ערוצים ומאגרי תוכן מוצלחים: CNN, אינספור תכנים מצוירים, שלל תוכניות ריאלטי, HBO, אולפני הקולנוע של וורנר ואפילו "חברים". אבל בועת הסטרימינג שהיא בנתה עליה התפוצצה. הצמיחה במנויים ל-HBO Max נעצרה, ההוצאות נסקו, והחוב של החברה עבר את רף 40 מיליארד הדולר. אפילו הצלחות כמו "יורשים" ו"בית הדרקון" לא יכלו לשנות את התמונה הגדולה: וורנר דיממה מזומנים, קיצצה בתכנים וביטלה סרטים שכבר היו במהלך הפקה כדי לחסוך כסף.
מנכ"ל החברה דייוויד זסלב – שהפך לסמל הקיצוצים בהוליווד לאחר שרומם לתפקיד במטרה לחתוך הוצאות ולמקסם רווחים – רמז במשך חודשים שתפנית אסטרטגית בדרך. היום כבר ברור למה הוא התכוון: או לפרק, או למכור, והמכירה ניצחה. ונטפליקס קפצה על ההזדמנות ברגע שהיא הפכה למציאותית.
עוד כתבות בנושא
אבל כפי שצוין לעיל, העסקה עם נטפליקס לא כוללת הכול. היא מותירה בחוץ את ערוצי הטלוויזיה הליניאריים כמו CNN ו-TBS, בין היתר. וזה פתח חלון לפרמאונט, שהציעה לרכוש את כל החברה, כולל החלקים שנטפליקס לא רצתה לקנות. וכאמור, בניגוד לנטפליקס שהצעתה כוללת מניות, פרמאונט מציעה הכול במזומן. זה יותר מפתה לבעלי המניות, קל יותר לשיווק לרגולטורים, ומעל הכול, זה מהלך שתוזמן היטב כדי לשבש את העסקה בדיוק בזמן.
הבית הלבן יכריע?
ברגע שהאבק התחיל לשקוע, טראמפ נכנס לתמונה והפך את כל המגרש למוקש פוליטי. המסר שלו היה מעורפל בהתחלה. ימים לאחר ההכרזה של נטפליקס טראמפ הזהיר שהעסקה "עשויה להיות בעייתית" והצהיר שיתערב בהחלטה. הוא דיבר על "נתח שוק גדול מדי" שיהיה לנטפליקס בעקבות הרכישה, וקרא לרגולטורים לבדוק לעומק. אבל באותה נשימה הוא שיבח את מנכ"ל נטפליקס טד סרנדוס, וכינה אותו "איש פנטסטי" ש"עשה דברים מדהימים".
מנכ"ל וורנר ברדרס, דייוויד זסלב (מימין) ומנכ"ל נטפליקס טד סרנדוס | צילום: AFP
המסרים אולי סותרים, אבל החשוב ביותר ברור: טראמפ ניצב בעמדה שמאפשרת לו לקבוע אילו תאגידים יתאחדו ואילו לא, והוא לא מתכוון לשבת בצד.
וכאן העניינים מסתבכים. ההצעה המתחרה של פרמאונט מגיעה מהמעגל הקרוב ביותר של טראמפ. לפרמאונט יש קשרים עמוקים עם לארי אליסון, שאף התקשר ישירות לבית הלבן כדי לשכנע את טראמפ לסכל את העסקה עם נטפליקס. ואם זה לא מספיק, הרי שלאחרונה פרמאונט ממרכזת את תחום החדשות שברשותה, בראש ובראשונה באמצעות גיוס העיתונאית בארי וייס לראשות חדשות CBS. במילים אחרות, פרמאונט לא רק מציעה יותר כסף לנטפליקס, אלא מציעה לטראמפ עסקה שהוא יעדיף בהרבה. לכאורה.
מבקרים במפלגה הדמוקרטית כבר החלו להזהיר מפני נפוטיזם, ניגודי עניינים, ו"העברת שליטה תקשורתית שתוזמנה בבית הלבן". טראמפ לעומתם טוען לנייטרליות, אבל בתקשורת ובוושינגטון נראה שאין אף אחד שמאמין שהוא באמת ישב בצד בעסקה כל כך חשובה.
אזהרה: שדה מוקשים
לא משנה מי ירכוש בסוף את וורנר, זה לא יהיה הליך חלק או מהיר. מיזוגים כאלה לא נחתמים ביום אחד ומיושמים למחרת. הם נבדקים, מפורקים, עוברים מבדקים רגולטוריים, ופעמים רבות נתקעים בדרך. ונטפליקס ופרמאונט עסוקות כל אחת לקדם את הנרטיב שלה כבר עכשיו.
אולפני נטפליקס | צילום: Getty Images via AFP
נטפליקס יודו שהם גדולים, אבל השוק גדול יותר. עורכי הדין שלה טוענים שהתחרות היום היא לא רק מול שירותי סטרימינג אחרים, אלא מול יוטיוב, טיקטוק, משחקי מחשב והסכתים. לכן, הם טוענים, רכישת וורנר לא תיצור מונופול, אלא רק תאפשר תחרות אמיתית.
נטפליקס גם הבטיחה פיצוי של 5.8 מיליארד דולר במקרה של ביטול העסקה – סימן לביטחון. והיא מציגה את עצמה כ"מצילת תוכן": היא מתחייבת לשמור על הפצה קולנועית לסרטים (חרף האינטרס שלה בכך שהם יעברו לסטרימינג בהקדם), להשקיע ביצירה, ולשמר מקומות עבודה. איגודי היוצרים בהוליווד עוד לא משוכנעים.
אולפני פרמאונט בקליפורניה | צילום: Getty Images via AFP
לעומת זאת, פרמאונט מציגה את עצמה כפתרון מהיר, חלק, פשוט, ונטול צרות רגולטוריות. לפחות לפי דבריהם. אבל זה לא כל כך משכנע. מיזוג של פרמאונט וּורנר יאחד שתי אימפריות קולנועיות, שתי רשתות כבלים, שני שירותי סטרימינג ושתי מערכות הפצה עולמיות. ישנם אנליסטים שטוענים שהתוצאה הזאת עלולה להתברר כריכוזית עוד יותר מהעסקה של נטפליקס. בנוסף, הכסף הזר מהמפרץ מצריך בדיקה של הוועדה האמריקנית להשקעות זרות. אם תימצא סכנה לביטחון הלאומי, העסקה עלולה להיעצר מהסיבה הזאת.
בינתיים המשא ומתן עדיין פתוח, ובכל מקרה שום דבר לא ישתנה בקרוב. בקרוב וורנר מתכננת להשיק את HBO Max גם בארץ, וסביר להניח שהוא יהיה איתנו בשנים הקרובות, גם אם בסופו של דבר נטפליקס תחליט לקפל אותו אל תוך השירות הקיים שלה.