דחייה אחת מתערוכה קיבוצית גרמה לד"ר חיים חומסקי להניח את המכחול לעשרות שנים. כיום הוא מציג בתערוכה "קנבס של ערכים" בגלריית ZOA על שם דבורה פישר בבית ציוני אמריקה בתל אביב, שכל ההכנסות ממכירת היצירות בה ייתרמו לשיקום נוירולוגי של פצועי מלחמה ונפגעי פעולות איבה.
יש אמנים שמספרים על רגע הפריצה שלהם. אצל חומסקי, דווקא רגע הדחייה היה זה ששינה את חייו. כשהיה בן 24, זמן קצר לאחר שעלה לישראל מארגנטינה במסגרת הנוער הציוני, שלח שלושה ציורים לתערוכה של ציירי התנועה הקיבוצית. כחודש לאחר מכן נמסר לו שהעבודות אינן ראויות להצגה.
"זה היה מסר משמעותי מאוד עבורי, והוא פגע בי", הוא מספר. "הבנתי שאולי הציורים שלי עדיין לא מספיק טובים. באותה תקופה גם התחלתי לבנות משפחה וחיים חדשים, והקדשתי את עצמי לכך".
הכי מעניין
הוא לא חזר לצייר במשך שנים ארוכות. בזמן הזה בנה קריירה בניהול, בחינוך ובעשייה ציבורית, שימש שליח של קרן היסוד במקסיקו ובאמריקה התיכונה, הקים מערכי ייעוץ לעמותות ולחברות משפחתיות והיה מעורב בפעילות חברתית למען אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים.
"רק כשהרגשתי שאני יודע באמת לבטא את מה שאני מרגיש, חזרתי ליצור", הוא אומר. "הציור היה צריך לייצג אותי גם בחיים עצמם, במשפחה, בעבודה וביחסים עם אנשים".
חיים צזר חומסקי ואלי פישר | צילום: דנה קופל
גם היום כשחומסקי ניגש אל היצירה, הוא אינו מתחיל ציור בצבע או בקומפוזיציה, אלא בכתיבה. כל יצירה נולדת מתוך ערך שהוא מבקש לבחון, כמו חמלה, תקווה, אחריות, משפחה או אמפתיה. תחילה הוא מנסח לעצמו מה הוא מרגיש ומה עומד מאחורי אותו ערך, ורק לאחר מכן מחפש דרך לתרגם את המילים לצבע ולצורה.
"לא חזרתי לצייר עד שהרגשתי שאני יודע באמת לבטא את מה שאני מרגיש"
"לפעמים זה לוקח יום, לפעמים שבוע ולפעמים חודש", הוא אומר. "רק כשהציור מתגבש אצלי במחשבה אני מתיישב ומצייר".
לדבריו, הוא אינו מבקש להכתיב לצופה כיצד להבין את היצירה, אלא לפתוח איתו שיחה. לצד כל ציור בתערוכה מופיע קוד QR, שבאמצעותו אפשר לשמוע את חומסקי מסביר בקולו על הערך שמאחוריו. באתר שהקים יכולים המבקרים גם להגיב על העבודות.
"אני רואה בציורים מבוא לדו־שיח עם המתבונן. כל אדם יכול להזדהות, לבקר או להרגיש משהו אחר. מבחינתי, גם התגובה שלו היא חלק מהיצירה".
עוד כתבות בנושא
חיים חומסקי, קנבס של ערכים | צילום: יח"צ
אירועי ה-7 באוקטובר עצרו שוב את תהליך היצירה. "מה שקרה שיתק אותי. במשך תקופה לא הצלחתי לצייר", הוא מספר. "בסופו של דבר הרגשתי שאני חייב לבטא את מה שאני מרגיש, ומתוך זה נולד ציור שעוסק במציאות שאחרי 7 באוקטובר".
בתערוכה הוא מציג לצד האמן יואב ברנר, אמן בינתחומי שעבודותיו עוסקות ביחסים שבין האדם לטבע ונוצרות בטכניקה המשלבת פיגמנטים ומדללים שונים. את התערוכה אצר דורון פולק.
כל היצירות המוצגות בה מוצעות למכירה, וההכנסות יועברו לעמותת Center Therapy Based Activity, המפעילה את מרכז Move to Motion לשיקום נוירולוגי אינטנסיבי. המרכז מעניק טיפול לאנשים המתמודדים עם פגיעות נוירולוגיות, ובהם גם פצועי מלחמה ונפגעי פעולות איבה.
חיים חומסקי, קנבס של ערכים | צילום: יח"צ
החיבור של חומסקי לעמותה החל בעקבות סיפורה של צעירה שחזרה מלימודי בלט בלונדון, ויום אחד התעוררה כשהיא משותקת בחצי מגופה. הוריה חיפשו עבורה טיפול במדינות שונות, עד שהגיעו למכון בפירנצה שהתמחה בשיקום נוירולוגי. בעקבות המקרה סייע חומסקי בהקמת העמותה ואף ניסח את משפט המשנה שלה, "לאהוב את החיים מחדש".
מאז פרוץ המלחמה הגיעו למרכז גם חיילים שנפצעו ונותרו עם פגיעות נוירולוגיות. לדברי חומסקי, כיום קיימת רשימת המתנה של מטופלים המבקשים לקבל בו טיפול.
"מבחינתי הציור הוא רק תחילתה של שיחה עם מי שמתבונן בו"
הוא מקווה שהמבקרים לא יסתפקו בהתבוננות בציורים, אלא יעצרו לחשוב על הערכים שמנהלים את חייהם. "לא ציירתי אף ערך שאינו מוכר לכל אדם", הוא אומר. "כולנו מכירים אמפתיה, משפחה, אחריות או דחיית סיפוקים, אבל לא תמיד מעניקים להם ביטוי מעשי. הייתי רוצה שהציור יוסיף למתבונן נקודת מבט חדשה".
תערוכת "קנבס של ערכים" מוצגת בגלריית ZOA על שם דבורה פישר בבית ציוני אמריקה בתל אביב עד 15 בספטמבר. כל ההכנסות ממכירת היצירות ייתרמו לפעילות עמותת Center Therapy Based Activity ולמרכז Move to Motion.
עוד כתבות בנושא
