החברה הכלכלית לוד פרסמה השבוע מכרז להקמת מרכז תיירות, מורשת ותרבות ראשון מסוגו בישראל. במסגרת הפרויקט, שיוקם בהשקעה של כ־15 מיליון דולר בלב העיר העתיקה בלוד, יוקם "מרכז אדרבה" – מכון ללימוד חשיבה יהודית, שבו יתקיימו סדנאות והרצאות למנהלים, אנשי ציבור ומקבלי החלטות, במטרה להקנות כלים מעולם התלמוד והמורשת היהודית להתמודדות עם אתגרי החיים והניהול.
על פי נתוני החברה הכלכלית לוד, המרכז צפוי לארח כ־100 אלף מבקרים מדי שנה ולחזק את מעמדה של לוד כמוקד מוביל לתיירות, מורשת ותרבות.
"ראינו לנכון להקים מקום שמצד אחד מספר את סיפורה של מורשת התנאים, אבל מצד שני גם מחבר אותה לחיים של היום", אומרת שירן בוקרה ג'רבי, מנכ"לית החברה הכלכלית לוד. "כבר היום מגיעים לישראל מבקרים ממדינות כמו טייוואן וסין כדי להבין מה עומד מאחורי 'המוח היהודי'. איך ייתכן שעם קטן כל כך מצליח להוביל בתחומי הטכנולוגיה, החדשנות והיצירה? אנחנו מאמינים שחלק מהתשובות נמצאות בתורה, במורשת ובדרך הלימוד היהודית".
הכי מעניין
מרכז אדרבא | צילום: נוימן חיינר אדריכלים
מה יקרה בפועל במרכז?
"בחזון שלנו, כל מי שנמצא בתפקידי ניהול או קבלת החלטות יוכל לעבור אצלנו סדנאות לחשיבה יהודית", אומרת בוקרה ג'רבי. "אחת הביקורות שנשמעו אחרי 7 באוקטובר הייתה שכולם החזיקו באותה תפיסה ולא היה מי שיערער עליה. בעולם התלמודי קיים המושג 'היפכא מסתברא' – היכולת לבחון את המציאות גם מהכיוון ההפוך. החשיבה היהודית מלמדת שאפילו הנחות שנראות מובנות מאליהן יכולות להתברר כלא נכונות".
לדבריה, הסדנאות יותאמו למגוון רחב של קהלים, ובהם אנשי עסקים, בכירים בשירות הציבורי ומפקדים בצה"ל. "אנחנו רוצים להראות כיצד הכלים שהתפתחו בעולם הלימוד היהודי יכולים לסייע בקבלת החלטות, לחדד חשיבה יצירתית ולעודד בחינה של מגוון אפשרויות".
דרך הלימוד במרכז תתבסס, באופן טבעי, על דפי הגמרא. "נפתח דף גמרא וננתח אותו", היא מסבירה. "דרך ההתפלפלות של התנאים והאמוראים נראה כיצד המוח לומד לחשוב אחרת. זה לא לימוד תורה קלאסי, אלא ניסיון לקחת את המיומנויות שטמונות בלימוד התורה והגמרא ולהמיר אותן לכלים מעשיים לחיים המודרניים".
מרכז אדרבא | צילום: נוימן חיינר אדריכלים
עוד כתבות בנושא
לוד מבקשת לחזור למרכז המפה
בשנים האחרונות נמצאת לוד בתנופת פיתוח משמעותית, אך רבים עדיין אינם מודעים למעמדה ההיסטורי ולחשיבותה במורשת היהודית.
"לצד פיתוח השכונות והחיים בעיר, אנחנו משקיעים גם בתיירות ובמורשת", אומרת בוקרה ג'רבי. "כך, למשל, הוקם מוזיאון פסיפס לוד, והחאן חילו עובר בימים אלה שדרוג משמעותי כחלק מפיתוח העיר העתיקה. המטרה היא לחזק את התיירות, למשוך מבקרים חדשים וגם להביא לעיר עוד תושבים".
לדבריה, ההיסטוריה ממשיכה להתגלות גם כיום. "לאחרונה, במהלך עבודות להקמת מטה ההנהלה של בנק מזרחי־טפחות בעיר, נחשף קיר עתיק. לאחר בדיקה של רשות העתיקות התברר שככל הנראה מדובר בשרידי החומה שהקיפה את לוד בתקופת יהושע בן נון. זו אחת הסיבות לכך שלוד היא, לצד ירושלים, אחת הערים היחידות שבהן מציינים את פורים במשך יומיים. יש כאן עושר היסטורי ומסורתי אדיר, ואנחנו מתרגשים לקראת פתיחתו של המרכז החדש".
צילום: יוסי אלוני
ראש העיר לוד, עו"ד יאיר רביבו, הצטרף לדברים: "לוד אינה רק עיר של עתיד, אלא גם עיר של שורשים ושל עבר מפואר. לאחר שהגשמנו את חזון הקמת מוזיאון פסיפס לוד, שהציב את העיר על מפת התיירות והמורשת בישראל ובעולם, אנחנו ממשיכים לשלב הבא בפיתוח העיר העתיקה. במקום שבו פעלו רבי עקיבא, רבי טרפון, רבי אליעזר ורבן גמליאל, אנו מקימים מרכז לאומי שיחבר בין חכמת הדורות לבין אתגרי ההווה והעתיד. מרכז 'אדרבה לוד' יחזיר לקדמת הבמה את סיפורה של לוד כבירת התורה והחכמה היהודית בתקופת התנאים, ויהפוך את המורשת הזו לחוויה חינוכית, ערכית ואינטראקטיבית עבור מבקרים מכל הארץ והעולם".
עוד כתבות בנושא
