שני פסלי שיש מרהיבים בני כ-1,700 שנה נחשפו בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות בכניסה לבנימינה, לפני הקמת מסילות החוף המהירות במסגרת פרויקט השדרה המהירה של משרד התחבורה ורכבת ישראל. הפסלים, המתארים דמויות היסטוריות מהעולם היווני-רומי, נמצאו כשהם מוטמנים בתוך בור איסוף יין של גת מהתקופה הרומית-ביזנטית.
מדובר בשתי פרוטומות - פסלים המעוצבים כחלק העליון של גוף האדם. על אחת מהן השתמרה כתובת ביוונית הנושאת את השם "ליקורגוס". לדברי החוקרים, ייתכן שהפסלים עיטרו בעבר וילה מפוארת של אחד מעשירי קיסריה. הממצאים יוצגו לראשונה לקהל בכנס הארכיאולוגי "במרכז VII-בית", שיתקיים ביום חמישי, 18 ביוני, במוז"א - מוזיאון ארץ ישראל בתל אביב, ולאחר מכן יוצגו במוזיאון במהלך חודשי הקיץ.
הארכיאולוגים אלירן אורן ומיכאל סולוצקין עם הפסלים שנתגלו בבנימינה | צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות
החפירה מתבצעת כחלק מפרויקט להכפלת מסילת החוף, לטובת הפעלת רכבות מהירות במהירות של 250 קמ"ש, שצפויות לצמצם את זמן הנסיעה בין חיפה לתל אביב לכחצי שעה בלבד. הפרויקט הוא חלק מחזון "מחברים את ישראל" של משרד התחבורה.
הכי מעניין
"הפסלים מתוארכים לתקופה הרומית, ובאופן מעניין הם לא התגלו באתרם", אמרו אלירן אורן ואבישג רייס, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות. לדבריהם, הפסלים נמצאו "כשהם מונחים באופן מסודר עם פניהם כלפי מטה, בתוך בור לאיסוף יין של גת מהתקופה הרומית-ביזנטית". הם הוטמנו שם כאשר הגת יצאה משימוש, אך בשלב זה לא ברור מדוע. "אולי על מנת לשמור עליהם", אמרו החוקרים.
מיכאל סורוצקין, ארכיאולוג רשות העתיקות, סיפר על רגע הגילוי: "במהלך חפירת הגת ראינו שמבצבץ משהו באדמה והפועלים קראו לי. הייתה תחושה שאנחנו עומדים לגלות משהו שלא אמור להימצא שם. פתאום באמת ראינו שלא מדובר בחרס - אלא בשיש. ואז, לאט-לאט, נחשפו שני הפסלים. אני עדיין מתקשה למצוא את המילים. פשוט מדהים".
"זו תגלית של פעם בחיים", הוסיפו אורן ורייס. "זה היה מאוד לא צפוי, אבל איכשהו, התגליות הגדולות באמת תמיד מגיעות ביום האחרון".
חפירת רשות העתיקות בכניסה לבנימינה. | צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות
לדברי ד"ר פטר גנדלמן, מומחה לאזור קיסריה מטעם רשות העתיקות, הפסלים מצטרפים לשורה של דיוקנאות של דמויות היסטוריות שהתגלו בעבר בקיסריה. "בפעם האחרונה התגלתה כאן דמות כזו בשנות ה-90", אמר. לדבריו, הכתובת היוונית "ליקורגוס" עשויה להתייחס לאחת משתי דמויות מוכרות מן ההיסטוריה היוונית: ליקורגוס, מייסד ספרטה, או ליקורגוס מאתונה, מדינאי ונואם מהמאה הרביעית לפני הספירה. "ייתכן שמדובר באחת מן הדמויות האלה, אך המחקר רק בראשיתו", הדגיש.
עוד הסביר ד"ר גנדלמן כי בתקופה הרומית פסלים מסוג זה הוצגו גם במבני ציבור וגם בבתיהם של בני האליטה, שביקשו לקשור את עצמם לעולם התרבות והרוח של העת העתיקה. לדבריו, לא רחוק ממקום הגילוי נחשפו בעבר שרידים של בית מרחץ, ולכן ייתכן שהפסלים עיטרו וילה מפוארת של אחד מאנשי קיסריה.
הפסלים במבט מאחור | צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות
כעת יעברו הפסלים תהליך ניקוי, שימור ומחקר נוסף, שבמסגרתו ינסו החוקרים לזהות בוודאות את הדמויות המתוארות בהם ואת ההקשר המדויק שבו הוצבו בעת העתיקה.
גיל עומר, מנכ"ל מוז"א, מוזיאון ארץ ישראל בתל אביב, אמר כי "לא בכל יום נחשפים פסלי שיש בני 1,700 שנה במצב כה מרשים. אנחנו גאים להיות המקום שבו הציבור יוכל לפגוש את התגלית יוצאת הדופן הזו לראשונה". לדבריו, הצגת הפסלים בביתן הקרמיקה של המוזיאון היא "הזדמנות נדירה" לחשוף לציבור ממצא ארכיאולוגי יוצא דופן זמן קצר לאחר גילויו.
ילנה אלגרט שרון, אוצרת ביתן הקרמיקה במוז"א, הוסיפה כי הפסלים מעניקים לציבור "הזדמנות נדירה לקחת חלק בתהליך חשיפת העבר כמעט בזמן אמת". לדבריה, התצוגה לצד כנס "במרכז" משקפת את שיתוף הפעולה המתמשך בין מוז"א לרשות העתיקות ואת המחויבות להנגשת הארכיאולוגיה לציבור.
עוד כתבות בנושא
שר המורשת, הרב עמיחי אליהו, אמר כי מדובר בתגלית שממחישה את כוחה של הארכיאולוגיה: "רגע אחד עובדים על פרויקט תשתית מודרני, וברגע הבא נפתח חלון אל חייהם ועולמם התרבותי של מי שחיו כאן לפני מאות רבות של שנים". לדבריו, תפקידה של מדינת ישראל הוא לשמור על הממצאים, לחקור אותם ולהנגיש אותם לציבור.
הפסלים יוצגו לראשונה בכנס הארכיאולוגי "במרכז VII", שיעסוק השנה בנושא הבית. הכנס יהיה פתוח לציבור ללא תשלום ויתקיים ביום חמישי, 18 ביוני 2026, במוז"א בתל אביב, בשיתוף מרחב מרכז של רשות העתיקות, המכון ללימודי ארכיאולוגיה ע"ש סוניה וטוני לוין באוניברסיטת תל אביב, המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן ומוז"א.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
