בראשית היו הקלאס וחמש אבנים. ואז הגיעו הטטריס והנינטנדו ומשחקי המחשב והפלייסטיישן. האדם הוא יצור משחק, כפי שקבע הסוציולוג יוהן הויזינחה. אישיותנו התעצבה בעזרת המשחקים שהוליכו אותנו. דרכם למדנו לשתף פעולה, עברנו תהליך חִברוּת ולמדנו על מסגרות, חוקים ושאיפות. ואם יש עידן שכולו משחק, נדמה שזו התקופה שאנו חיים בה. תרבות הפנאי תופסת בימינו מקום מרכזי, והאלמנטים המשחקיים ממלאים את הרשתות החברתיות. אם בעבר נערים ישבו מול המחשב ושיחקו, כיום התפתחה תופעה חדשה – צפייה באינטרנט ב"גיימרים" שמשחקים. לא לשחק בעצמך, אלא לצפות במישהו אחר משחק. אל תוך המציאות הזו גולש מאט דינימן וספרו "זוחל המבוך קארל" – חלק ראשון מתוך סדרה שעתידה להיות ארוכה לפחות כמו הארי פוטר.
פיצוץ איום מתרחש בכדור הארץ בשעה 2:33 בלילה, כאשר קארל רודף ברחוב אחרי החתולה היוקרתית דונאט, שהאקסית השאירה אצלו. כל יושבי כדור הארץ נספים בפיצוץ, מלבד אלה ששוטטו ברחובות. הם נזרקים אל מבוך תת־קרקעי אכזרי, מלא בגובלינים ומפלצות שמנסים להשמיד אותם. כל זה קורה כחלק מתוכנית ריאליטי שיצר זן נעלה של חייזרים, המעוללים זאת לבני אנוש כבר בפעם השמינית. יחד עם החתולה, קארל נכנס למסע הישרדות ארוך ומייסר, עמוס במכשולים קטלניים. נשמע מגוחך? ובכן, כן – אין כאן ממד אחד של ריאליזם, אלא עלילה פרועה וגרוטסקית של אירוע דמוי "משחקי הרעב" על סטרואידים.
מעניין להתבונן בבחירה לכתוב את הסיפור כמשחק תפקידים דיגיטלי. הדמויות עוברות שלבים, אוספות הישגים, מפתחות יכולות מיוחדות ומקישות על מסכי בחירה מנטליים. תחושת הקריאה בספר תזכירה קצת צפייה בלייב־סטרימינג של משחק מחשב פרוע. זה מוזר, זה לא רגיל וזה מעורר בהתחלה תהייה: למה לעזאזל שארצה לקרוא ספר כזה. אבל ככל שהקריאה נמשכת אנחנו נשאבים אל הקצב המהיר של ההתרחשויות ואל העולם המוזר שמתגלה למול עינינו. ואכן, "זוחל המבוך קארל" הפך ללהיט קאלט שהדור הצעיר של אמריקה לא מפסיק לקרוא ולדבר עליו. ניתן למצוא שלל סרטונים נלהבים ברחבי הרשת, מחוות של מעריצים ודיונים סוערים על העלילה.
הכי מעניין
לצד הפורמט הייחודי של הכתיבה, "זוחל המבוך קארל" מבטא גם ביקורת על תרבות הריאליטי וכוכבי הבידור. במסע שלהם בין 15 הקומות התת־קרקעיות של המבוך, קארל והחתולה דונאט מגלים שהמשחק משודר בשידור ישיר לצופים חייזריים, ושגורלם תלוי באהדה שלהם. ככל שמהלכיהם צוברים יותר רייטינג, הם מוזמנים לתוכניות אירוח שמסקרות את משחקי המבוך, והסיכוי שלהם לשרוד אותו גדל. שחקנים פופולריים זוכים לפטרונים שתומכים בהם, בדומה לגיימרים שנתמכים כיום על ידי הצופים שלהם.
זוחל המבוך קארל | צילום:
העולם שדינימין בנה מציג מציאות שבה בני האדם הם הלחם והשעשועים של זן חייזרי אכזר וציני. המבוך נשלט על ידי סינדיקט שמייצר את התחרות ומקרין אותה לאזרחיו. בני האנוש הם אחד משישה סוגים תבוניים שהסינדיקט הזריע במבוך. כלומר, האנושות שאנו מכירים הוזרעה בבני אנוש לפני מיליוני שנים על ידי הזן החייזרי, כשאנשים מטעמם הושתלו בחברה וכיוונו את התרבות שלנו.
באמצע הספר מתוארת מפלגה אכזרית שניצבת ברקע: "הם נקראים 'הפריחה'. עכשיו כולם פשוט קוראים להם 'המפלגה'. לאומנות קיצונית. הדבר הדומה ביותר שיש בהיסטוריה שלכם הוא אולי יפן החברה במדינות הציר עם תוספת נדיבה של גרמניה הנאצית". כך מקבלים הקוראים תיאור קומיקסי של האנושות, בקווי מתאר גדולים וגרוטסקיים שמסעירים את דמיונם של הקוראים הצעירים, לצד ביקורת חברתית נגישה.
דינימין כותב ספרות היפר־אקטיבית: קצבית, נטולת יומרות פסיכולוגיות, מתכתבת עם תופעות חברתיות בצורה קריקטוריסטית ומציעה ריגושים חוזרים ומתפתחים. זוהי כתיבה צעירה שמציעה סגנון חדש של קריאה, המושפע מהפלטפורמות הטכנולוגיות של ימינו. אם רוצים ספר להישאב אליו ולשכוח את כל מה שמסביב, זה עשוי להיות הספר הנכון.
עוד כתבות בנושא
