צילום:
חגי תשרי הם זמן שיא לפרסום ספרים, אלא שלא ברור אם הוצאת ספרה השביעי של נעה ידלין בימים אלו כוונה לחגים או דווקא לתקופה שמיד אחר פתיחת שנת הלימודים, אחרי שמורים סגרו את המערכת לשנה הקרובה וכבר לא יכולים להתחרט. מערכת החינוך שלנו ממילא בקריסה, המחסור במורים מורגש, והרי אי אפשר להיות מורה או אדם שאמון בצורה כלשהי על ילדים או נערים ולקרוא את "הטעויות" בלי להרגיש את כובד האחריות הרובץ על הכתפיים בכל עמוד ועמוד.
דפנה, מורה בתיכון בראשון־לציון זה עשרות שנים, זוכה לכבוד הכי גדול שניתן במקצוע שלה - פרס המורה של המדינה. הישג שני רק לניצחון האישי שלה של סיוע בניווט הקריירה של תלמיד אחד שעלה על כולם. על כל ההתרגשות הזאת מעיב איום לא ברור: ההזמנות לטקס נשלחות לכלל התלמידים של המחזור הראשון שחינכה, ואחת מהן חוזרת אליה עם מסר. משם מתחיל המסע הבלשי שלה בניסיון להתחקות אחר השולח. ספק סיפור בלשי וספק רומן קודר, שמראה איך התלמידים בני ה־17 הפכו למבוגרים בני 50 ומה הפער בין מי שחשבנו שנהיה בגיל 17 לבין מי שהפכנו להיות. הפער הזה מתחדד עם פתיחת הפרקים בשש שורות קצרות ומתחרזות מתוך ספרי המחזור המדומיינים של הדמויות בסיפור. אלה חרוזים שרומזים על העתיד לבוא ומעוררים שאלות על דטרמיניזם ועל יכולת האדם להשתנות. שהרי בסופו של יום, על עץ תפוחים לא גדלות גויאבות.
מעבר לסגנון השנון והרהוט האופייני לידלין, הספר קולח, כיפי, עכשווי (אפילו טרנטינו מפציע לרגע) וריאליסטי. הוא מצייר עולם של פוסט־קורונה, פוסט־7־באוקטובר ובעיצומה של מהפכת הבינה המלאכותית. לצד ההתמודדות של דפנה עם עברה המקצועי, היא גם צריכה להתמודד עם גירושים טריים אחרי עשרות שנות נישואים, שתי בנות מנוכרות, תחילת קשר מסעיר עם תאום יאיר גולן כריזמטי והחלטות שנעשו בעולם אחר ומתקיימות בעולם החדש.
הכי מעניין
תבנית העלילה שבה אדם ממעמד הביניים הבורגני זוכה לרגע שיא כלשהו בקבוצת השווים שלו, ואל מול הרצון להתגאות ותחושת ההצלחה באה המציאות ומורידה אותו לקרקע, מוכרת מספרים קודמים של ידלין. בין שמדובר בפרס נובל, בעסקת דירה חלומית או בפרס המורה של המדינה, עם הכבוד והכיבודים באה גם דרישה להתמודד עם החיים עצמם, על העבר וההווה שלהם. הדרישה הזו באה אצל ידלין עם התבוננות חדה ונוקבת על החיים, בישראל ובכלל, בצורה אינטליגנטית ומעוררת מחשבה. המפגש עם כל אחד מהתלמידים, מלאכת מחשבת בפני עצמה, מציג פנים שונים לשאלה אם לאדם יש שליטה על גורלו או שהוא תולדה של נסיבות וסביבה. הרומן הזה הוא הרבה מעבר לשאלה מי שולח לדפנה מסרים.
ואולי לא לתחילת שנת הלימודים כוונה יציאת הספר ולא לצבר החגים הכללי, אלא דווקא ליום הכיפורים בכבודו ובעצמו. באחד מהקטעים בספר דפנה נזכרת שכשהייתה קטנה שאלה את המורה אם ירדו לה נקודות אם תותיר את אחת השאלות ללא מענה, שהרי היא לא טעתה. אבל החיים רצופים בניסיונות, כישלונות, התבזויות וטעויות. אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא, והעיקר הוא להמשיך ולנסות. מורים, תלמידים ואנשים בכלל.
הספרייה
ספרים חדשים שכדאי לבדוק
ממעוף הציפור / ציפי בן–שלום / אפיק
אחרי תאונת דרכים שוגי מוצאת את עצמה בלוויה שלה, מתבוננת מהצד ולא יכולה להשתתף. מאז היא במעין מסדרון שבו היא רואה את בני משפחתה מתאבלים עליה, מגלה את סודותיהם ומקווה שלא יגלו את שלה.
ממעוף הציפור | צילום: ללא
חוזת המעגל / עופי כהן–גל / התחנה
רומן פנטזיה למבוגרים. לאחר שכוחותיה לראות הבזקים מחיים קודמים ולסייע לאנשים לאתר את יקיריהם נוצלו לרעה, סטיה בורחת להימלאיה, פוגשת עיתונאי ונכנסת להרפתקה להצלת הבודהה העתידי.
חוזת המעגל | צילום: ללא
הפוטנציאל הנסתר: איך אנשים רגילים מגיעים להישגים יוצאי דופן / אדם גרנט / מטר
הכותרת די מסבירה, אבל בקצרה: לא הכישרון המולד קובע את מידת ההצלחה, אלא היכולת ללמוד ולהמשיך להשתפר. לא מזיק לשמוע זאת שוב.
הפוטנציאל הנסתר | צילום: ללא
עוד כתבות בנושא
