מאיזה גיל אפשר להתחיל לדון עם ילדים על סוגיות פילוסופיות? במובן מסוים, ילדים עושים זאת הרבה לפני שהם יודעים מהי פילוסופיה. הם שואלים למה צריך לציית לחוקים, מה הוגן ומה לא, מדוע אנשים שונים זה מזה, איך יודעים אם משהו אמיתי – שאלות שמאחוריהן מסתתרות כמה מן הסוגיות העתיקות והגדולות שהעסיקו פילוסופים לאורך הדורות.
צילום:
האתגר, אם כן, אינו לגרום לילדים להתעניין בשאלות גדולות, אלא לדעת איך לעסוק בהן מבלי להעמיס עליהן כובד ראש. "ספר ההפכים", יצירתם המשותפת של ג'רמי פוגל והמאייר נומה בר, מוכיח שאפשר לעסוק ברעיונות גדולים גם בגילים צעירים, אם מוצאים עבורם את נקודת הכניסה הנכונה.
הספר בנוי מפרקים קצרים העוסקים כל אחד בצמד של הפכים: קטן וגדול, זהה ושונה, חם וקר, יפה ומכוער, טוב ורע, אהבה ושנאה, חופשי וכבול, אמת ושקר ועוד. כל פרק מציע סיפור, סיטואציה או אנקדוטה היסטורית, ומשרטט את השאלות הנגזרות ממנה.
הכי מעניין
הפרק העוסק בזהה ובשונה נפתח, למשל, בסיפורו של תזאוס, שכל קורות ספינתו הוחלפו במשך השנים כדי לשמר את הספינה, ומכאן עולה השאלה: האם הספינה היא עדיין אותה ספינה, גם אם כל חלקיה הוחלפו? המשך הדיון מעלה שאלות שמקרבות את הדיון לחייהם של הילדים:
איך אנחנו נשארים אנחנו אם אנחנו כל הזמן משתנים? נולדנו תינוקות, הפכנו לילדים, וגם עכשיו אנחנו ממשיכים לגדול... אז מה בנו נשאר זהה?
פוגל מגייס שורה של פילוסופים גדולים. ז'אן ז'אק רוסו, למשל, מוזכר דרך שאלת החופש: אם בני האדם נולדים חופשיים, מדוע הם חיים בתוך מערכות של חוקים והגבלות; קאנט עוסק בטוב והרע דרך שתי עוגיות וילד אחד שנותר בלי אף עוגייה; מרקס בשאלת העושר והעוני דרך המרדף המתמיד אחר "עצם גדולה יותר"; וסוקרטס דרך שאלות על אמת ושקר.
הסיטואציות המובאות בכל פרק מציעות נקודת מוצא למצבים שילד יכול להבין, ומתוכן נפתחת שאלה. לעיתים הדוגמאות מסבירות מעט יותר מדי, ולעיתים ישנם יותר מדי סימני קריאה, אבל ברמת החוויה הכוללת, הספר מבקש לעשות דבר ראוי בהחלט – להרגיל לעצם פעולת המחשבה, ולתרגל חשיבה על המוכר והמובן מאליו.
האיורים של בר ראויים לציון: השפה החזותית מינימליסטית, נקייה ומדויקת, ולרוב גם לא חד־משמעית. דימוי אחד יכול להיקרא בשתי דרכים, צורה יכולה להפוך לדבר אחר בהתאם למבט, והאיור מרחיב את הטקסט באמצעות הדימויים. בשער הפרק על השונה והדומה, למשל, מאוירים דבורה ופרח באופן שמאפשר להתבונן עליהם כיחידה אחת וכיחידות נפרדות בו־זמנית.
הספר, נטול ניקוד, פונה לגילאי 8 ומעלה ויתאים כספר בהקראה משותפת גם לילדים קוראים. למעשה, נדמה שזו הדרך הנכונה ביותר לקרוא בו: להקריא ולשאול, לא למהר מפרק לפרק אלא לעצור בכל שאלה ולתת לה להישאר מעט באוויר, כפי שמובא בהקדמה:
הפילוסוף היווני העתיק אפלטון אמר פעם שפילוסופיה מתחילה בפליאה. ואפשר להוסיף שפילוסופיה במיטבה גם מסתיימת בפליאה.
עוד כתבות בנושא
