ב־22 בפברואר 2025, אחרי 505 ימים בשבי חמאס, אלי־ה כהן חזר לישראל. במשך כל התקופה הזאת הוא היה משוכנע שבת זוגו, זיו עבוד, נרצחה ב־7 באוקטובר. השניים הסתתרו יחד ב"מיגונית המוות", שממנה נחטף כהן לעזה, והוא לא ידע שעבוד שרדה – ובזמן שהוא נלחם על חייו במנהרות, היא הפכה לאחת הפעילות במאבק להשבתו.
כשהם נפגשו מחדש, החיבוק ביניהם הפך לאחת התמונות המזוהות עם שובו. מבחוץ נדמה היה לרגע שהסיפור הגיע לסוף הטוב שלו: שני אוהבים שהופרדו באכזריות מצאו שוב זה את זו.
עיישה ספרם של זיו עבוד ואלי–ה כהן | צילום: יח"צ
בספר החדש "עיישה", שנכתב בשני קולות, מספרים עבוד וכהן על הדרך מהמיגונית ומהמנהרות אל החיים המשותפים – ובהמשך גם אל החופה. הם חוזרים להיכרות ביניהם ולזוגיות שנקטעה בבוקר 7 באוקטובר, אבל עיקרו של הספר עוסק במה שהגיע אחר כך: 505 ימים שבהם חיו בשני עולמות שונים לחלוטין, והניסיון לחבר אותם מחדש לאחר השחרור.
הכי מעניין
כהן מספר על המלחמה לשרוד בשבי, ועבוד על המאבק שניהלה בישראל כדי להשיב אותו. אלא שהחזרה לא פתרה באחת את מה שעבר על שניהם. בספר הם מתארים את הפער שנפער ביניהם, את הטראומה, הכעס, האשמה והחרדה – ואת ההבנה שאי אפשר פשוט לחזור לזוגיות שהייתה לפני 7 באוקטובר.
עוד כתבות בנושא
זיו עבוד ואלי-ה כהן | צילום: שי פרנקו
במקום זאת, הם נדרשו להכיר מחדש.
הסיפור שלהם מבקש להפנות את המבט דווקא אל השלב שפחות מצטלם: היום שאחרי החזרה. הרגע שבו נגמרות קבלות הפנים, המצלמות נכבות, והחטוף ששב ומשפחתו צריכים להתחיל לבנות שגרה בתוך מציאות ששינתה את כולם.
שם הספר, "עיישה", פירושו בערבית "חיה", "חיה וקיימת", או מי שחיה בטוב וברווחה – שם שמקבל משמעות נוספת בסיפור של זוג שעבר מהישרדות לניסיון לבנות חיים.
זהו ספרם המשותף הראשון של עבוד וכהן. הוא מצטרף ל"מופוודאת – 505 ימים בשבי חמאס", ספרו של כהן על תקופת השבי, שראה אור בהוצאת קוראים ב־2025 והפך לרב־מכר.
אלא שהפעם השבי הוא רק חלק מהסיפור. "עיישה" עוסק בשאלה מה קורה אחרי שחוזרים הביתה – וכיצד שני אנשים שהשתנו לחלוטין מנסים להפוך שוב לזוג.
עוד כתבות בנושא
