01 זיכרון ילדות תרבותי. אבי קיבל כרטיסים חינם לניו־יורק סטייט אופרה, והוא לקח אותי ואת אחותי למנהטן לראות את האופרה. היינו בנות שמונה ותשע והתחלנו לצחוק כשהזמרים שרו את הצלילים האופראיים הגבוהים שלהם ולא הצלחנו להפסיק עד שנאלצנו לעזוב לפני שהסתיימה האופרה. לעומת זאת כשהייתי בת 12, הוריי לקחו אותי לברודווי לראות את "שיער", מחזמר הרוקנרול הגדול על שנות ה־60. אחד השירים האהובים עליי היה "תנו לשמש לזרוח". הייתי מוקסמת.
02 ספר שקראת פעמיים. אני מוכרחה להודות שאני אוהבת דמויות של נשים עקשניות, אז קראתי את "אוליב קיטרידג'" מאת אליזבת סטראוט יותר מפעם אחת והופתעתי פעם במטוס לראות אותו כמיני־סדרה. אני גם אוהבת את אליס מונרו וקוראת מחדש את סיפוריה, אף שלאחר מותה נפגע שמה הטוב; בתה טענה שאביה החורג התעלל בה מינית, ושמונרו סירבה להכיר בכך.
03 דמות שמעניקה לך השראה. אני מושפעת מאוד מגולדה מאיר כי אני מבינה שהיה לה מבטא אמריקני כבד כשדיברה, וכמהגרת שמתקשה בדיבור בעברית, אני מזדהה איתה. אני גם אוהבת שהיא עישנה כמו ארובה ותמיד נשאה תיק יד. היא גם הייתה חסינה להפליא, שזה הנושא של ספרי האחרון. אבל יותר מכול, אני מעריצה את אהבתה הגדולה לעם היהודי ולישראל.
04 מקום המפלט שלך בימים קשים אלה. מקום המפלט האמיתי שלי הוא המיטה שלי. כשהדברים נהיים קשים מדי, אני נכנסת למיטה עם ספר וכוס תה (במהלך היום) או כוס יין (אחרי חמש בערב) ומנסה להרפות ממה שמטריד אותי או את המדינה באותו יום. אחר כך אני עושה אמבטיה חמה. ואם זה לא עוזר, אני משחקת סקראבל באינטרנט עם חברים. אני גם אוהבת ללכת לטייל בתקוע, שם אני יכולה לפעמים לראות את ים המלח מציץ דרך הרי יהודה. כתיבה היא גם מפלט, תלוי בשעה ביום. אני מתקשה לעבוד בלילה.
05 עם מי היית רוצה להתחלף ליום אחד. הייתי רוצה להחליף מקום עם אחת הרקדניות בלהקת בת שבע. אני אוהבת לרקוד, והייתי רוצה להיות רקדנית. אני לוקחת שיעור ריקוד ברודווי ג'אז, ואנחנו מופיעים (בבתי אבות), אז אני מגשימה את החלום שלי. תנועה היא כל כך חשובה בהתמודדות עם אבל ואובדן. המרכיב הפיזי של האובדן נשכח לעיתים קרובות. חשוב להעביר את האבל דרך הגוף, זו דרך חשובה לבניית חוסן.
06 שיר שנוגע בך במקום מיוחד. אני אוהבת שירי ביטלס. את Blackbird Singing in the Dead of Night שרתי לילדיי לפני השינה, והיום בתי שרה את השיר הזה לילדיה כשיר ערש. שנה אחרי שקובי נרצח הייתי באיסט המפטון, ניו־יורק. עברתי ליד פול מקרטני על החוף, והוא אמר לי שלום. חלום ילדות שהתגשם. אני גם אוהבת שירים ישנים של ג'וני מיטשל, כי היא כותבת על שברון לב בשפה כל כך יפה. לא נעים לי להודות בכך, אבל אני עדיין אוהבת את השירים שהקשבתי להם בתיכון.
