מדיניות חוץ ישנה בעולם חדש: הדיפלומטיה הישראלית צריכה לשנות כיווןהבחירות לפרלמנט האירופי העלו את מפלגות הימין שבשם טהרנות מוסרית דחינו למרות שהם בעדנו. מדינת ישראל נמצאת כיום במלחמה קיומית באותה תופעה, ואין לה הפריווילגיה לפסול את אוהביה בשם טהרנות מוסריתמנשה אייבסמנשה אייבס
חוק אל ג׳זירה: העיוות של שיח הזכויות נותן את אותותיובמתכונתו הנוכחית, החוק הוא כתם על ספר החוקים ומוטב שלא היה מגיע לאוויר העולם כלל. האמירה הנורמטיבית המשתקפת מהפרוצדורה המובנת בחוק היא אנטיתזה לדמוקרטיה, לליברליזם ולזכויות האדםמנשה אייבסמנשה אייבס
שני קריטריונים: ננצח במלחמה רק כאשר האויב ידע שהפסידרובנו מניחים שהיום שאחרי המלחמה יגיע אחרי שננצח ניצחון מוחלט. אבל איך נדע שהגענו לניצחון המוחלט? נדע את זה כשנכריע את האויב – לא לפי סרגל הערכים שלנו, אלא בסרגל הערכים שלומנשה אייבסמנשה אייבס
כשתלמידיהם נלחמים בעזה - חברי הסגל האקדמי קוראים לסייע לאויבמאות מחברי הסגל האקדמי בישראל טוענים כי על ישראל יוטל "כתם מוסרי" אם לא תספק את כל צרכי האויב בעזה, זה שתמך במופגן ועודד ואף השתתף בחלקו בטבח האכזרימנשה אייבסמנשה אייבס
כשאנחנו בעצמנו לא יודעים מי האויב, מה אנחנו רוצים מהשופטים בהאג?לישראל הייתה כל הלגיטימציה שבעולם לקרוא לילד בשמו ב-8 באוקטובר, והצעד הזה היה יכול לעקר מתוכן את הביקורת שמוטחת בנו מכל עבר על הפגיעה בבלתי מעורבים. אבל התעקשנו להפריד בין הפלסטינים לבין ארגוני הטרור ועכשיו אנחנו משלמים את המחיר הבינלאומימנשה אייבסמנשה אייבס