פרשת מטות־מסעי: יומן מסעלא רק התנועה ממקום למקום חשובה אלא גם העצירות באמצע הדרך, שבהן אנחנו מוזמנים לחשוב מאין באנו ולאן פנינו מועדותשלומי טמסותשלומי טמסות
פרשת פנחס: שיעור במנהיגותלקראת מותו משרטט משה את דמות המנהיג שצריך להחליף אותו: קרוב לבני עמו וחש במצוקותיהם האישיות, ועם זאת בעל עמוד שדרה עצמאישלומי טמסותשלומי טמסות
פרשת בלק: מאחורי המסכהבלעם הקסים את עמי האזור בכישרונו המופלג ובכוחותיו המאגיים, אך בתוך הקנקן הנוצץ שכנו פנימיות אפלה ונפש מושחתתשלומי טמסותשלומי טמסות
פרשת חוקת: לא נפסיק לשירשנת הארבעים מזמנת לבני ישראל פרידה מדור ההורים, יוצאי מצרים, ובעיקר משלושת מנהיגי הדור. כיצד יוכלו להמשיך במסע בלעדיהם? שלומי טמסותשלומי טמסות
פרשת קרח: הולך נגד הרוחקרח נאבק לכאורה למען השוויון, אלא שהוא מעולם לא הציע לוותר על תפקידו. מאבקו היה מכוון למשה, אל עצם הרעיון שאדם הצליח לטפס גבוה כל כךשלומי טמסותשלומי טמסות
חטא התיירים: חוסר היכולת להניח את האגו בצדשליחות דורשת מהאדם להיות צינור נקי וטהור, אך המרגלים הפכו מנשיאים לתיירים, כאלה שמעמידים עצמם במרכז ואינם משרתיו של רעיוןשלומי טמסותשלומי טמסות
הגדולה של הנהגת משה: האצלת סמכויותמשה איננו מבקש לעמוד במרכז הבמה. בקלות מלאת ענווה הוא מוותר על ריכוזיות ההנהגה, ובונה לו שותפי רוח ודרךשלומי טמסותשלומי טמסות
פרשת נשא: היוצאים מן הכלל המעידים על הכללסמיכות מצוות הביכורים לפרשת סוטה מלמדת כי כאשר המרכז הרוחני מתערער, בהכרח יצמחו בשוליים עשבים שוטים וסטיות חברתיותשלומי טמסותשלומי טמסות
בגובה העיניים: מפקד בני ישראל והמשמעות מאחורי התהליךמדוע נדרש משה לִמְנות את ישראל בעצמו במקום להיעזר בראשי השבטים? על המפגש האישי של המנהיג עם עמו וההעצמה ההדדית שצומחת ממנושלומי טמסותשלומי טמסות