אלחנן סמואל
תלמיד ישיבת מעלה אדומים, חובב מוזיקה ישראלית, יוצר תוכן ומנחה חידונים וערבי שירה
הכתבות של אלחנן סמואל
ניגונים נטועים בלבבנו, למען יזכרו גם הדורות הבאים
תרועת השופר: בתי, את בוכה או צוחקת?
בדיוק כמו הצחוק והבכי שלעיתים נשמעים זהים, גם צליל התרועה הוא בעל משמעות סותרת
שגרה, בואי תתחדשי עלינו
"היום", של אהוד בנאי, מלמד אותנו שיעור חשוב בגישה שלנו להרגלים בכלל ולתורה בפרט
כלום לא עצוב, אך איך תוכל להתעלם?
כשייפתח עליי: ניצחונה של תפילה
הכי כיף לקנות "תוצרת הארץ"
"לרדוף בעקבי התקוות": נותרה עבודה רוחנית עד שנגיע לטוּב הארץ
אפקט "סיגליות" בט"ו באב: לזכור שכל הטוב מגיע מה'
שיר של אמצע הדרך, להפסקה שבין הסערות
כמו השיר "דרכנו", גם ספר דברים הוא סוג של קאבר, שאפשר לקבל בו משמעויות חדשות
הפרת נדרים: בין חיים משה ליום הכיפורים
האהבה מנצחת לא מעט בעיות, אך לעיתים גם גוברת על ערכיו החשובים ביותר של אדם
הריעו רק שלום: באיזה מקרה צריך להגיב בקנאות ובאיזה בפיוס?
מה טובו משכנותיך ישראל: בא לקלל יצא מברך
מאיר לנו מתוך השחור: נחש הנחושת מחייב להתבונן
מה הקשר בין קרח ועדתו ללהקת תיסלם?
איֵה אותה ארץ? השינוי הוא רק בגישה
בשביל להוציא את דיבת הארץ רעה, לא צריך לשקר, מספיק רק להתייאש מהמציאות
לשמוח בשגרה: לאהרון הכהן כל יום הוא חג
שבת שירה: מהי הטעות הנפוצה של עורכי השירים ברדיו ואיך זה קשור לפרשת בהעלותך?
לא רק שירים פשוטים: מפרשת השבוע לשלמה גרוניך
מחאתו של הזמר המוכר על תרבות ריקה מתוכן מהדהדת במסר שמופיע בפרשת נשא
ספירה של אהבה: על הקשר בין עם ישראל לבוראו
כשיוסי בנאי סופר את יתרונותיה וחסרונותיה של ארץ ישראל, הוא עושה זאת מתוך אהבה, וכך גם הקדוש ברוך הוא
"הוראות הפעלה" לחיים בארץ המובטחת
סימני דרך: התהליך חשוב לא פחות מהמטרה
לאהוב גם ביומיום, לא רק בעיתות משבר
למרות הכיעור הקיים בחברה הישראלית, הסולידריות שבה מתעלה על הכול. שנזכה להפיץ אהבת ישראל לכלל העולם
עטוף ברחמים: בין השיר של ריטה לגישה היהודית
המנון הלידה הישראלי סותר לכאורה את הנאמר בפרשה שלנו, אולם הבנה עמוקה של הטקסט מעידה על קשר עמוק
"חומר נפץ רגשי": ואיך קרה שהחיטה צומחת שוב?
בין שיר השירים לנעמי שמר: לשים לב לפרטים הקטנים
לא-רוחמה, בתו של נביא הזעם הושע, תפסה את תשומת ליבה של המשוררת הנודעת. שיעור חשוב ברגישות ואומץ
הדרך שלנו להקריב קורבנות היום היא לומר תודה
עוזי חיטמן מודה לקב"ה על כל בריאתו, ואחר כך על הדברים האישיים שלו. אולי כדאי שננהג גם אנו כך
השיר הפשוט של הלחם: על עבודת ה' תמידית ורצויה
ציוויי הקורבנות והמנחות מלמדים אותנו כי קיום המצוות יכול להתקיים גם בפשטות של היומיום
אם כל אחד ייקח חלק - ייבנה המקדש
ביחד נהיה לרוב: על בגדים, כבוד ואהבה
גם לבוש רשמי וראוי לא יכבד את האדם אם הוא עצמו לא יתנהג באופן הנכון. בין כוהנים לנעמי שמר
איך מוצאים את ההבדל שבין לקחת ולקבל?
כשהציווי הוא על לקיחת תרומה ולא על נתינתה, מעלה הדבר תהייה. על הקשר שבין עזרה לזולת ורווח אישי
