פרשת בחוקותי: שורש הברכה ושורש הקללהלמרות ההפרדה הברורה בין הברכות לקללות בפרשה, עיון ספרותי חושף ביטויים זהים ביניהן. מה משמעותן של החזרות הלשוניות הללו?יסכה זימרןיסכה זימרן
פרשת בהר: הכול נשאר במשפחהחוקי הגאולה שחלים על האדם ועל הקרקע ממחישים את האחריות ההדדית שצריכה להתקיים במסגרת המשפחה. קשרים אלה הם הבסיס גם ליחסים עם הא־ליסכה זימרןיסכה זימרן
פרשת אמור: שלמויות נושקותעיון בפרשיית המקלל חושף הקבלות לדיני הכוהנים והמקדש, ומלמד על הקשר שקיים בתורה בין שלמות המחנה, האדם והבהמה, ובין קדושת הא־ליסכה זימרןיסכה זימרן
פרשת קדושים: דורש צדק חברתימושג הקדושה, השוזר את החוקים המגוונים בפרשה, מלמד שתכליתם היא להתבדל מן העמים ולהידמות לבורא. מפתיע לגלות שהדבר לא תלוי במצוות פולחניותיסכה זימרןיסכה זימרן
פרשת אחרי מות: הרחקה צורך התקרבותמבט רחב על עבודת יום הכיפורים מעלה שורה של הפרדות שנעשות במרחב, בזמן ובבני אדם. שמירת הגבולות הללו היא התנאי למפגש עם השכינהיסכה זימרןיסכה זימרן
חג הפסח: מבית ללאוםנתינת דם קרבן הפסח על הפתח לא נועדה רק להגן על המשפחה מפני הנגף, אלא גם לכונן בעם זהות לאומית המושתתת על הבחנה בין בתי ישראל לבתי מצריםיסכה זימרןיסכה זימרן
פרשת מצורע: חילול הסדר הטובניתן היה לצפות מהתורה לחמול על החלשים ולהותיר את האנשים הנגועים בתוך המחנה המוגן. מדוע בכל זאת נקבע שהמצורעים יוצאו אל מחוץ למחנה?יסכה זימרןיסכה זימרן
פרשת תזריע: נגע המרדניםהפרשה עוסקת בחוקי הצרעת אך לא בסיבות שמביאות להתפרצותה. בחינה רחבה של סיפורי המצורעים במקרא חושפת את הדרך שבה נתפסה המחלה המסתוריתיסכה זימרןיסכה זימרן
פרשת שמיני: שבירתה היא חיזוקהנדב ואביהוא מתו ביום השמיני כי שינו מסדר העבודה במשכן. כיצד אם כן אהרן מרשה לעצמו לחרוג מיד לאחר מכן מציוויו של משה?יסכה זימרןיסכה זימרן
פרשת צו: כוהנים ככלי קודשפרק ח', העוסק בימי המילואים, מציג שינויים של ממש בתפקידם של הכוהנים במשכן. הדגש כי הכול נעשה על פי צו ה' מבהיר כי הכוהנים הם רק חלק מהתהליך המתרחש במשכן ולא תכליתויסכה זימרןיסכה זימרן
פרשת ויקרא: תורת כהנים או תורת האדם?עיון בפרשה הפותחת את הספר מראה כיצד האדם המקריב נוטל חלק פעיל בהקרבה. מעורבות זו עשויה לסמל את הדרישה מן האדם לצרף תיקון אישי להבאת הקרבןיסכה זימרןיסכה זימרן