הכתבות של רוני אלדד
אין נוסחה לפלא שהופך פשטות וצמצום לאמנות
הספר שמעז לדבר גם על עולם של ילדים שנותרו בלי אבא ואמא
"איך לכתוב שיעורי בית על ספר שלא קראתם"
למה אתה לא פורח הוא ספר ילדים בו האיור הוא חלק מהטקסט
האיור הנהדר בספר למה אתה לא פורח? חושף מסע רצוף הפתעות של חוכמה ותשומת לב מתחת לשכבת טקסט בנאלית
להסתובב בעולם בעיניים מתפלאות
הבחירה לא לומר הכול בכל נושא היא סוג של שקט רב כוח, שרק בתוכו שאלות חדשות יכולות להמשיך ולהיווצר
הפיראט באמבט: ספר ילדים מצחיק ומתוק
לא גן של מרשמלו וצימוקים: לתת מקום לקושי שבילדות
סיפור של צעצוע: התבנית הספרותית שממשיכה להצליח
מי עוד מקריא היום לילדים סיפורים על מכשפות טורפות ומפלצות מפחידות?
"אוי, רפי": ספר הילדים שמתבדח על חשבונם
ציפייה דרוכה למשהו
ילדים הם אנשים צעירים, אפשר לכבד את התום והחכמה שלהם
העולם שמתחת לרגלינו: הלימה כנה בין צורה לתוכן שנובעת ממחשבה רגישה
"פנטסטיכאן": יופי ואמת בכמות גבוהה
"ככה שותלים שתיל" היה יכול להיות המתנה המושלמת לט"ו בשבט
"הנסיך מרגרינה": הספר שהתהווה בזכות סיפור לפני השינה
"אמבטיה לשבתיה": על חשיבות הפניית המבט למציאות
החיפוש אחר 'מוטקה' הכלב הוא מסע זהות בכמה רבדים
"השפה הנמה": סיפור תחייתה של השפה העברית
הקריאה ב"הגל הגדול" דומה להאזנה לסיפור חי ותזזיתי
יש בו עמוד שדרה בסיסי של התחלה־אמצע־סוף בעלי פשר והיגיון, אבל "הגל הגדול" הוא לא סיפור רגיל
חיות בחרוזים: על אהבת אדם ואינדיבידואליזם טבעי
ספר יוצא דופן במקסימותו, שמצליח להיות אחר במקום שבו כולם מתעקשים להיות דומים
הפלאות שנגלו לעיניה
הטיגריס שבא לשתות תה: מעניק לקוראיו פיסת אמת
קוראים גדולים וקטנים יכולים למצוא בספר הזה פנים מוכרות, לשתות כוס תה ולהרגיש בו בבית
מבט לאינסוף המנצנץ: אטלס החלל החיצון
"דחיית סיפוקים היא עינוי אמיתי, בטח כשאין דד־ליין ברור"
הסבר לבדיחה מכריכה לכריכה
שובבים עכשוויים: העולם החדש אינו דומה לזה הישן
דור הורי ההווה שונה מאוד מהעולם בו גדלים ילדיהם. המציאות המשתנה הזו הולידה את הספר הבא
לכתוב לפעוטות שלא יודעים לדבר, זאת אמנות מסדר אחר
מגפה היא תקופה רעה, אבל יש רעות ממנה
