




לפי הראי"ה קוק, חטאה של הנצרות נעוץ בכך שזנחה את ממד הלאום והחברה והסתפקה בחוויה הדתית של הפרט

אכן, רעיונות גדולים וחשובים צריכים לממש, אך צריך שיהיה זה במתינות ובזמן הנכון






התודעה העצמית שמייחדת את האדם משחררת אותו מן הדטרמיניזם ומעניקה לו בחירה חופשית. זהו

אריסטו ואפלטון נחלקו ביניהם: אם האדם התגבר על הדמיון ופועל כעת על פי התבונה, האם הוא איבד את החופש?


























על פי סארטר אין באדם מהות פנימית שעליו לממש, והוא חופשי לחלוטין לבחור את דרכו










