בחדר הבקרה של תעלת סואץ, עוקבים פקחים מצרים בדריכות אחר סמלי אוניות על מסכי הרדאר. על גדת התעלה חולפת אוניית מכולות בדרכה מהים התיכון לים האדום, מראה רגוע שמסתיר מאחוריו טלטלה גיאופוליטית עמוקה שפגעה קשות בכלכלה המצרית.
עוד כתבות בנושא
המשבר החל בסתיו 2023, כאשר המורדים החות’ים בתימן פתחו במתקפות על ספינות מסחר בים האדום, במחאה על המלחמה בעזה. האיום גרם לחברות ספנות גדולות להסיט נתיבים סביב אפריקה, מה שהאריך מסעות והעלה עלויות – ובעיקר שלל ממצרים הכנסות עתק מדמי מעבר. לפי הערכות רשמיות, מצרים הפסידה כ־13 מיליארד דולר בתוך כשנתיים.
הפגיעה חשפה עד כמה מצרים תלויה בגורמים חיצוניים. תעלת סואץ היא מקור קריטי למטבע זר – אוניית מכולות גדולה משלמת כ־מיליון דולר למעבר – ומשמשת “חבל הצלה” לתשלום חובות וייבוא סחורות חיוניות.
הכי מעניין
אחרי הסכם הפסקת האש בעזה, שהושג בתיווך מצרי באוקטובר, החלה קהיר לנסות לשכנע חברות ספנות לחזור: הנחות של עד 15% לאוניות גדולות, שירותי חילוץ רפואי לצוותים, תיקונים לאוניות שנפגעו, אפשרות להחלפת צוותים במצרים, ותכנון תחנות תדלוק ימי חדשות. במקביל, מפותח אזור כלכלי סביב התעלה למשיכת תעשייה זרה.
עוד כתבות בנושא
הנתונים מראים התאוששות חלקית: מספר האוניות היומי עלה מכ־35 לפני הפסקת האש לכ־45 בממוצע, אך עדיין רחוק מכ־70 אוניות ביום – הרמה שלפני המלחמה. חלק מהחברות החלו לחזור בהדרגה. אחרות עדיין מהססות בגלל חוסר הוודאות הביטחונית.
ב־2023, לפני ההסלמה, עבר דרך התעלה כ־12–15% מהסחר הימי העולמי, וההכנסות הגיעו לשיא של 10.2 מיליארד דולר. מאז, החות’ים, הנתמכים בידי איראן, ביצעו כ־178 מתקפות, הטביעו לפחות ארבע אוניות והרגו תשעה מלחים. ביטוחי הספנות זינקו, והעקיפה סביב כף התקווה הטובה הוסיפה בממוצע כחודש למסע מאסיה לאירופה.
בקהיר יודעים שהדרך חזרה לשגרה שברירית. החות’ים כבר הבהירו שיחזרו לתקוף אם הלחימה בעזה תחודש, וגם הסלמה בין ארה״ב או ישראל לאיראן עלולה להצית מחדש את הים האדום. לכן חברות הספנות מעדיפות ודאות: “אף אחד לא רוצה לחזור – ואז לברוח שוב”, אמר אחד מאנליסטי הענף.
עוד כתבות בנושא
ברשות התעלה מקווים שאם השקט יישמר, החזרה תהיה הדרגתית עד הקיץ. ומה אם לא? יו״ר הרשות חייך במרירות: “אני מעדיף לא לחשוב על זה”.