בחדר הקרנה זעיר, שגודלו כשני מטרים על שני מטרים, מסתובב גליל של פילם 35 מ"מ ומשמיע נקישות קצובות. אור המקרן חוצה את החשיכה ומגיע למסך, והסיפור מתחיל.
מדי פעם מופיעה בפינה העליונה של המסך נקודה שחורה קטנה, סימן לחיבור שנעשה בפילם. התמונה רועדת מעט, ולפעמים חולפים עליה פסים שנראים כמו גשם. במקומות אחרים היו אולי ממהרים לתקן את ה"פגמים" האלה. בקולנוע ואסדה שוצ'יקו שבטוקיו הם חלק מהקסם.
מינאמי אראי, מקרינה בת 42, מספרת שאחד הדברים שמייחדים בעיניה סרט שמוקרן מפילם הוא הצבע. לדבריה, בהשוואה להקרנה דיגיטלית, השחורים והכחולים עשירים וחיים יותר. כדי לשמר יצירות מופת שקיימות רק על פילם, היא מתחזקת בקפדנות את שני מקרני הפילם של בית הקולנוע מדי יום.
הכי מעניין
מינאמי אראי עובדת כמקרינה בבית הקולנוע "ואסדה שוצ'יקו" | צילום: The Japan News
ואסדה שוצ'יקו נפתח ב־1951 כבית קולנוע שהקרין סרטים חדשים של אולפני שוצ'יקו. באמצע שנות ה־70 הוא שינה כיוון והפך לבית קולנוע לסרטים קלאסיים, עם הקרנות כפולות של יצירות מהעבר. תמורת כ־300 ין וללא מקומות מסומנים, המבקרים יכלו אז להישאר ולצפות בסרטים במשך יום שלם.
ב־2002 נדמה היה שהסיפור נגמר. קשיים כלכליים הביאו לסגירת המקום, אלא שסטודנטים מאוניברסיטת ואסדה הסמוכה יצאו למאבק למען פתיחתו מחדש. הם חילקו עלונים שהדגישו את חשיבותו התרבותית, ובינואר של השנה שלאחר מכן נפתח הקולנוע מחדש.
הקשר עם הקהילה המקומית נמשך גם כיום. מאז 2017 מקרין המקום גם סרטים שיצרו סטודנטים.
עוד כתבות בנושא
מנהל "וואסדה שוצ'יקו", דייסוקה היראנו | צילום: The Japan News
גם בית קולנוע שמקדש את העבר אינו יכול להתעלם לחלוטין מההווה. דייסוקה היראנו, שמנהל את המקום מאז 2019, הנהיג מקומות מסומנים בתקופת הקורונה כדי לאפשר ריחוק בין הצופים. ב־2024 העלה את מחירי הכרטיסים לראשונה זה יותר משני עשורים.
ביוני האחרון נעשה צעד משמעותי נוסף: לצד מקרני הפילם הותקן גם מקרן 4K, שמאפשר להציג סרטים חדשים ושוברי קופות. עבור בית קולנוע שמתמחה בסרטים קלאסיים זו לא הייתה החלטה מובנת מאליה, אבל היראנו רואה בה יתרון. "אנחנו יכולים להציע מגוון רחב יותר של דרכים ליהנות מסרטים", אמר.
בעבר הרחוב שבו שוכן הקולנוע היה מלא בבתי קולנוע מסוגים שונים – כאלה שהציגו סרטים חדשים וכאלה שקיבלו אותם רק בסבב השני או השלישי של ההקרנות. התקופה הזו כמעט נעלמה, אבל מבחינת הקהל של ואסדה שוצ'יקו, משהו בחוויה עצמה עדיין לא ניתן להחלפה.
פינת הישיבה המסוגננת אהובה על הלקוחות הקבועים | צילום: The Japan News
"אני אוהב את הקולנוע הזה כי אפשר לגלות כאן נקודות מבט חדשות דרך יצירות מופת על־זמניות", סיפר אחד המבקרים הקבועים. "אני מקווה שהוא ימשיך להתקיים".
ואולי זו כל התורה על רגל אחת: במקום שבו כל שריטה בפילם הייתה פעם תקלה, דווקא בעידן הדיגיטלי היא הפכה לזיכרון שכדאי לשמור.
עוד כתבות בנושא
