"המלחמה שינתה הכול": נשות אנשי הקבע מרגישות שלא רואים אותןהחברה הישראלית יודעת להוקיר את המילואימניקים ונשותיהם, אך מתקשה להעריך את הקרבתן של נשות משרתי הקבע. יעל, נוי, טל ושני מספרות על ההתמודדות הארוכה לבד, וגם עם הדאגה המצמיתה לבן הזוגשרה העצני-כהןשרה העצני-כהן
לא רק מילואימניקים: נשות אנשי הקבע לא שוות פחותנשות אנשי הקבע אולי בחרו להיות כאלה - אבל זה לא אומר שהן שקופות ביחס לנשות המילואימניקים. אני מרשה לעצמי לדבר בשם נשות משרתי הקבע ולהגיד- כל מה שאנחנו רוצות זה להרגיש שוותהדר שחרהדר שחר
"המצב שלי ושל יותר מ־20 אלף נשים כמותי שקוף בעיני המדינה"מעולם לא ידענו לאיזה חוסן נידרש בשעה שבן הזוג נלחם בחזית. יש לפנות משאבים גם לנשות משרתי הקבעהדס וינוגרד–הברהדס וינוגרד–הבר
נשות משרתי הקבע: "חלק פרשו מהלימודים, הקריירות שלנו מתרסקות"בדיון שנערך בכנסת בנושא הקלות במוסדות אקדמיים עבור משפחות משרתי הקבע, חמוטל גלעד סיפרה כי "אנחנו נאבקות להצליח להרים את הראש מעל המים ולשרוד את דרישות האקדמיה"ישי אלמקייס־אלרםישי אלמקייס־אלרם
המשפחה הלוחמת: כשאבא נשאר בבסיס במקום לבוא ליום ההולדתיש להם אבא שאוהב ודואג ומתעניין, אבל לא נוכח בחייהם. אחת לכמה שבועות הוא מגיח ל־24 שעות, ונעלם דווקא כשזקוקים לו יותר מכול. ספר ילדים חדש שכתבו יחד שני־פאולה צורי והילה לוי – שתיהן נשואות למח"טים – פותח צוהר לעולמם של הילדים שאביהם משרת בקבע, ואמם מנסה למלא את החסר וגם להסתיר את החרדה התמידית מכל מבזק חדשות. "המחיר לא קל", הן מודות, "אבל זה אפשרי אם יש תחושת שליחות והחלטה משותפת"ריקי רטריקי רט