אוטודידקט ששינן כל טקסט שנקלע לידיו: ממצרים לניהול המשק בבית זיתעוד במצרים אלברט שמע היה אנציקלופדיה רב־שפתית מהלכת, וכמו שרכש בעצמו את השכלתו, כך הקפיד לבנות במו ידיו את המשק שלו בבית־זית. על סף גיל מאה הוא ממשיך לגור באותה נחלה, ונדמה שרק הדינוזאורים מהמערה הסמוכה היו פה לפניואורלי גולדקלנג 1+כתבי מקור ראשון
"שליחים של עליית הנוער אמרו להורים: לא צריכים אתכם, רוצים את הילדים"אחרי שנלחם במצרים, בסורים ובירדנים, אברהם קזס רצה להשתקע סוף־סוף בקיבוץ. במקום זה הוא הגיע למושב דור, רק כדי שההורים שלו לא יצטרכו להתרחק מרחש הגליםאורלי גולדקלנג 1+כתבי מקור ראשון
"אהרן מקנא בי על הצלקת שנותרה, כי לפחות לי יש מזכרת מאבא"הוא כבר היה על הרכבת מהונגריה לאושוויץ, ובדרך נס מצא עצמו באוסטריה. היא התחזתה לבתם של זוג חשוך ילדים בסלובקיה. התנגשות מצח אל מצח בארץ ישראל חיברה אותם זה לזו, ולמשימה של ייהוד הגלילאורלי גולדקלנג 1+כתבי מקור ראשון
"נהיה פה כל כך רוחני, אנחנו קוראים לזה 'נרות וסנדלים' - באנגלית זה נשמע יותר טוב"כשרומה ברוקס הגיעה ארצה, היא לא הבינה למה כולם פה צועקים. החברים היו בטוחים שבתוך זמן קצר היא תישבר, אבל כעבור חמישים שנה היא והאיפוק הבריטי שלה עדיין בישראלאורלי גולדקלנג 1+כתבי מקור ראשון
"בוקר אחד מישהו שמע ציוץ וצעק: 'יש ציפור!', כולם יצאו מהמיטות בפיג'מות לראות את הפלא"במלחמת ששת הימים נילי רדפה אחרי צבי עם ארגזי אוכל. במלחמת יום כיפור היא הגיעה אליו בטיסה על ארגז בצל. ואז, בעקבות השבר הלאומי הנורא, הוא בא אחריה להקים עיר בשומרוןאורלי גולדקלנג 1+כתבי מקור ראשון
"ניסיתי להרים מעט את הכיסוי להציץ, ורפול צועק עלי: מה אתה עושה? יורים עלינו, זה לא חצץ"ההורים שלו בנו את הארץ במסמרות ובמוטות מתכת, וכשאליהו מזרחי נשר מהלימודים בכיתה ה', הוא הצטרף לעסק המשפחתי. זה מה שאפשר לו, שנים אחר כך, להעניק תרומה מפתיעה לחיי הרוח במוצא־עיליתאורלי גולדקלנג 1+כתבי מקור ראשון
"חצי מהחברים עזבו, הקושי הפיזי זרק אותם מכאן. נותרנו שבע משפחות בלבד"חגית ועמוס אהרונוף התנסו בעליות לסבסטיה, אבל דבר לא הכין אותם למגורים ממושכים בתחנת משטרה בריטית ישנה, בלי מים זורמים ועם משפחה נוספת בחדר. ואז הגיע חנן פורת, ובשיחה דרמטית אחת הוציא לדרך את נווה־צוףאורלי גולדקלנגאורלי גולדקלנג
"המתיישבים הראשונים פה היו תימנים. כולם ברחו"עמרם חזן הצעיר נדד בהרים יום שלם ולא הצליח למצוא את המושב מטע. אבל הנה הוא כאן, ממשיך להפריח את המקום וגם לכתוב עליו שיריםאורלי גולדקלנג 1+כתבי מקור ראשון
השכנים של בן-גוריון עדיין זוכרים אותוהשכן של דליה ומשה פרנס נזף בהם שאין להם מספיק ילדים, ושיגע את כל הקיבוץ כשכפר בסמכותם של המומחים החקלאיים. היום רק הצריף שלו עדיין עומד פה, ומזכיר לבני הזוג את ימיהם הראשונים בשדה־בוקראורלי גולדקלנג 1+כתבי מקור ראשון
"עשו עמודי עץ להפרדה בין החדרים, אבל היה חלל בתוכם. יצאו משם פשפשים ענקיים"ציפי פרץ החליטה שבניגוד לחברותיה מהמעברה, היא לא תסתפק בלימודים עד כיתה י' ולא תסליל את עצמה לעבודות ניקיון. אז היא גייסה כישרון מתמטי וקצת חוצפה, וכעבור כמה שנים בית־שמש כבר לא הייתה יכולה להסתדר בלעדיהאורלי גולדקלנגאורלי גולדקלנג
"מטוס מצרי עבר ממש מעלינו והפציץ בשדות. אין לנו מושג איך פספס את הבתים"אחרי שנים של עבודת האדמה, הפכה פנינה שפורר למטפלת ברייקי. איך שמוצניקית־קיבוצניקית שעלתה מארגנטינה כדי לעסוק בחקלאות מגיעה לתחום רוחניקי כזה, ודווקא בעין־דור? טוב, זה מה שהקוראת בכף היד ניבאה להאורלי גולדקלנג 1+כתבי מקור ראשון
סמנכ"לית מפעל טקסטיל בפריז מצאה את עצמה מגדלת עופות במושב בישראלאיך סמנכ"לית של מפעל טקסטיל בפריז מצאה עצמה מגדלת עופות באזור גזר? אם תשאלו את פולט בלאיש זה קרה בגלל מצלמת 8 מ"מ, כמה תפוזי ג'אפה ומושב שנותרו בו רק חמש משפחותאורלי גולדקלנג 1+כתבי מקור ראשון
"בדיעבד התברר שאייכמן ואני היינו נוסעים באותו אוטובוס כששירתתי בצבא ארגנטינה"יוסף פורת, שגדל בבית ליד רחוב גריבלדי, הגיע לארץ כדי להפריח את השממה וגם להביא אליה קצת תרבות עילית. אולי בזכות זה קיבוץ גזית צלח את כל המשברים בצעדי ריקודאורלי גולדקלנג 1+כתבי מקור ראשון
"לא היו מקררים. היו שוחטים פרה, תולים אותה, לוקחים מה שצריך"בגיל 14 סימה עמר גילתה שהיא צריכה לעשות שני דברים במקביל ובלי הפסקה: לעבוד בשדות, וללדת. אבל גם כשהיה קשה מאוד היא לא חשבה לגעת ברכוש הזולת, אפילו לא בנייר טואלטאורלי גולדקלנג 1+כתבי מקור ראשון
"בכל מקום שסגרו את חדר האוכל, חיי הקיבוץ מתו איתו"שום דבר לא חסר לשי ליפשיץ בעין־חרוד, חוץ מתחושת שליחות ותרומה למדינה. אז הוא יצא אל שפת ים המלח, להמשיך את דרכם של אנשי קומראןאורלי גולדקלנג 1+כתבי מקור ראשון
"גרנו במעברה ג', בצריפים מעץ. שירותים בחוץ, המון חולדות ועכברים מסביב. מוות"לידיה מסילתי לא יודעת בוודאות מה גילה, וגם לא כמה ילדים יש לה: חמישה היא ילדה בעצמה, ועוד עשרות הגיעו אליה כילדי אומנה. אבל את הילד הראשון שנסעה למענו מאשקלון לירושלים היא לא תשכח לעולםאורלי גולדקלנג 1+כתבי מקור ראשון
"הרב קוק העלה את הרעיון להקים ריביירה בארץ הקודש"ילדיה של מירה הראל אמרו שכשאמא רוצה לדבר בפרטיות עם אבא, היא עוברת למורס. מהכורסה בבת־ים – העיר שבה לימדה עולים מתוניסיה ומאתיופיה, ואפילו פליטים מווייטנאם – היא נזכרת איך הכול התחיל בשידורים של הקשרית המחתרתית גאולה כהןאורלי גולדקלנג 1+כתבי מקור ראשון
"ב-11 בבוקר נגמר הכיבוש. כל הירדנים התחפשו לאזרחים. שמו פיג'מות וברחו"כשידו עדיין פצועה מקליע שחלף דרכה פרץ הצנחן משה גרוסברג לעיר העתיקה, ורץ להניח תפילין במקום הקדוש ביותר. שמונה שנים אחר כך התיישבו הוא ופנינה למרגלות הר אחר ששוחרר באותה המלחמה, ביישוב הצעיר עפרה, שהפך לבית גידול של חלוצים ועיתונאיםאורלי גולדקלנג 1+כתבי מקור ראשון
"עמדתי ליד הבריכה עם המא"ג. אמרתי לחברים: 'אותי האויב לא יעבור חי'"ראובן ומרי עטר היו אמורים בכלל להקים התיישבות בצפון, אבל במקום זאת הגיעו לנגב. בין אתגרים חקלאיים, מלחמות ומאבק למניעת השתלטות על אדמות, הם גם הצליחו לשנות כלל בסיסי במושב תאשוראורלי גולדקלנג 1+כתבי מקור ראשון
"מה שראיתי באלטלנה? עד היום יש לי צלקת מזה"איציק הלוי השתתף בכיבוש הגליל במלחמת העצמאות, הסיע טנקים אל הגבול במלחמת לבנון הראשונה ורק מקווה שבן־גביר לא יאכזב אותו כמו בגיןאורלי גולדקלנג 1+כתבי מקור ראשון
כמו רבים מתושבי כפרה בהודו, גם תהימנו לא ידעה שהיא יהודייה ב־1995 החליטה מילכה צונגלוי להתנתק מארצה וממולדתה ומבית אביה, וללכת לארץ המובטחת. היום, בביתה בניצן, היא מתגעגעת לבית אחר, זה שנותקה ממנו בכוחאורלי גולדקלנגאורלי גולדקלנג
"שאלו אותנו מי יודע להשתמש ב'נשק שלל'. התברר שאין בשבילנו נשק, רק מה שנלקח שלל בששת הימים"משה וטובה שהם התיישבו בקרוואן בהושעיה, בלי כביש נורמלי ובלי טלפון. לך תסביר לבכירי האקדמיה בארה"ב שככה חי אחד מגדולי הממציאים והמומחים בתחום הרובוטיקה | תנועת ההתיישבותאורלי גולדקלנגאורלי גולדקלנג
"סבתא שלחה חבילה מלאה נעליים. הייתה בטוחה שאין לנו מה לנעול"קיבוץ בארות־יצחק שבנגב הוחרב בהפצצות מטוסים מצריים, אבל קם מהריסותיו והיום הוא עומד בגאווה תחת רעמי המטוסים הישראליים. מיכל שפיר עשתה איתו את כל הדרך, בשלושה אתרי התיישבות שונים ועוד שני מקלטים זמנייםאורלי גולדקלנג 1+כתבי מקור ראשון
"אבא מצא מסתור, ומבחינתי הוא פשוט נעלם. לא סיפרו לי שום דבר"על היהודים בבירת צרפת הכבושה נאסר לצאת לרחוב אחרי שמונה בערב, אבל מלכה־רז'ין הייתה בחוץ בשמונה וחמישה. רק כעבור שבעים שנה, בביתה ברמת־גן, היא הפסיקה להאשים את עצמה במה שקרה אחר כךאורלי גולדקלנג 1+כתבי מקור ראשון
"המון גופות זו על זו. מעט ערבים, הרבה מאוד יהודים"העלייה מכורדיסטן למושב רחוב בעמק בית־שאן הייתה בשבילם כמעט יציאה מעבדות לעבדות. ובכל זאת, שורגול ואליה משה מתגעגעים לימים שהיית רק צריך לבקש מא־לוהים, והוא היה נותןאורלי גולדקלנג 1+כתבי מקור ראשון
הסוד של השמאל: ציפוף שורות ויצירת תודעה כוזבת של רוב בציבוראחרי שלושה דורות, הגיעה הזמן שהציונות הדתית וזקני ההתיישבות ביש"ע ישתחררו מהרצון לחקות את השמאלד"ר יהודה שלםד"ר יהודה שלם
"יום אחד פרצו לבית שלושה ז'לובים מארגון ההגנה, ומאז ידידיה אחי לא נראה בחיים"בשביל עליזה, ידידיה סגל היה האח הגדול שהקריב הכול למען פרנסת המשפחה. בשביל אשר, הוא היה המדריך המסור באימונים החשאיים של המחתרת. 75 שנים אחרי חטיפתו ומותו של פעיל האצ"ל, בני הזוג פורקוש עדיין כואבים את הפרשה הטרגית ההיא שקשרה ביניהם, ועדיין תוהים איך ייתכן שבין יהודים צמחה שנאה חסרת גבולותאורלי גולדקלנגאורלי גולדקלנג
"אנשי הסוכנות לא רצו להעלות לארץ את הזקנים, הם רצו פה רק צעירים, שילכו להילחם"לפני שאליס קדוש ובעלה ארמונד הגיעו לבית־שאן, הסטנדרט כאן היה מכנסי חאקי וכובע טמבל. בין גידול סלק סוכר לגידול חמישה ילדים הצליחו בני הזוג להעשיר את המלתחה המקומית, ואפילו להלביש את הקיבוצניקיםאורלי גולדקלנג 1+כתבי מקור ראשון
"היום הבחורות יוצאות לפנסיה בגיל 62. אני בגיל הזה התחלתי עבודה חדשה"טובה אבריאל יישמה את החזון הקיבוצי בכל דרך אפשרית: בהפרחת השממה, בעבודת הרפת, בחינוך ובסמינרים רעיוניים. היום היא נהנית לראות את משאבי־שדה מתפתח, אבל מצטערת שהתושבים החדשים כבר לא נאמנים לאידיאולוגיהאורלי גולדקלנג 1+כתבי מקור ראשון
"הודיתי לו בשם עשרות אלפי ילדים שהסתתרו במנזרים קתוליים. האפיפיור חייך ונישק לי את היד"רגע לפני הרכבת לאושוויץ היא הוברחה מהעיר ומצאה מחסה אצל "האחות רנטה". רק בקיבוץ להבות חביבה היא הרגישה סוף־סוף שייכת. כעבור 55 שנה יצאה חוה שיק לחפש את מצילתה, וסגרה מעגל בצורה מפתיעהאורלי גולדקלנג 1+כתבי מקור ראשון
"אתם נולדתם עם כפית של זהב בפה. ב־48' לא היה כאן כלום, אפילו לא תפוחי אדמה"הוא עלה לאונייה פאן קרסנט, היא עלתה לידו לאונייה פאן יורק, ושניהם הגיעו למחנה מעצר בקפריסין - אבל נפגשו רק אחרי שנים רבות בארץ ישראל. מרים ויצחק בוקר, מאחרוני המעפילים, לא מבינים איך אנחנו מסוגלים להתלונןאורלי גולדקלנג 1+כתבי מקור ראשון
"היינו משפחה עשירה בזמנו, אבל כשאכלנו ביצה חילקנו אותה בין ארבעה אחים"אלישע שור ראה מקרוב את ירושלים מתחלקת בדם ואש ושבה ומתאחדת בשירה וריקוד. ולאורך כל הזמן הזה, הוא לא הפסיק להשקות את תושביהאורלי גולדקלנג 1+כתבי מקור ראשון
הם התחתנו במקום היחיד בסביבה שפעל בו גנרטור אזרחי: בית החרושת למלחעומד משמאל: רפי, ילד של ים שהגיע לנגב כי הבטיחו לו שיוכל לשחות שם ולדוג. יושבת מימין: ויויאן, שמפחדת אפילו להיכנס למים. סביב האנדרטה: עיירה שהתחילה כמגדל בבל מסוכסך והפכה למשפחה חמהאורלי גולדקלנג 1+כתבי מקור ראשון
"היה דבר אחד שהאוקראינים שנאו יותר מאשר את היהודים: את הרוסים"על הכורסה: אלי בש – הנדסאי, שק"מיסט ורבש"ץ – שוויתר על משרת ניהול בחברת רהיטים גדולה כדי לקבל אשקובית בגבעה צחיחה. לצידו: רונית, בת שירות שהגיעה במקרה ומצאה עצמה מתמודדת עם כל הפוליטיקה היישובית. מול ההרודיון: בתים נאים ומרווחים של גרעין שרצה לברוח מהבורגנותאורלי גולדקלנג 1+כתבי מקור ראשון
השכנים הפולנים התעללו בנו, הם היו אפילו יותר גרועים מהגרמניםערוגת חמניות שצמחה בפינה של גינת ההסתדרות החביאה בתוכה את סיפור השואה והתקומה של יואל ברנדויין, הגנן המקומי. עכשיו הוא משקיף מחלון ביתו שמעבר לכביש, ומונה את כל הפעמים שבהן הערים על מלאך המוות, כדי להגיע לכאןאורלי גולדקלנג 1+כתבי מקור ראשון
"ב-39' היו המון סרטיפיקטים, אבל בלי פרוטקציה אי אפשר היה להשיג. לאן הם הלכו?"הלן בורר ויתרה על סיר הבשר בניו־יורק, והסתפקה במחנה צבאי בחבלי יו"ש. ככה זה כשהסטנדרטים שלך נמדדים ביחס לאלה שלא הספיקו להימלט מאירופהאורלי גולדקלנג 1+כתבי מקור ראשון
"חיינו ברעב, לוקחים קצת דוּמים לילדים. אין יוחננוף ורמי לוי. אוכל כמו של קופים"בגיל 8 עלתה שמש אפרתי למטוס, בדרך לגן העדן המובטח – אבל אז הכסף של משפחתה נגנב, הכבוד נעלם, ורק המורשת נשארה. היום היא מחזיקה במרפסת ביתה מוזיאון קטן של יהדות חבאן, הקהילה שהגיעה מתימן אבל בשום אופן לא הייתה תימניתאורלי גולדקלנג 1+כתבי מקור ראשון
"היה להם בית מטבחיים של חזירים, היה לנו טוב שם"הוא נולד לאחר שאביו כבר נפטר, נמלט מסלובקיה רגע לפני שבני משפחתו נרצחו, אבל הצליח להקים שושלת מפוארת משלו. מעל מרתף עמוס בכלי עבודה ואמנות שימושית מעשה ידיו, שלמה גבעון מספר איך ניצל ממלחמה אחת והתנדב מיד למלחמה אחרתאורלי גולדקלנג 1+כתבי מקור ראשון
"אני זוכר השתוללות עצומה של ההורים, ושל הנוער שכבר הבין"במכות הקור ובשרפות, במשברים האידאולוגיים ובקיצוצים הדרמטיים, עידו ליבנה סייע לקיבוץ משמר־השרון לנווט את דרכו ולהפוך למה שהוא היום. כשיש לו זמן פנוי הוא יורד אל הסליק הישן, ששרד את הבריטים אבל נכנע לאיומים עדכנייםאורלי גולדקלנג 1+כתבי מקור ראשון
"מה שהיא ידעה לעשות בתרנגולות, אף אחד לא יכול לדמיין"אלתר וחיה שטול חשבו שצפויים להם חיי שגרה של קיבוצניקים. משפט אחד שאמר הרב צבי יהודה שיגר אותם למסע בכל רחבי הארץ, כדי לתת לנוער ישראלי מאתגר את החינוך המתאיםאורלי גולדקלנג 1+כתבי מקור ראשון
"אבא שלי נישק את האדמה כשהגיע הנה. בשבילם זו הייתה גאולה"על הכורסה: יוסף מנצור, עלם חמודות שידע לפזז ברחבה. עומדת לידו: פנינה, שנדלקה עליו וזכתה בו כי הייתה הכי חמודה. מחוץ לחממה:המושב שהגיעו אליו רק כדי למנוע סכסוך משפחתי בבית השכניםאורלי גולדקלנג 1+כתבי מקור ראשון
אחים לא מפקירים: "עבדתי בגדות בעיקר במטעים, אבל החיים שלי היו בחוץ"כשאלי נשלח לקיבוץ בעמק, לגדול שם כילד חוץ, איתן כבר דאג לו לנחיתה רכה. וכשאיתן יצא לתגבר התיישבות בגליל העליון, אלי הצטרף אליו גם שם. עכשיו הם מביטים יחד בגאווה על קיבוץ גדות, ששרד הפצצות וגם מהפכות כלכליותאורלי גולדקלנג 1+כתבי מקור ראשון
"לכל אחד שם היה האלוהים שלו, והצעקה שלו, והשמע ישראל שלו"נח הרץ מצא את עצמו בכלא הסורי - בלי המטוס שלו, בלי רגל, ובלי שום קשר עם העולם החיצון. ודווקא משם, הוא מספר, נפתחה הדרך שלו לשמייםאורלי גולדקלנג 1+כתבי מקור ראשון
"הבית היה תפוס. קיבלנו דירה אחרת, של יהודים שנלקחו לאושוויץ"משה אורן החל את הקריירה החקלאית שלו ברפת צרפתית כדי שלמשפחה המסתתרת מהגסטפו יהיה חלב לשתות, וטיפס עד לדרגת מרכז משק קיבוצי השומר שמיטה כהלכתהאורלי גולדקלנג 1+כתבי מקור ראשון
"שאלתי פעם את האחים המוסלמים למה הם נחמדים אליי. ענו לי: פה אתה אורח שלנו"גם בלילות הארוכים בתא המאסר בקהיר, היו ליהושע אניקסטר שתי נחמות: המכתבים מצילה ארוסתו, והיכולת שלו להפיל על הכלא חושך מצרים. יותר משישים שנה אחרי ימי שביו, הוא לא מפסיק לצחוק על התקופה ההיא, שבזכותה הצליח לקבל מקיבוץ יבנה מגבות חדשותאורלי גולדקלנג 1+כתבי מקור ראשון
"גם אם ידענו שערבים ישרפו לנו את השדה, היה ערך לעבודה הזו"הוא הגיע לראש־פינה בדרכים עקלקלות, אבל הפך לראש המועצה שלה והציל את בתיה ההיסטוריים מהכחדה. יורם מאירי, לוחם ואיש אדמה, מספר איך חוק של השאה הרס לו מיזם חקלאי באיראן, ואיך חוקי השוק הישראליים עלולים לעקור גם את מה שנטע כאןאורלי גולדקלנג 1+כתבי מקור ראשון
"פעם הייתי שלום עכשיו, היום אני לא מאמין בכלום לערבים"עמירם טוכמן הגיע אל תעלת סואץ במלחמת ששת הימים, וחצה אותה במלחמת יום הכיפורים, אבל קליע שנכנס לתעלה אחרת בתש"ח שרטט את גורלו אורלי גולדקלנג 1+כתבי מקור ראשון
ספינת המעפילים שנלכדה בגלל מרגלת בריטיתהוא הגיע ארצה פעם אחת בצ'ימידן, פעם בגשר פיקוד מנוקב כדורים ופעם בתוך חור המיועד לעוגן. אליהו שחר, "כושי" מהפלמ"ח, יושב במכמורת ונזכר איך גידל את יורדי הים של המדינה היהודיתאורלי גולדקלנג 1+כתבי מקור ראשון
"כל סכום כסף שנחסך שימש לקניית פרה נוספת, וככה לאט־לאט גדלנו"הוא נולד בתוך הסערה שניתקה את המושב מהעולם החיצון. היא הגיעה למושב על תקן אורחת מכוכב אחר. וגם כשניסו להתרחק משם, הפרות וגידולי השדה תמיד הכריחו את שמעון ושרה מסינגר לחזור ולהשתקע בבית־גמליאלאורלי גולדקלנג 1+כתבי מקור ראשון
"מה היה אחרי המלחמה? אף פעם אין אחרי. תמיד יש מלחמה, כמו שרשרת"רבקה חלמה על ירושלים, והגשימה את החלום למרות כל הקשיים. אבל אז הציעו לה ללכת לגדל גינה בלב מדבר, ואת ביתה הנוכחי היא באמת לא מתכוונת לעזוב לעולםאורלי גולדקלנג 1+כתבי מקור ראשון