סוקרים אומדים בכ-6 עד 7 מנדטים את המצביעים המתלבטים, בתוכם מאוכזבי הקואליציה ומאוכזבי הפוליטיקה בכלל. המתלבטים עדיין נעים בין מפלגות - 4 מפלגות בין הגושים, ליתר דיוק.
לא משנה איך משחקים עם המספרים, בפלח האוכלוסייה הזה יש מקום רק למפלגה אחת. מי שלא מתחבר לוקח סיכון ענק, אבל גם רווח פוטנציאלי – להיות לשון מאזניים ולעצב דה-פקטו את הממשלה הבאה.
5 נקודות על הגוש הכי מעניין במערכת הבחירות הקרובה:
הכי מעניין
יו"ר "כחול לבן", בני גנץ, בחדר סיעתו בכנסת | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
1. בני גנץ
השחקן היחיד על המגרש ששומר על קו האמצע בעצמו. הוא לא זז ימינה או שמאלה, ולא רק משום הפרופיל הנמוך שהוא מצוי בו בשבועות האחרונים. כשהתראיין אמר גנץ שיכפה ממשלת אחדות, וטען בתוקף כי לא ישלים לשום צד ממשלה צרה. כמה חבל שדווקא ההתעקשות הזו מותירה אותו בסוף קירח משני הכיוונים.
כרגע גנץ נכון לחיבורים, זו הדרך היחידה שלו לצלוח את הבחירות. פרסומים יצאו בדבר הכסף שגנץ שומר כקלף מיקוח לחיבור עתידי, מה שמראה על כוונותיו לעתיד, רק חסר מי שירצה להתחבר אליו. כשאתה בדיוק באמצע – כל חיבור יכול להזיז אותך משם, וכל מי שיתחבר אליך יכול להיות חשוד במעבר לצד השני.
גלעד ארדן ויולי אדלשטיין | צילום: עוז שכטר
2. גלעד ארדן
משתייך לגוש האחדות ברמה הפוליטית, אבל מתעקש למתג את עצמו כימין. ככל שיש קו בתוך גוש האחדות, ארדן ואדלשטיין אכן נמצאים בצד הימני שלו. ארדן חוזר ואומר שלא ישלים ממשלה לאף אחד – גם את חילי טרופר הוא תקף על כך שאמר שאם לא תהיה ברירה, ישלים לאיזנקוט. ועדיין, בסבירות גבוהה שעם עסקה דומה לזו של סער ואלקין – תפקידים בממשלה ושריון ברשימת הליכוד – גם הוא יחזור בסוף למקום ממנו הוא ברח.
לגבי חיבורים, לארדן ואדלשטיין ברור שהם חייבים חיבורים כדי לצלוח את אחוז החסימה, לפחות לפי הסקרים כרגע. אבל מחלוקות אידיאולוגיות ופוליטיות עם כל מי שהיה עד עכשיו חבר לגוש – גנץ וטרופר – מנעו חיבור. עם וינטר הוא רוצה חיבור, אבל יש ביניהם פער כי וינטר מצהיר שילך עם נתניהו לאחר הבחירות, וגם וינטר פוסל אותו, להלן סעיף 4.
יועז הנדל וחילי טרופר בכנס מפלגת "בית ציוני" | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
3. חילי טרופר ויועז הנדל
רק נראים כאילו הם באמצע, אבל יש להם משאלה אחת – שמאלה. הם רוצים אחדות באמת ובתמים, אבל מבינים שבלעדיה יצטרכו לבחור צד. יש להם חזון רחב ורצונות רבים והם יעשו גם פוליטיקה קטנה כדי לממש אותם.
בגוש נתניהו הם אף פעם לא היו, וגם לא מעוניינים להיות. מאידך, חברים קרובים של השניים ושותפים לשעבר לקואליציה נמצאים בגוש איזנקוט (איתן גינזבורג, מתן כהנא ואחרים). כשיצטרכו להמליץ מי ירכיב את הממשלה, סיכויים נמוכים מאוד שימליצו על נתניהו, גם אם הוא יקבל יותר מנדטים מאיזנקוט. בכך "הבית הציוני" קורץ גם למצביעי מרכז-ימין וגם למרכז-שמאל ומרחיב את פוטנציאל המצביעים. מבין כל המפלגות, בהתחשב במטה השטח ובסקרים – מצבם הכי טוב בתוך הגוש.
השניים נהנים בנתיים ממרחב העמימות ומהשאיפה לאחדות, בפועל הם פוזלים לכיוונו של איזנקוט שיכול להציל אותם מאזור אחוז החסימה, אבל חיבור איתו יסגיר את מאווייהם. לכן הם שומרים אותו ליום שאחרי 27 באוקטובר.
עלול להוריד את סמוטריץ' מתחת לאחוז החסימה. עופר וינטר | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90
4. עופר וינטר
הוא ימין על מלא, לכאורה הרחק מגוש האחדות, אבל הוא מתחרה על אותו אלקטורט, כמעט בדיוק. אם היה יכול, היה מוציא מהכנסת את כל 120 הנציגים, ומחליפם בחדשים.
זה העיקרון הפוליטי המוביל שלו. לכן סירב לארדן, כי יש לו עבר כפוליטיקאי. וינטר נחוש להביא דם חדש, והוא משוכנע שפחות מ-20 יום לסגירת הרשימות הוא יצליח לבנות אלקטורט שיאפשר לו לחצות את אחוז החסימה לבד. אם וינטר יתחבר הוא יצטרך לוותר על אבן יסוד משמעותית מבחינתו והיא כניעה למערכת הקיימת ולנציגים הישנים. סבירות כמעט אפסית שישובץ ברשימה קיימת, סבירות נמוכה שיתאחד.
5. חיבורים בתוך הגוש
החיבורים בתוך הגוש הנ"ל לא נראים ריאליים, אך ייתכן שהשחקנים האחראים יפרשו מהמרוץ או ידאגו לשריונים ברשימות קיימות, מה שייאלץ אותם להצהיר על צד ברור ולנסות לנגוס בחלק מהמנדטים הנכספים. אם גם וינטר וגם טרופר ירוצו, כל אחד בנפרד, במקרה הכי טוב אחד מהם בלבד יעבור – וגם זה לא בטוח. השאלה עכשיו בין השניים המובילים היא מי ימצמץ ראשון, אם בכלל.
עוד כתבות בנושא
