בכל מערכת בחירות, "הגורלית בתולדות המדינה", מבטיחים לנו התחלה חדשה. ממשלה חדשה, סדרי עדיפויות חדשים, מדיניות חדשה. אלא שמדינה אינה דף חלק, ואזרחיה אינם מתחילים את חייהם מחדש בכל פעם שמתחלפת ממשלה.
ילד שנכנס למערכת החינוך אינו יכול להמתין עד שימונה שר חינוך חדש ותסתיים תקופת החפיפה שלו. משפחה שמתמודדת עם משבר אינה יכולה לדחות את הצורך בסיוע עד שייספרו כל הקולות. קהילה שמנסה להשתקם זקוקה לפתרונות גם אם בדיוק התחלף מנכ"ל המשרד.
בתי כפר עזה ההרוסים. | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90
לפי נתוני משרד הבריאות, בשנת 2025 טופלו במרפאות בריאות הנפש לילדים ולנוער כ־95 אלף מטופלים, לעומת כ־72 אלף בשנת 2022. מאחורי המספרים האלה נמצאות משפחות שזקוקות למענה מיידי.
הכי מעניין
בספר בראשית, שאנחנו קוראים בשבתות האלה, בונה הקב"ה את העולם בתשומת לב רבה, בשקדנות ובאהבה. בסוף העבודה, לאחר שראה כי טוב, הוא מכניס אליו גם את בני האדם. אלא שאנשים הם אנשים, גם בעת העתיקה, והם ממלאים את העולם באלימות, בשנאה ובחמס. התוצאה היא המבול ששוטף את העולם ומכלה את בני דורו של נח. רק מי שנכנס לתיבה ניצל.
התורה מלמדת אותנו כמה קשה לבנות וכמה קל להרוס. הפרקים הראשונים בתנ"ך הם תמרור אזהרה מאז ועד היום. בהיעדר אחדות יבוא קיטוב. בהיעדר עין טובה יגיע המבול.
החברה הישראלית מגיעה לבחירות האלה אחרי שנים של מלחמה, אובדן ושבר. הציבור הישראלי זקוק כעת למערכות ציבוריות יציבות, למדיניות עקבית ולמנהיגות שמבינה שהאחריות אינה מתחילה ביום השבעת הממשלה ואינה מסתיימת ביום פיזורה.
בדצמבר 2025 בדק המכון הישראלי לדמוקרטיה את עמדות הציבור ביחס לדמוקרטיה הישראלית. הנתונים מגלים כי רק 26 אחוזים מהנשאלים מרגישים שיש מפלגה המייצגת היטב את עמדותיהם. 40 אחוזים מסכימים עם האמירה ש"לא משנה למי מצביעים, המצב אינו משתנה".
קלפי | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
הנתונים האלה מבטאים את המרחק שנוצר בין המאבק על השלטון לבין תחושתם של אזרחים רבים שהפוליטיקה אינה מסוגלת, ואולי אינה רוצה, לשנות את מציאות חייהם.
בספר בראשית, כשהמבול מסתיים, נח יוצא מן התיבה אל עולם שאינו מכיר. העולם שהיה מוכר לו נמחה, האנשים שהכיר אינם והחורבן גדול. איש אינו מבטיח לו שמעתה הכול יהיה טוב יותר, או שבכלל יש עתיד. ובכל זאת, נח עושה את הבלתי ייאמן: הוא יוצא מן התיבה ומתחיל לבנות מחדש.
בבחירות האלה אנחנו מביעים אמון בנבחרי העם באמצעות ההצבעה בקלפי, אבל דורשים מהם להיות נח. ולא משנה מאיזה מחנה הם. אלה שינצחו ויקבלו את סמכות השלטון אחראים לממש תוכניות לרווחת הציבור, ואלה שיישארו באופוזיציה נדרשים להמשיך ולתרום למען עם ישראל בכלים העומדים לרשותם. כולם נדרשים כעת לבנות. ורצוי ביחד.
תיבת נוח של ז'אק קאלו. | צילום: גטי אימג'ס
אין צורך לטשטש מחלוקות, לוותר על עקרונות או להימנע משינויים נדרשים. לשם כך בדיוק אנחנו הולכים לבחירות. אבל מי שמבקש להנהיג את מדינת ישראל צריך לזכור שהוא מקבל מדינה חיה ונושמת, עם ילדים שצריכים חינוך, משפחות שזקוקות לסיוע וקהילות שמבקשות להשתקם. הוא מקבל אחריות על מה שכבר נבנה, על מה שדורש תיקון ועל מה שעוד צריך להיבנות.
מנהיגות איננה ההבטחה שלא יהיו עוד סערות, אלא הנכונות לצאת מן התיבה גם כשלא יודעים מה מחכה בחוץ. היא ההחלטה להמשיך לבנות גם כשאנחנו יודעים היטב כמה קל להרוס. היא האמונה שנעשה טוב ושיהיה טוב.
וזו כעת המשימה הלאומית.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
