בגמרא במסכת יומא למדנו: "גדולה תשובה שזדונות נעשות לו כזכויות". הגמרא מסבירה שהדבר נאמר כאשר אדם שב מאהבה.
מה פירושה של תשובה מאהבה? זו תשובה שבה האדם לוקח את מה שעבר עליו ומשתמש בו כדי להתקרב. המקום הרחוק ביותר הופך לנקודת המוצא של הקרבה. אפילו הנפילה עצמה יכולה להפוך לכוח שמרים את האדם ומביא אותו לכבוש יעדים חדשים בעבודת ה'.
ובמסכת ברכות נאמר: "במקום שבעלי תשובה עומדין, צדיקים גמורין אינם עומדין".
הכי מעניין
חיילים מילואים יוצאים לסבב נוסף בירושלים | צילום: חיים גולדברג/פלאש90
יש מעלה מיוחדת באדם שהיה רחוק ועשה דרך. מי שנפל וקם, מי שנדרש לבחור ולהיאבק, מגלה בתוכו כוחות שאדם שמעולם לא נדרש למאבק הזה אולי לא פגש.
אני חושב על הדברים האלה כשאני פוגש את החיילים שלנו.
יש בחיילים שלנו עוצמות חיים שמזכירות את כוחם של בעלי תשובה: היכולת להתרומם אל מול הקושי, ולפעול מתוך חשק, שמחה ותחושת שליחות.
בשנים האחרונות, וביתר שאת מאז פרוץ המלחמה, פגשנו בארגון צל"ש אלפי חיילים בשטח. צעירים שעזבו הכול ועלו על מדים; לוחמים שחזרו לעוד סבב מילואים, ועוד אחד; אנשים שמצאו את עצמם בתוך מציאות שאיש לא הכין אותם אליה, ובתוכה גילו כוחות נפש ומסירות שלא ידעו שקיימים בהם.
בראש השנה הקב"ה כותב את בריותיו לחיים, וביום הכיפורים אנחנו מבקשים: "חתמנו בספר החיים".
כשאני עומד מול החיילים שלנו, אני מבקש לומר לריבונו של עולם: את החיילים שלך כבר חתמת לחיים בראש השנה, שהרי צדיקים נחתמים לאלתר לחיים. הם מוסרים את חייהם הפרטיים למען חיי כלל ישראל.
אם אנחנו מבקשים לדעת כיצד נראות בדור שלנו מסירות נפש ואהבת ישראל שאינן רק סיסמה - צריך להסתכל עליהם.
אבל גם החיילים הצדיקים שלנו זקוקים לכוח. מי שמחזיק את עם ישראל על כתפיו, צריך שמישהו יחזיק גם אותו.
זו השליחות של ארגון צל"ש.
אנחנו מלווים חיילים דתיים עוד משלב ההכנה לשירות הצבאי, דרך השירות עצמו - בשגרה, בשבתות ובחגים - וגם לאחר השחרור. יותר ממאה רבנים מגיעים לשטח, מוסרים שיעורי תורה, מחזקים את הקביעות בלימוד לאורך השירות, עורכים סיומי מסכתות ומארגנים קידושים ומפגשי חיזוק.
המטרה היא שהקשר האישי בין הרבנים לחיילים יימשך לאורך השירות כולו; שהחייל ירגיש שעולם התורה ובית המדרש אינם נשארים מאחור כשהוא עולה על מדים, אלא הולכים איתו לשטח.
אנחנו מבקשים לעודד את החיילים להרים יחד את דגל המדינה ואת דגל התורה, וליצור קידוש השם אמיתי. להזכיר להם שעבודת ה' אינה מסתיימת בפתח בית המדרש. לפעמים היא מקבלת צורה אחרת, ואפילו מתעצמת, דווקא כשעולים על מדים.
בשיר השירים רבה נאמר: "פתחו לי פתח אחד של תשובה כחודה של מחט, ואני אפתח לכם פתחים שיהיו עגלות וקרוניות נכנסות בו".
זה אחד היסודות הגדולים של עבודת התשובה. הקב"ה אינו מבקש מאדם לפתור ביום אחד את כל חולשותיו ואת כל הבעיות בחייו. הוא מבקש את הצעד הראשון. פתח קטן. תנועה אחת בכיוון הנכון.
כך אני אומר גם לחיילים: חפשו את הפתחים הקטנים שבהם אפשר להכניס את הקב"ה אל תוך השירות. בוחן מסלול לכבוד ה'. שיעור תורה בבסיס לכבוד ה'. תפילה, ברכה, מצווה או מעשה טוב בתוך שגרת היום.
צריך לפקוח את העיניים ולהבין שעבודת הקודש בצבא אינה נראית תמיד כמו עבודת ה' בבית המדרש. לעיתים היא מתגשמת דווקא במילים "בכל דרכיך דעהו" - לדעת את ה' בתוך הדרך שבה אתה נמצא עכשיו.
גם אחרי השחרור אנחנו מבקשים להמשיך את התנועה הזאת. בבית המדרש לבוגרי צבא ברעננה אנחנו פוגשים צעירים שסיימו פרק עצום בחייהם ושואלים את עצמם איך לוקחים את מה שהתברר להם בשירות - את האחריות, הרעות, השליחות ומסירות הנפש - אל הזוגיות, המשפחה, העבודה והמשך החיים.
זהו בעיניי גם אחד הסיפורים הגדולים של יום הכיפורים.
בזמן שבית המקדש היה קיים, הכהן הגדול היה נכנס אל הקודש ומתפלל על עם ישראל כולו. בהבנתי הקטנה, כשאני מביט בחיילים שלנו בשטח, אני רואה בהם משהו מדמותו של אותו שליח ציבור. כל אחד מהם נושא על כתפיו אחריות שאינה רק אישית, אלא לאומית.
אם כל חייל ירגיש שהוא שליח של עם ישראל; אם יתפלל על חבריו החיילים, על הפצועים, האלמנות והיתומים; אם יפתח לקב"ה פתחים מתוך השליחות הצבאית שלו וגם מתוך חיי ההלכה היומיומיים - אני מאמין שהתפילות האלה יכולות לעלות גבוה מאוד.
זו בעיניי משמעותה של תשובה מאהבה: תשובה שנולדת מתוך אהבת ישראל, מתוך אהבת המדינה ומתוך הרצון להרים את דגל התורה גם בתוך צה"ל. תשובה שמבינה שהחיים עצמם, על כל האתגרים שהם מזמנים, יכולים להפוך למקום של עבודת ה'.
ביום הזה אני מבקש שכולנו נתפלל במיוחד על החיילים שלנו - שה' ישמור עליהם וישיב אותם בשלום. נתפלל על הפצועים, על המשפחות השכולות ועל כל מי שנושא בגופו ובנפשו את מחיר ההגנה על עם ישראל.
אבל נבקש גם מעצמנו לפתוח פתח.
לא צריך להתחיל מאולם גדול. מספיק פתח כחודה של מחט: תפילה אחת בכוונה, מאמץ קטן למען כלל ישראל, מעשה חסד, הודעה טובה לאדם שזקוק לנו.
את הפתח הקטן אנחנו פותחים.
את האולם, בעזרת ה', ריבונו של עולם כבר יפתח עבורנו - ויגאל אותנו גאולה שלמה.
עוד כתבות בנושא
