לא צריך להמציא חוקה מחדש: היא כבר ניתנה לנו בסיני

בנט ולפיד מבקשים להחזיר את רעיון החוקה לשיח הציבורי, אבל אולי המסמך המכונן ביותר כבר נמצא איתנו אלפי שנים • עשרת הדיברות, מהסוף להתחלה, מציעים לא רק אמונה אלא גם יסודות מוסריים לחברה הישראלית

תוכן השמע עדיין בהכנה...

התנך פתוח בעשרת הדברות. | ארדון בר חמא

התנך פתוח בעשרת הדברות. | צילום: ארדון בר חמא

בנט ולפיד ביקשו בשבוע החולף להחזיר לשיח הציבורי את רעיון החוקה, כשבמרכזו מגילת העצמאות. רעיון נחמד, אבל כרגיל, צמד הקלישאות הזה מפספס את הנקודה הבסיסית ביותר: לפני שאנחנו מחפשים חוקה למדינת ישראל, אולי כדאי שניזכר שכבר קיימת אחת כזו. היא לא נכתבה ב-1948. היא התקבלה במעמד הר סיני.

לפיד ובנט בהכרזה על רשימת "ביחד" | חיים גולדברג, פלאש 90

לפיד ובנט בהכרזה על רשימת "ביחד" | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

עשרת הדיברות אינם רק עשר מצוות דתיות. הם מעין חוקי יסוד מוסריים, הפונים אל האדם הפרטי ואל החברה כולה. הם יהודיים בשורשם, אך גם אוניברסליים ורלוונטיים לחיים כאן ועכשיו.

לפני שנה זכיתי לעבוד עם תנועת "עשרת". התנועה העניקה פרשנות לעשרת הדיברות והציעה לקרוא להם "עקרונות-על". כך, לדוגמה, היא מציעה לפרש את הציווי "אנוכי ה' אלוהיך" כקריאה לחיים מתוך אמונה, אופטימיות ותקווה לעתיד טוב יותר. אני בטוחה שגם בנט ולפיד יוכלו להסכים עם הפרשנות הזאת.

הכי מעניין

לאור מצבה של המדינה שלנו, אני אפילו מציעה לקרוא את עשרת הדיברות דווקא מהסוף להתחלה.

להתחיל ב"לא תחמוד". בפרשנות של "עשרת", הציווי הזה מדבר על היכולת לעצור לפני שאנחנו רוצים את מה שיש לאחר, ללמוד להודות על מה שיש לנו ולהיות שמחים בחלקנו. להפסיק למדוד את עצמנו דרך הבית של השכן, המשכורת שלו, ההצלחה שלו או החיים שנדמה לנו שיש לו.

משם אפשר לעלות: לא להעיד שקר, לא לגנוב, להיות נאמנים, לכבד את הורינו ואת השורשים שלנו, לעצור את המרוץ ולשמור שבת - זמן למשפחה, לעצמנו ולעם שלנו.

ורק אז להגיע למעלה: לא להשתעבד לכוחות חיצוניים, לא להפוך אנשים או אידיאולוגיות לאלילים, ולבסוף - "אנוכי ה' אלוהיך": אמונה, אופטימיות ובעיקר היכולת להאמין שיש לנו כוח להיות טובים יותר.

אירוע חתימות על מגילת העצמאות במסגרת המחאה נגד רפורמה המשפטית, אפריל 2023 | תומר נויברג, פלאש 90

אירוע חתימות על מגילת העצמאות במסגרת המחאה נגד רפורמה המשפטית, אפריל 2023 | צילום: תומר נויברג, פלאש 90

מגילת העצמאות היא מסמך היסטורי מכונן. היא מספרת מדוע קמה מדינת ישראל ואיזה חזון ביקשו מייסדיה להציב לה. גם בשיח הציבורי והמשפטי מוכר מקומה כמסמך שמבטא את המתח ואת השילוב בין היותה של ישראל מדינת הלאום של העם היהודי לבין ערכי החירות, השוויון והדמוקרטיה.

אבל לפני שהייתה לנו מדינה, הייתה לנו זהות.

לפני הכנסת הייתה לנו ברית. ולפני שחיפשנו איך לכתוב חוקה, כבר ידענו איך לנסח את עשרת הדיברות.

אולי במקום להמציא מחדש את היסודות שעליהם אנחנו עומדים, הגיע הזמן פשוט לקרוא אותם שוב.

הפעם - מלמטה למעלה.

עוד כתבות בנושא