אבי שומר, שרובכם לא ידעתם עד השבוע שהוא מנכ״ל צומת ספרים, הצליח לעורר סערה בכוס הפוך פושר על חלב, כשהוציא מכתב לכל המו״לים ובו הוא מכריז שהשוק מוצף, ולעיתים קרובות ספרים שיוצאים לאור במימון המחבר אינם עוברים הליך לקטורה ועריכה, ועל כן הרשת שלו תנהיג מעתה מערך סינון שתלוי באופן כזה או אחר בשאלת מימון הספר.
אמנם אף אחד לא פנה אליי ושאל לדעתי בעניין, אבל יש לי דעה ואתן אותה בכל זאת.
נתחיל מזה שיש משהו קצת אירוני עד חסר מודעות עצמית בקובלנה של שומר. האיש שהביא לנו את מבצעי "ארבע במאה", הפיל את מחירי הספרים לרצפה ואז הזניק אותם שוב יחד עם זוגתו בדואופול, תוך דאגה ששישים אחוזים מהתמלוגים יגיעו אליו, הוא זה שגרם לכך שהדרך היחידה שבה הוצאות הספרים יוכלו לשרוד כלכלית היא על ידי גלגול הוצאות ההפקה על הסופרים.
הכי מעניין
שומר הוריד את ההוצאות לברכיים ועכשיו קובל על כך שהן שמות מגינים.

שבוע הספר בתל–אביב 2025 | צילום: יהושע יוסף, פלאש 90
אבל אם נשים רגע בצד את אחריותה של צומת ספרים למצב השוק, כולם עסוקים עכשיו בספקולציות לגבי האופן בו החלטתו של שומר תשפיע על מכירות הספרים.
דעתי הצנועה היא שהצהרתו של שומר שווה כמו ספר שלא נמכר ומעלה אבק במחסנים. כלומר - כלום ושום דבר. מדובר בהצהרה חסרת השפעה ולא צפוי כל שינוי דרמטי.
נתחיל מזה שרוב ספרות המקור הישראלית יוצאת היום במימון המחבר. מעטות עד נכחדות הן ההוצאות שמממנות את הספרים בעצמן. אם צומת ספרים תפעיל מפתח סינון שמושתת על הקריטריון הזה, היא תשאר עם ספרות מתורגמת בלבד. ותגידו מה שתגידו על הצרכן הישראלי, יש לו חוש פטריוטי. אין לי ספק שברגע שמשהו כזה יקרה, סטימצקי יקפצו על ההזדמנות ויתחילו להציג את עצמם כבית של הספרות העברית. אבי שומר לא יכול להרשות לעצמו דבר כזה.
שנית, שומר טוען שהוא מבקש שקיפות, אבל הבקשה הזו חסרת משמעות כאשר הוצאות רבות מצהירות היום מראש ובגלוי שהן פועלת בשיטת מימון המחבר. לא מדובר במידע נכלולי מושתק ומוסתר. ואני לא מדברת רק על חברות הפקה שמוציאות ספרי פח לכל המרבה במחיר, אני מדברת על הוצאות בוטיק שקנו לעצמן שם ומוניטין על ידי לקטורה קפדנית ותהליך הפקה מקצועי.
לקוראים לא אכפת מי שילם. אכפת להם מי עשה את העבודה ומי חתום על הספר.

אבי שומר, מנכ"ל צומת ספרים | צילום: ורד פרקש
ולבסוף, מנכ"ל צומת ספרים מבכה על שוק מוצף ומבקש להכתיר את עצמו כשומר סף של איכות, אבל בסופו של יום הוא רוצה להרוויח כסף. ואם מחר בבוקר איזה סלבריטאי תורן יוציא ספר צהוב ועסיסי, שום לקטורה עצמאית של איכות ספרותית לא תשאיר אותו בחוץ. גם אם זה יהיה ספר ברמת תחביר של כיתה גימל שעבר עריכה על ידי בינה מלאכותית והגהה על ידי ילד בן שש, צומת ספרים תציג אותו בערימות על הבמה המרכזית. כי זה מוכר, וכשיש הבטחה לרב מכר, למי אכפת מאיכות.
אין לי בעיה שחנויות הספרים יפעילו לקטורה ויחליטו מה נכנס ומה לא. אני מטילה ספק גדול ביכולות ובכוונה שלהן לעשות את זה בצורה אמיתית.
אסיים בנימה אישית, צומת ספרים והחלטותיה לא רלוונטיות עבורי משום שאני סופרת מוזרה שבאופן לא ברור מסרבת להפסיד כסף. המודל הכלכלי של צומת ספרים ושל סטימצקי הוא כזה שמבטיח לסופרים עצמאיים הפסד כמעט ודאי, גם אם אמכור מהדורה שלמה, ועל כן הספרים שלי לא נמכרים ברשתות הספרים, אלא דרך האתר שלי, הוצאת געש ספרים.
עוד כתבות בנושא


