פינצטה חדה במיוחד נדרשה כדי לדלות דיווח רציני על ניסיון הפריצה למשרדי מפלגת הציונות הדתית השבוע. אפשר רק לדמיין את הכותרות ומבזקי החדשות לו היה מדובר בפעולה זהה של פעילי ימין בפתח משרדי מפלגת שמאל. ובעצם לא צריך לדמיין. ראינו, שמענו, הזדעזענו והוצאנו הודעות גינוי לעיתונות בכל פעם שמזוהי ימין חצו את צומת המחאה באור ירוק מהבהב. והשבוע, במקרה ההפוך, צרצרים. למה שנציגי השמאל בכנסת יטרחו להתנער מידיעה שעברה מתחת לרדאר התקשורתי? תגידו תודה שיאיר גולן לא שלח הודעת גיבוי.
אם להיות ישרים, גינוי נרשם בכל זאת במחנה השמאל. לא גינוי לעצם המעשה המאפיוזי אלא להיותו פרובוקציה לא משתלמת, שעלולה להביא לאובדן קולות מצביעים מתנדנדים ולהחזיר אותם לחיק מפלגות האם בימין. מי אמר ערכי שלום ודמוקרטיה ולא קיבל.
במקרה שלא הייתה בידיכם פינצטה מותאמת או זכוכית מגדלת ברזולוציה הדרושה לאיתור המקרה הנעלם, הנה תקציר האירועים: ביום רביעי בבוקר הגיעו פעילי שמאל למשרדי מפלגת הציונות הדתית כשכפות ידיהם צבועות אדום, מעין המחשה חזותית להאשמת המפלגה ומצביעיה ב"דם על הידיים". הם קראו לעבר העובדים במקום "ערבים רוצים לחיות". אנשי המפלגה נאלצו להסתגר במשרדים מחשש לשלומם. מתברר שגם יהודים, ואפילו יהודים ימנים, רוצים לחיות.
הכי מעניין
זהות המסתערים התבררה מהר: היו אלה פעילים וחברים בתנועת "עומדים ביחד", כשהביחד שהם בחרו בו בעת הזאת אינו חלילה הביחד הישראלי העומד מול אתגרי שעה וקיום קשים מנשוא, אלא ביחד עם הערבים. אין שום פסול בחיבורים בין אוכלוסיות יהודיות וערביות כשהן חותרות יחד לחיי שוויון ושלום. זה אפילו מבורך. אולם כשהפעילות המאחדת עוברת דרך פילוג בעם, מתעוררת בקרב העוקבים קלישאת "פה חשדתי". "עומדים ביחד", קבוצה אנונימית עד לא מזמן, מתכוונת לרוץ לכנסת בבחירות הקרובות, ואפשר שפניה לשריון במפלגת חד"ש – חביבת השמאל הקיצוני היהודי בישראל. איזוהי דרך שיבור לו האדם השואף לצוף במהירות למודעות ציבורית, אם לא פרובוקציה נגד האויב הדתי־לאומי?
אם בחיבורים אמיתיים של שוויון ושלום עסקינן, לא היינו נדרשים לבעייתיות בהתנהלות התנועה ופעיליה. אלא שכמקובל במחנה השמאל, הקיצוני ושאינו קיצוני, מחאת השלום מתעוררת רק כשנשמעת טענה בדבר אלימות מצד מתנחלים כלפי ערבים. כשערבים עושים להם מנהג קבע לפגע ביהודים, ומצרפים לכך את חגיגת הבקלאוות הציבורית המסמנת רצח כהישג - פעולות הטרור זוכות לגיבוי שבשתיקה.
עוד כתבות בנושא
המתמטיקה מאחורי האידאולוגיה פשוטה ולא דורשת ידע מוקדם באלגברה ליניארית, רק במשוואות בדרגת אמינות שלילית: הטרור הערבי משתולל זה עשורים נגד יהודים בכלל ונגד מתנחלים בפרט, ובכל זאת כל דקירה, דריסה וירי ימוסגרו כאירוע נקודתי, שולי כמעט, או כתגובה לתלאות "הכיבוש". חברי השמאל, שופרות המדיה שלו ושאר כלי הנגינה שמרכיבים את תזמורת הלגיטימציה מסכמים אירועים מעין אלה כפעולה של "צעיר" נטול רקע מגזרי, שרק במקרה צעק "אללה אכבר" רגע לפני שפגע ביהודים. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות של יהודים בודדים בהרי יהודה ושומרון, מתוך חצי מיליון תושבים והמוני תומכי התיישבות שמתגוררים בתוך הקו הירוק, ימסגרו כל הנ"ל את האירוע הנדיר כ"אלימות המתנחלים". כן, למרות הגינויים מצד ראשי המתנחלים ונציגיהם בכנסת, למרות פעולות האכיפה שנוקטים היישובים עצמם, ולמרות החינוך נגד אלימות בהתנחלויות. כן, חינוך. מה ששמעתם.
טענת "דם על הידיים" הגיעה לשיאי אירוניה בלתי אפשריים כשכיכבה בפעילות הרשתות של "עומדים ביחד" מיד אחרי הפריצה למשרדי הציונות הדתית. אנשי התנועה הציגו בגאווה את המחאה המדממת שלהם בליווי הכיתוב: "החליפה לא תעזור, במשרדי הציונות הדתית מממנים טרור". לחליפות הטרור של הרשות הפלסטינית – מיאסר ערפאת ועד אבו־מאזן והיפוך הקנים מטעמם - שלום.
נוכח התמונות מהאירוע, היה קשה לא להיזכר במצור שהטילו פעילי "אחים לנשק" במרץ 23' על משרדי קהלת. המאבק הקולני והקשה נגד הרפורמה המשפטית הגיע אל משרדי מכון המחקר העצמאי, ששם לו למטרה לשמר את הריבונות היהודית בישראל תוך חיזוק הדמוקרטיה הייצוגית וחירות הפרט. ניירות המחקר של קהלת היו חלק מהמצע לרפורמה המשפטית של הממשלה המכהנת, וזה הספיק כדי לסמן את חברי הפורום כמסוכנים ונטולי לגיטימציה.
מי שזכה להכיר את ההון האנושי שמרכיב את קהלת יודע שמדובר באנשי מופת שנעשה להם עוול שלא יתואר. המחסום בכניסה למשרדיהם שימש השראה לפעולה נוספת כעבור חודש נגד אותם משרדים ממש, כאשר פעילות "שוברות קירות" פרצו למקום. אגב, למרות הסרטונים מהאירוע הראשון, ההודאות, העדויות והממצאים החד־משמעיים, בחרה הפרקליטות לסגור את התיק נגד אחים לנשק.
עוד כתבות בנושא
אז נכון, הבטחנו שבעקבות הטבח הנורא נלמד לנהוג אחרת, נקשיב לתוכן ולא ננרמל אירועי קיצון, אבל זמן בחירות הוא זמן בחירות. אז למה לא להטיל רפש על ציבור שלם, להאשים אותו באלימות שלא ביצע, ולגנות את תפיסת עולמו הימנית בלי לטרוח להכיר אותה באמת?
למרבה הבעתה – רק התחלנו. ניחוח הבחירות שעולה מכוכב השמאל הקיצוני החדש, יאיר גולן, מעיד כי המתנחלים ותומכיהם עומדים לעלות על מזבח התעמולה האפקטיבית. אנשים טובים וישרים, שהיו באמת ובתמים אחים לנשק של מצביעיו הפוטנציאליים של גולן ניצבים כעת כקולקטיב על דוכן הנאשמים. גולן ממהר לפזר הבטחות לפיטורי אישים במערכת הביטחון על רקע אידאולוגי. לסגור את מכינת עלי, קרקע פורייה של לוחמי מופת, בשל מחלוקת הקשורה לתפיסת עולם. דמוקרטיה ושוויון, אומרים לכם. חופש מחשבתי.
כך כורתים ענף שהמדינה יושבת עליו. כך מפסידים חיי נצח של ערבות הדדית לטובת קמפיין שעה.
לתגובות: orlygogo@gmail.com